שוקי ניר סולאראדג
צילום: החברה

סולאראדג' מזנקת ב-11% - סבב פיטורים נוסף והסכמים עם שותפים בארה"ב

חברת האנרגיה המתחדשת הישראלית חתמה על שני הסכמי אספקה עם לקוחות בארצות הברית, ויצאה לגל פיטורים נוסף של 400 עובדים; המניה מזנקת במסחר המוקדם

איתן גרסטנפלד |

סולאראדג' סולאראדג'  הודיעה על שתי עסקאות חדשות בשוק האמריקאי,  עם חברות הפועלות בתחום התקנה ומימון פיננסי של מערכות סולאריות ביתיות. במקביל, הודיעה החברה על גל פיטורים נוסף של 400 עובדים, שיותיר אותה עם כ-3,000  עובדים בלבד. בעקבות המהלכים מזנקת מניית החברה בכ-20% במסגרת המסחר המוקדם בוול סטריט.

 

על פי הדיווח, בסוף חודש דצמבר חתמה החברה על הסכם עם חברת Sunrun, אחת מהחברות הגדולות בתחום ההתקנה הביתית של מערכות סולאריות, וכן עם גוף פיננסי המממן מערכות סולאריות ביתיות. במסגרת ההסכמים, סולאראדג' תספק לחברות ממירים, אופטימייזרים ובטריות שייוצרו בארצות הברית, שיסייעו לשותפים שלה לעמוד בדרישות לקבלת זיכויי מס על ייצור מקומי. מהות ההסכמים היא לאפשר לשותפות לנצל את זיכויי המס המיוחדים על ציוד שמיוצר בארצות הברית. אספקת הציוד צפויה להתבצע לאורך 2025.


במקביל, החברה הודיעה על סבב קיצוצים נוסף, שיכלול פיטורים של 400 עובדים ברחבי העולם, כחלק מהניסיון של החברה להתייעל מבחינה תפעולית, על רקע המשבר העמוק אליו נקלעה בשנה האחרונה. זאת לאחר שבשנה החולפת ביצעה החברה 3 סבבי פיטורים בהיקף כולל של בין 1,700-1,900 עובדים. כעת, לאחר השלמת המהלך צפויים להישאר בחברה  כ-3,300 עובדים בלבד. 


לפחות בינתיים, השוק אוהב את הצעדים ואת ההתייעלות שעוברת החברה. כפי שהערכנו בעבר,אחד המבחנים החשובים בפניו ניצבת סולאראדג', אחרי הנפילה הכואבת בשנה האחרונה, הוא תזרימי.  אחרי ששרפה 75 מיליון דולר ברבעון השלישי, החברה מצפה לתזרים שלילי של עד 20 מיליון דולר ברבעון הרביעי. יש כמה פעולות שעובדות לטובתה - כשחברה מתכווצת, ההון החוזר שהיא צריכה - מלאי, יתרת לקוחות, יורדת. במקום לממן את הלקוחות, נעשה תהליך הפוך, וזה מתורגם לתזרים חיובי. חוץ מזה, קצב ייצור המלאי נמוך משמעותית כי יש לחברה ערמות של מלאי, אז גם כאן יש חיסכון תזרימי.


התזרים הוא המבחן הגדול של החברה - כמה החברה תשרוף, והאם היא תוכל להתאזן תזרימית לפני השיפור בשוק, אם וכאשר יקרה. המבחן הבא, והוא המבחן הקריטי, הוא האם לחברה יש מה להציע כשהשיפור יגיע. האם אחרי המשבר הענק הזה, בריחת טאלנטים וצרות נוספות, היא יכולה טכנולוגית להתמודד מול המתחרות?

המלצת קניה מגולדמן זאקס

לפני כשבועיים קיבלה סולאראדג' המלצת קניה מגולדמן זאקס עם מחיר יעד של 19 דולר למניה, אפסייד של 35% על שער הנעילה באותה העת בוול סטריט. בגולדמן זאקס החליטו לשנות את המלצתם על מניית חברת האנרגיה הסולארית הישראלית מ"מכירה" ל"קנייה" תוך שהם מעלים את מחיר היעד שעמד על 10 דולר. זאת להערכתם לאחר שהחברה הגיעה "לתחתית" בכל הקשור להערכות של המשקיעים כלפיה. 


לדבריהם,  החשש של המשקיעים, באשר ליכולת של החברה לשרת את החוב שלה במהלך השנה הקורבה, הינו "מוגזם". להערכת בית ההשקעות, התמחור הנוכחי של המניה יוצר יחס סיכוי-סיכון אטרקטיבי ביחס למניות אחרות. בין השאר הם מציינים את ממאמצי החברה  לבצע ארגון מחדש של פעילותה, בדגש על צמצום עלויות. לדבריהם, האסטרטגיה שנקטה הנהלת החברה, מציבה אותה בעמדה טובה יותר למנף את מבנה העלויות ולשפר את תמהיל מכירות המוצרים. בתקופה האחרונה חוותה סולאראדג' גל של הורדות דירוג ותחזיות מצד אנליסטים. מספר בנקים, כולל ג'פריס (Jefferies) וברקליס (Barclays), הורידו את התחזית שלהם ל"ביצועי חסר", והציבו מחירי יעד נמוכים במיוחד, חלקם אף של 7 דולר למניה. ברקע, הסביבה המאתגרת עבור חברות סולאריות, והחששות בנוגע לצמיחה עתידית.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל חדש צרות ישנות

בחודש שעבר הודיעה סולאראדג' על מינוי מנכ"ל חדש - שוקי ניר, שכיהן כסמנכ"ל השיווק של החברה בחצי השנה האחרונה. ניר ירש מקודמיו בתפקיד שורה של אתגרים משמעותיים בדרך לשיקום סולאראדג', שסובלת מביקושים חלשים בשוק הסולארי, שהובילו לצניחה במכירות ולירידת ערך המניה בכ-97% מאז השיא שנרשם במהלך 2022.


   

המנכ"ל הנכנס, שוקי ניר. קרדיט: החברה.  

ברבעון האחרון נאלצה החברה לבצע מחיקת מלאי בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, עקב הצטברות מוצרים שלא נמכרו. במהלך הרבעון פספסה סולאראדג' את צפי האנליסטים עם הכנסות של כ-260 מיליון דולר לצד הפסד גדול של כ-15 דולר למניה.  האתגר של ניר יהיה למצוא פתרונות, בשוק שבו רוב מניות האנרגיה המתחדשת רשמו ירידות לאחרונה, בעיקר בשל בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. מדיניותו הצפויה, המנוגדת לעידוד התחום, מוסיפה אי-ודאות משמעותית, בייחוד לאור הצהרותיו המזלזלות בנושא שינוי האקלים.


עם זאת, בחודש שעבר דיווחנו על התחזיות האופטימיות שסיפק מנכ"ל החברה הקודם, רונן פייר בשיחה סגורה. בין היתר, עלה מהשיחה כי המלאי שנמחק ישמש לרכיבים של מוצרים חדשים ו-או לשימור לקוחות. וזה נותן כוח גדול לחברה כי בעלות אפס (המלאי הרי נמחק) היא מייצרת מכירות. בתוך כך, לאחרונה הודיעה החברה, כי היא ממשיכה בתהליך ההתייעלות שלה, ובישרה על סגירת חטיבת אגירת האנרגיה בקוריאה, שם היא פועלת באמצעות חברה מקומית שמעסיקה כ-500 עובדים. המהלך צפוי לחסוך לחברה כ-30 מיליון דולר בשנה ולהשלים את תהליך הסגירה עד למחצית השנייה של 2025. במסגרת הצעד, סולאראדג' מתכננת למכור את כל הנכסים הקשורים לפעילות זו, כולל מתקני ייצור סוללות ותאי אגירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.