שוקי ניר סולאראדג
צילום: החברה

סולאראדג' מזנקת ב-11% - סבב פיטורים נוסף והסכמים עם שותפים בארה"ב

חברת האנרגיה המתחדשת הישראלית חתמה על שני הסכמי אספקה עם לקוחות בארצות הברית, ויצאה לגל פיטורים נוסף של 400 עובדים; המניה מזנקת במסחר המוקדם

איתן גרסטנפלד |

סולאראדג' סולאראדג'  הודיעה על שתי עסקאות חדשות בשוק האמריקאי,  עם חברות הפועלות בתחום התקנה ומימון פיננסי של מערכות סולאריות ביתיות. במקביל, הודיעה החברה על גל פיטורים נוסף של 400 עובדים, שיותיר אותה עם כ-3,000  עובדים בלבד. בעקבות המהלכים מזנקת מניית החברה בכ-20% במסגרת המסחר המוקדם בוול סטריט.

 

על פי הדיווח, בסוף חודש דצמבר חתמה החברה על הסכם עם חברת Sunrun, אחת מהחברות הגדולות בתחום ההתקנה הביתית של מערכות סולאריות, וכן עם גוף פיננסי המממן מערכות סולאריות ביתיות. במסגרת ההסכמים, סולאראדג' תספק לחברות ממירים, אופטימייזרים ובטריות שייוצרו בארצות הברית, שיסייעו לשותפים שלה לעמוד בדרישות לקבלת זיכויי מס על ייצור מקומי. מהות ההסכמים היא לאפשר לשותפות לנצל את זיכויי המס המיוחדים על ציוד שמיוצר בארצות הברית. אספקת הציוד צפויה להתבצע לאורך 2025.


במקביל, החברה הודיעה על סבב קיצוצים נוסף, שיכלול פיטורים של 400 עובדים ברחבי העולם, כחלק מהניסיון של החברה להתייעל מבחינה תפעולית, על רקע המשבר העמוק אליו נקלעה בשנה האחרונה. זאת לאחר שבשנה החולפת ביצעה החברה 3 סבבי פיטורים בהיקף כולל של בין 1,700-1,900 עובדים. כעת, לאחר השלמת המהלך צפויים להישאר בחברה  כ-3,300 עובדים בלבד. 


לפחות בינתיים, השוק אוהב את הצעדים ואת ההתייעלות שעוברת החברה. כפי שהערכנו בעבר,אחד המבחנים החשובים בפניו ניצבת סולאראדג', אחרי הנפילה הכואבת בשנה האחרונה, הוא תזרימי.  אחרי ששרפה 75 מיליון דולר ברבעון השלישי, החברה מצפה לתזרים שלילי של עד 20 מיליון דולר ברבעון הרביעי. יש כמה פעולות שעובדות לטובתה - כשחברה מתכווצת, ההון החוזר שהיא צריכה - מלאי, יתרת לקוחות, יורדת. במקום לממן את הלקוחות, נעשה תהליך הפוך, וזה מתורגם לתזרים חיובי. חוץ מזה, קצב ייצור המלאי נמוך משמעותית כי יש לחברה ערמות של מלאי, אז גם כאן יש חיסכון תזרימי.


התזרים הוא המבחן הגדול של החברה - כמה החברה תשרוף, והאם היא תוכל להתאזן תזרימית לפני השיפור בשוק, אם וכאשר יקרה. המבחן הבא, והוא המבחן הקריטי, הוא האם לחברה יש מה להציע כשהשיפור יגיע. האם אחרי המשבר הענק הזה, בריחת טאלנטים וצרות נוספות, היא יכולה טכנולוגית להתמודד מול המתחרות?

המלצת קניה מגולדמן זאקס

לפני כשבועיים קיבלה סולאראדג' המלצת קניה מגולדמן זאקס עם מחיר יעד של 19 דולר למניה, אפסייד של 35% על שער הנעילה באותה העת בוול סטריט. בגולדמן זאקס החליטו לשנות את המלצתם על מניית חברת האנרגיה הסולארית הישראלית מ"מכירה" ל"קנייה" תוך שהם מעלים את מחיר היעד שעמד על 10 דולר. זאת להערכתם לאחר שהחברה הגיעה "לתחתית" בכל הקשור להערכות של המשקיעים כלפיה. 


לדבריהם,  החשש של המשקיעים, באשר ליכולת של החברה לשרת את החוב שלה במהלך השנה הקורבה, הינו "מוגזם". להערכת בית ההשקעות, התמחור הנוכחי של המניה יוצר יחס סיכוי-סיכון אטרקטיבי ביחס למניות אחרות. בין השאר הם מציינים את ממאמצי החברה  לבצע ארגון מחדש של פעילותה, בדגש על צמצום עלויות. לדבריהם, האסטרטגיה שנקטה הנהלת החברה, מציבה אותה בעמדה טובה יותר למנף את מבנה העלויות ולשפר את תמהיל מכירות המוצרים. בתקופה האחרונה חוותה סולאראדג' גל של הורדות דירוג ותחזיות מצד אנליסטים. מספר בנקים, כולל ג'פריס (Jefferies) וברקליס (Barclays), הורידו את התחזית שלהם ל"ביצועי חסר", והציבו מחירי יעד נמוכים במיוחד, חלקם אף של 7 דולר למניה. ברקע, הסביבה המאתגרת עבור חברות סולאריות, והחששות בנוגע לצמיחה עתידית.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל חדש צרות ישנות

בחודש שעבר הודיעה סולאראדג' על מינוי מנכ"ל חדש - שוקי ניר, שכיהן כסמנכ"ל השיווק של החברה בחצי השנה האחרונה. ניר ירש מקודמיו בתפקיד שורה של אתגרים משמעותיים בדרך לשיקום סולאראדג', שסובלת מביקושים חלשים בשוק הסולארי, שהובילו לצניחה במכירות ולירידת ערך המניה בכ-97% מאז השיא שנרשם במהלך 2022.


   

המנכ"ל הנכנס, שוקי ניר. קרדיט: החברה.  

ברבעון האחרון נאלצה החברה לבצע מחיקת מלאי בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, עקב הצטברות מוצרים שלא נמכרו. במהלך הרבעון פספסה סולאראדג' את צפי האנליסטים עם הכנסות של כ-260 מיליון דולר לצד הפסד גדול של כ-15 דולר למניה.  האתגר של ניר יהיה למצוא פתרונות, בשוק שבו רוב מניות האנרגיה המתחדשת רשמו ירידות לאחרונה, בעיקר בשל בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. מדיניותו הצפויה, המנוגדת לעידוד התחום, מוסיפה אי-ודאות משמעותית, בייחוד לאור הצהרותיו המזלזלות בנושא שינוי האקלים.


עם זאת, בחודש שעבר דיווחנו על התחזיות האופטימיות שסיפק מנכ"ל החברה הקודם, רונן פייר בשיחה סגורה. בין היתר, עלה מהשיחה כי המלאי שנמחק ישמש לרכיבים של מוצרים חדשים ו-או לשימור לקוחות. וזה נותן כוח גדול לחברה כי בעלות אפס (המלאי הרי נמחק) היא מייצרת מכירות. בתוך כך, לאחרונה הודיעה החברה, כי היא ממשיכה בתהליך ההתייעלות שלה, ובישרה על סגירת חטיבת אגירת האנרגיה בקוריאה, שם היא פועלת באמצעות חברה מקומית שמעסיקה כ-500 עובדים. המהלך צפוי לחסוך לחברה כ-30 מיליון דולר בשנה ולהשלים את תהליך הסגירה עד למחצית השנייה של 2025. במסגרת הצעד, סולאראדג' מתכננת למכור את כל הנכסים הקשורים לפעילות זו, כולל מתקני ייצור סוללות ותאי אגירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.