סולאראדג' מזנקת ב-11% - סבב פיטורים נוסף והסכמים עם שותפים בארה"ב
חברת האנרגיה המתחדשת הישראלית חתמה על שני הסכמי אספקה עם לקוחות בארצות הברית, ויצאה לגל פיטורים נוסף של 400 עובדים; המניה מזנקת במסחר המוקדם
סולאראדג' סולאראדג' הודיעה על שתי עסקאות חדשות בשוק האמריקאי, עם חברות הפועלות בתחום התקנה ומימון פיננסי של מערכות סולאריות ביתיות. במקביל, הודיעה החברה על גל פיטורים נוסף של 400 עובדים, שיותיר אותה עם כ-3,000 עובדים בלבד. בעקבות המהלכים מזנקת מניית החברה בכ-20% במסגרת המסחר המוקדם בוול סטריט.
על פי הדיווח, בסוף חודש דצמבר חתמה החברה על הסכם עם חברת Sunrun, אחת מהחברות הגדולות בתחום ההתקנה הביתית של מערכות סולאריות, וכן עם גוף פיננסי המממן מערכות סולאריות ביתיות. במסגרת ההסכמים, סולאראדג' תספק לחברות ממירים, אופטימייזרים ובטריות שייוצרו בארצות הברית, שיסייעו לשותפים שלה לעמוד בדרישות לקבלת זיכויי מס על ייצור מקומי. מהות ההסכמים היא לאפשר לשותפות לנצל את זיכויי המס המיוחדים על ציוד שמיוצר בארצות הברית. אספקת הציוד צפויה להתבצע לאורך 2025.
לפחות בינתיים, השוק אוהב את הצעדים ואת ההתייעלות שעוברת החברה. כפי שהערכנו בעבר,אחד המבחנים החשובים בפניו ניצבת סולאראדג', אחרי הנפילה הכואבת בשנה האחרונה, הוא תזרימי. אחרי ששרפה 75 מיליון דולר ברבעון השלישי, החברה מצפה לתזרים שלילי של עד 20 מיליון דולר ברבעון הרביעי. יש כמה פעולות שעובדות לטובתה - כשחברה מתכווצת, ההון החוזר שהיא צריכה - מלאי, יתרת לקוחות, יורדת. במקום לממן את הלקוחות, נעשה תהליך הפוך, וזה מתורגם לתזרים חיובי. חוץ מזה, קצב ייצור המלאי נמוך משמעותית כי יש לחברה ערמות של מלאי, אז גם כאן יש חיסכון תזרימי.
- ״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התזרים הוא המבחן הגדול של החברה - כמה החברה תשרוף, והאם היא תוכל להתאזן תזרימית לפני השיפור בשוק, אם וכאשר יקרה. המבחן הבא, והוא המבחן הקריטי, הוא האם לחברה יש מה להציע כשהשיפור יגיע. האם אחרי המשבר הענק הזה, בריחת טאלנטים
וצרות נוספות, היא יכולה טכנולוגית להתמודד מול המתחרות?
המלצת קניה מגולדמן זאקס
לפני כשבועיים קיבלה סולאראדג' המלצת קניה מגולדמן זאקס עם מחיר יעד של 19 דולר למניה, אפסייד של 35% על שער הנעילה באותה העת בוול סטריט. בגולדמן זאקס החליטו לשנות את המלצתם על מניית חברת האנרגיה הסולארית הישראלית מ"מכירה" ל"קנייה" תוך שהם מעלים את מחיר היעד שעמד על 10 דולר. זאת להערכתם לאחר שהחברה הגיעה "לתחתית" בכל הקשור להערכות של המשקיעים כלפיה.
לדבריהם, החשש של המשקיעים, באשר ליכולת של החברה לשרת את החוב שלה במהלך השנה הקורבה, הינו "מוגזם". להערכת בית ההשקעות, התמחור הנוכחי של המניה יוצר יחס סיכוי-סיכון אטרקטיבי ביחס למניות אחרות. בין השאר הם מציינים את ממאמצי החברה לבצע ארגון מחדש של פעילותה, בדגש על צמצום עלויות. לדבריהם, האסטרטגיה שנקטה הנהלת החברה, מציבה אותה בעמדה טובה יותר למנף את מבנה העלויות ולשפר את תמהיל מכירות המוצרים. בתקופה האחרונה חוותה סולאראדג' גל של הורדות דירוג ותחזיות מצד אנליסטים. מספר בנקים, כולל ג'פריס (Jefferies) וברקליס (Barclays), הורידו את התחזית שלהם ל"ביצועי חסר", והציבו מחירי יעד נמוכים במיוחד, חלקם אף של 7 דולר למניה. ברקע, הסביבה המאתגרת עבור חברות סולאריות, והחששות בנוגע לצמיחה עתידית.
- המשפחה העשירה בעולם ומה משותף ל-3 מתוך 4 המשפחות העשירות ביותר
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מנכ"ל חדש צרות ישנות
בחודש שעבר הודיעה סולאראדג' על מינוי מנכ"ל חדש - שוקי ניר, שכיהן כסמנכ"ל השיווק של החברה בחצי השנה האחרונה. ניר ירש מקודמיו בתפקיד שורה של אתגרים משמעותיים בדרך לשיקום סולאראדג', שסובלת מביקושים חלשים בשוק הסולארי, שהובילו לצניחה במכירות ולירידת ערך המניה בכ-97% מאז השיא שנרשם במהלך 2022.
המנכ"ל הנכנס, שוקי ניר. קרדיט: החברה.
ברבעון האחרון נאלצה החברה לבצע מחיקת מלאי בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, עקב הצטברות מוצרים שלא נמכרו. במהלך הרבעון פספסה סולאראדג' את צפי האנליסטים עם הכנסות של כ-260 מיליון דולר לצד הפסד גדול של כ-15 דולר למניה. האתגר של ניר יהיה למצוא פתרונות, בשוק שבו רוב מניות האנרגיה המתחדשת רשמו ירידות לאחרונה, בעיקר בשל בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. מדיניותו הצפויה, המנוגדת לעידוד התחום, מוסיפה אי-ודאות משמעותית, בייחוד לאור הצהרותיו המזלזלות בנושא שינוי האקלים.
עם זאת, בחודש שעבר דיווחנו על התחזיות האופטימיות שסיפק מנכ"ל החברה הקודם, רונן פייר בשיחה סגורה. בין היתר, עלה מהשיחה כי המלאי שנמחק ישמש לרכיבים של מוצרים חדשים ו-או לשימור לקוחות. וזה נותן כוח גדול לחברה כי בעלות אפס (המלאי הרי נמחק) היא מייצרת מכירות. בתוך כך, לאחרונה הודיעה החברה, כי היא ממשיכה בתהליך ההתייעלות שלה, ובישרה על סגירת חטיבת אגירת האנרגיה בקוריאה, שם היא פועלת באמצעות חברה מקומית שמעסיקה כ-500 עובדים. המהלך צפוי לחסוך לחברה כ-30 מיליון דולר בשנה ולהשלים את תהליך הסגירה עד למחצית השנייה של 2025. במסגרת הצעד, סולאראדג' מתכננת למכור את כל הנכסים הקשורים לפעילות זו, כולל מתקני ייצור סוללות ותאי אגירה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
משפחת וולטון (וול מארט)המשפחה העשירה בעולם ומה משותף ל-3 מתוך 4 המשפחות העשירות ביותר
הון אדיר של המשפחות העשירות בתבל ועדיין - אילון מאסק עשיר מכל משפחה
שלוש מתוך ארבע המשפחות העשירות בעולם שייכות למשפחות מלוכה מהמפרץ הפרסי - כך עולה מניתוח של בלומברג. על פי הניתוח 25 המשפחות העשירות בעולם צברו כ-360 מיליארד דולר נוספים בשנה האחרונה, והונן הכולל מגיע ל-2.9 טריליון דולר.
בראש הדירוג ניצבת משפחת וולטון, בעלי וולמארט, ענקית הקמעונאות האמריקאית שנותרה החברה הגדולה בעולם בהכנסות. הונה מוערך ב-513 מיליארד דולר, בעיקר מאחזקה של 44% במניות החברה. וולמארט רשמה הכנסות של 703 מיליארד דולר בשנה האחרונה, מפעילה יותר מ-10,500 חנויות ב-19 מדינות, ושווי השוק שלה עולה על 922 מיליארד דולר.
ההון של המשפחה כולה נמוך מהונו של האדם העשיר בעולם, אילון מאסק, שהונו מוערך ב-650 מיליארד דולר - עלייה דרמטית בזכות עליית מניית טסלה בזמן האחרון והכוונה להנפיק את ספייסX בשווי של 1.2-1.5 טריליון דולר.
מאסק הוסיף 170 מיליארד דולר להונו בשנה זו, והפך לאדם הראשון שחצה את רף 600 מיליארד הדולרים. בניגוד למשפחות, עושרו נובע מיזמות טכנולוגית מהירה, אך חשוף לתנודות שוק.
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נפט וגז נותרו מקורות עיקריים לעושר במפרץ, אך ההשקעות מתפזרות. במקום השני בעושר המשפחתי נמצאת משפחת אל נהיאן, שליטי אבו דאבי והכוח המרכזי באיחוד האמירויות, עם הון של 336 מיליארד דולר. העושר נובע מרזרבות נפט של 97 מיליארד חביות, אך הם מתפזרים להשקעות נוספות - קרן ההשקעות ADIA שיש להם חלק בה מנהלת 830 מיליארד דולר, עם אחזקות בטכנולוגיה (כמו 5% באמזון) ובתשתיות. מוחמד בן זאיד, נשיא האמירויות, הוביל השקעות של 20 מיליארד דולר באפריקה ובאסיה, כולל קרן השקעות לאומית חדשה. בני המשפחה מחזיקים בתפקידים מרכזיים, כמו ניהול Mubadala שרכשה נכסים באירופה בשווי 50 מיליארד דולר. ב-2025, הם השיקו אשכול פינטק וביטוח דיגיטלי באבו דאבי, שצפוי למשוך 100 מיליארד דולר בהשקעות זרות עד 2030.
