עליות מתונות בוול-סטריט: מגל עולה ב-3.7%
בוול-סטריט עברו האינדקסים המובילים להסחר בעליות שערים מתונות. לאורך המחצית הראשונה של יום המסחר לא הצליחו המשקיעים להרים את המחירים כלפי מעלה, זאת למרות נתוני הצמיחה המשופרים, הדיווחים על מיזוגים משמעותיים, והתייצבות במחירי הנפט. פעילים בשוק העריכו מוקדם יותר, כי הסיבה לזהירות של המשיקיעם נובעת מהעליות הנאות שנרשמו במהלך שני ימי המסחר הקודמים.
מדד הנאסד"ק עבר להסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.22% סביב רמה של 2,056 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.4% ל-10,790 נקודות.
מאקרו: קריאת תל"ג משופרת
כשעה לפני פתיחת המסחר דווח המששל האמריקני על נתוני התוצר המעודכנים לרבעון האחרון של 2004. בחודש שעבר פורסמה הקראיה הראשונית אשר דיברה על צמיחה של 3.1%. היום פורסם, כי הנתון האמיתי מציג צמיחה של 3.8%, גבוה מתחזיות האנליסטים לצמיחה של 3.7%.
במרכז: אופנת M&A נמשכת
לאחר הפוגה קצרה של כמה ימי מסחר, שבים היום המשקיעים לסחור כשברקע נרקמים מהלכי מיזוג של מיליארדי דולרים. העסקה הראשונה היא עיסקת המיזוג של ענקית תשתיות התקשורת MCI. על האחרונה מתמודדות חברות הסלולר וירז'ן ו-QWEST. לפני כשבוע נודע, כי ראשי MCI העדיפו את ההמלצה של וירז'ן על פני זו של QWEST, למרות שזו היתה נמוכה בכמיליארד דולר, וזאת הודות למרכיב המזומנים הגדול יותר שלה. אמש שיפרה QWEST את ההצעה שלה והעלתה את מרכיב המזומנים. הצעתה של QWEST עומדת על כ-8 מיליארד דולר, בעוד הצעתה של וריז'ן עומדת על כ-6.75 מיליארד דולר.
בשעה האחרונה אמר מנכ"ל MCI, כי למרות ההצעה המשופרת, לא נקבעה לדירקטוריון MCI פגישה לצורך דיון בה, וכי בכוונת החברה להשלים את העסקה עם וריז'ן. מניות QWEST מגיבות לידיעה בירידה של 6%. וריז'ן עולה ב-1.04% ואילו MCI יורדת ב-1.5%.
מזוג לא פחות קטן הוא המיזוג של שתי רשתות הקמעונאות, פדרל דיפרטמנט סטור ומאי דיפרטמנט סטור. היום דווח העיתונות הכלכלית של ארה"ב, כי ההנהלות של שתי הרשתות נמצאות בשלב קריטי ומתקדם של המו"מ למיזוג שמוערך בכ-10 מיליארד דולר. מניות פדרל יורדות ב-0.93%. מאי עולות ב-2.98%.
נציגי הנושים של חברת הכבלים פושטת הרגל, אדלפיה קומיוניקיישן, הודיעו היום לשתי חברות הכבלים הגדולות בארה"ב, טיים וורנר, וקומקסט, כי הם מוכנים להסתפק בהסדר חובות של כ-17.6 מיליארד דולר במזומן, ללא תשלום במניות. מניות טיים וורנר נסחרות בירידה של 0.46%. קומקסט נסחרת בירידה של 0.63%.
בישראליות
מגל, אשר ממשיכה לקצור את הפירות של המשך העבודות בגדר ההפרדה, בין ישראל לרשות ממשיכה היום בעליה של 3.48% לאחר שאמש זינקה בכ-9%. החברה המתמחה במכשירי גילוי אלקטרוני, כנגד פירצות, נוטלת חלק מהותי בתהליך בניית הגדר. המשך העבודות מבטיח את ההכנסות, עליהן בנו בחברה זה זמן רב. היום תסחר המניה תחת הלחץ של העליות מאמש.
שופינג.קום מתקנת את הירידות מאמש בעליה של 1.93%. המניה נופלת בעקביות מאז הגיעה לשיאה ב-26 בנובמבר, עת נסחרה במחיר של 32.33 דולר. את 2005, פתחה המניה עם תג מחיר של 28.79 דולר. המניה שהונפקה ב-18 דולר ורשמה את הזינוקים לרמות המתוארות לעיל, נסחרת כעת סביב רמה של 16 דולר.
תרו שפרסמה אמש דוחות פושרים נסחרת היום בעליה של כ-1.64%. טבע נסחרת בירידה של 0.25%.
מת"ב שהודיעה על מחיקה יזומה מן המסחר בנאסד"ק נסחרת היום ללא שינוי וללא כל תנועה משמעותית, כהמשך לסיבות שבהן הסבירה ההנלה את המחיקה.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.16% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
