עליות מתונות בוול-סטריט: מגל עולה ב-3.7%
בוול-סטריט עברו האינדקסים המובילים להסחר בעליות שערים מתונות. לאורך המחצית הראשונה של יום המסחר לא הצליחו המשקיעים להרים את המחירים כלפי מעלה, זאת למרות נתוני הצמיחה המשופרים, הדיווחים על מיזוגים משמעותיים, והתייצבות במחירי הנפט. פעילים בשוק העריכו מוקדם יותר, כי הסיבה לזהירות של המשיקיעם נובעת מהעליות הנאות שנרשמו במהלך שני ימי המסחר הקודמים.
מדד הנאסד"ק עבר להסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.22% סביב רמה של 2,056 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.4% ל-10,790 נקודות.
מאקרו: קריאת תל"ג משופרת
כשעה לפני פתיחת המסחר דווח המששל האמריקני על נתוני התוצר המעודכנים לרבעון האחרון של 2004. בחודש שעבר פורסמה הקראיה הראשונית אשר דיברה על צמיחה של 3.1%. היום פורסם, כי הנתון האמיתי מציג צמיחה של 3.8%, גבוה מתחזיות האנליסטים לצמיחה של 3.7%.
במרכז: אופנת M&A נמשכת
לאחר הפוגה קצרה של כמה ימי מסחר, שבים היום המשקיעים לסחור כשברקע נרקמים מהלכי מיזוג של מיליארדי דולרים. העסקה הראשונה היא עיסקת המיזוג של ענקית תשתיות התקשורת MCI. על האחרונה מתמודדות חברות הסלולר וירז'ן ו-QWEST. לפני כשבוע נודע, כי ראשי MCI העדיפו את ההמלצה של וירז'ן על פני זו של QWEST, למרות שזו היתה נמוכה בכמיליארד דולר, וזאת הודות למרכיב המזומנים הגדול יותר שלה. אמש שיפרה QWEST את ההצעה שלה והעלתה את מרכיב המזומנים. הצעתה של QWEST עומדת על כ-8 מיליארד דולר, בעוד הצעתה של וריז'ן עומדת על כ-6.75 מיליארד דולר.
בשעה האחרונה אמר מנכ"ל MCI, כי למרות ההצעה המשופרת, לא נקבעה לדירקטוריון MCI פגישה לצורך דיון בה, וכי בכוונת החברה להשלים את העסקה עם וריז'ן. מניות QWEST מגיבות לידיעה בירידה של 6%. וריז'ן עולה ב-1.04% ואילו MCI יורדת ב-1.5%.
מזוג לא פחות קטן הוא המיזוג של שתי רשתות הקמעונאות, פדרל דיפרטמנט סטור ומאי דיפרטמנט סטור. היום דווח העיתונות הכלכלית של ארה"ב, כי ההנהלות של שתי הרשתות נמצאות בשלב קריטי ומתקדם של המו"מ למיזוג שמוערך בכ-10 מיליארד דולר. מניות פדרל יורדות ב-0.93%. מאי עולות ב-2.98%.
נציגי הנושים של חברת הכבלים פושטת הרגל, אדלפיה קומיוניקיישן, הודיעו היום לשתי חברות הכבלים הגדולות בארה"ב, טיים וורנר, וקומקסט, כי הם מוכנים להסתפק בהסדר חובות של כ-17.6 מיליארד דולר במזומן, ללא תשלום במניות. מניות טיים וורנר נסחרות בירידה של 0.46%. קומקסט נסחרת בירידה של 0.63%.
בישראליות
מגל, אשר ממשיכה לקצור את הפירות של המשך העבודות בגדר ההפרדה, בין ישראל לרשות ממשיכה היום בעליה של 3.48% לאחר שאמש זינקה בכ-9%. החברה המתמחה במכשירי גילוי אלקטרוני, כנגד פירצות, נוטלת חלק מהותי בתהליך בניית הגדר. המשך העבודות מבטיח את ההכנסות, עליהן בנו בחברה זה זמן רב. היום תסחר המניה תחת הלחץ של העליות מאמש.
שופינג.קום מתקנת את הירידות מאמש בעליה של 1.93%. המניה נופלת בעקביות מאז הגיעה לשיאה ב-26 בנובמבר, עת נסחרה במחיר של 32.33 דולר. את 2005, פתחה המניה עם תג מחיר של 28.79 דולר. המניה שהונפקה ב-18 דולר ורשמה את הזינוקים לרמות המתוארות לעיל, נסחרת כעת סביב רמה של 16 דולר.
תרו שפרסמה אמש דוחות פושרים נסחרת היום בעליה של כ-1.64%. טבע נסחרת בירידה של 0.25%.
מת"ב שהודיעה על מחיקה יזומה מן המסחר בנאסד"ק נסחרת היום ללא שינוי וללא כל תנועה משמעותית, כהמשך לסיבות שבהן הסבירה ההנלה את המחיקה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
