עליות מתונות בוול-סטריט: מגל עולה ב-3.7%
בוול-סטריט עברו האינדקסים המובילים להסחר בעליות שערים מתונות. לאורך המחצית הראשונה של יום המסחר לא הצליחו המשקיעים להרים את המחירים כלפי מעלה, זאת למרות נתוני הצמיחה המשופרים, הדיווחים על מיזוגים משמעותיים, והתייצבות במחירי הנפט. פעילים בשוק העריכו מוקדם יותר, כי הסיבה לזהירות של המשיקיעם נובעת מהעליות הנאות שנרשמו במהלך שני ימי המסחר הקודמים.
מדד הנאסד"ק עבר להסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.22% סביב רמה של 2,056 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.4% ל-10,790 נקודות.
מאקרו: קריאת תל"ג משופרת
כשעה לפני פתיחת המסחר דווח המששל האמריקני על נתוני התוצר המעודכנים לרבעון האחרון של 2004. בחודש שעבר פורסמה הקראיה הראשונית אשר דיברה על צמיחה של 3.1%. היום פורסם, כי הנתון האמיתי מציג צמיחה של 3.8%, גבוה מתחזיות האנליסטים לצמיחה של 3.7%.
במרכז: אופנת M&A נמשכת
לאחר הפוגה קצרה של כמה ימי מסחר, שבים היום המשקיעים לסחור כשברקע נרקמים מהלכי מיזוג של מיליארדי דולרים. העסקה הראשונה היא עיסקת המיזוג של ענקית תשתיות התקשורת MCI. על האחרונה מתמודדות חברות הסלולר וירז'ן ו-QWEST. לפני כשבוע נודע, כי ראשי MCI העדיפו את ההמלצה של וירז'ן על פני זו של QWEST, למרות שזו היתה נמוכה בכמיליארד דולר, וזאת הודות למרכיב המזומנים הגדול יותר שלה. אמש שיפרה QWEST את ההצעה שלה והעלתה את מרכיב המזומנים. הצעתה של QWEST עומדת על כ-8 מיליארד דולר, בעוד הצעתה של וריז'ן עומדת על כ-6.75 מיליארד דולר.
בשעה האחרונה אמר מנכ"ל MCI, כי למרות ההצעה המשופרת, לא נקבעה לדירקטוריון MCI פגישה לצורך דיון בה, וכי בכוונת החברה להשלים את העסקה עם וריז'ן. מניות QWEST מגיבות לידיעה בירידה של 6%. וריז'ן עולה ב-1.04% ואילו MCI יורדת ב-1.5%.
מזוג לא פחות קטן הוא המיזוג של שתי רשתות הקמעונאות, פדרל דיפרטמנט סטור ומאי דיפרטמנט סטור. היום דווח העיתונות הכלכלית של ארה"ב, כי ההנהלות של שתי הרשתות נמצאות בשלב קריטי ומתקדם של המו"מ למיזוג שמוערך בכ-10 מיליארד דולר. מניות פדרל יורדות ב-0.93%. מאי עולות ב-2.98%.
נציגי הנושים של חברת הכבלים פושטת הרגל, אדלפיה קומיוניקיישן, הודיעו היום לשתי חברות הכבלים הגדולות בארה"ב, טיים וורנר, וקומקסט, כי הם מוכנים להסתפק בהסדר חובות של כ-17.6 מיליארד דולר במזומן, ללא תשלום במניות. מניות טיים וורנר נסחרות בירידה של 0.46%. קומקסט נסחרת בירידה של 0.63%.
בישראליות
מגל, אשר ממשיכה לקצור את הפירות של המשך העבודות בגדר ההפרדה, בין ישראל לרשות ממשיכה היום בעליה של 3.48% לאחר שאמש זינקה בכ-9%. החברה המתמחה במכשירי גילוי אלקטרוני, כנגד פירצות, נוטלת חלק מהותי בתהליך בניית הגדר. המשך העבודות מבטיח את ההכנסות, עליהן בנו בחברה זה זמן רב. היום תסחר המניה תחת הלחץ של העליות מאמש.
שופינג.קום מתקנת את הירידות מאמש בעליה של 1.93%. המניה נופלת בעקביות מאז הגיעה לשיאה ב-26 בנובמבר, עת נסחרה במחיר של 32.33 דולר. את 2005, פתחה המניה עם תג מחיר של 28.79 דולר. המניה שהונפקה ב-18 דולר ורשמה את הזינוקים לרמות המתוארות לעיל, נסחרת כעת סביב רמה של 16 דולר.
תרו שפרסמה אמש דוחות פושרים נסחרת היום בעליה של כ-1.64%. טבע נסחרת בירידה של 0.25%.
מת"ב שהודיעה על מחיקה יזומה מן המסחר בנאסד"ק נסחרת היום ללא שינוי וללא כל תנועה משמעותית, כהמשך לסיבות שבהן הסבירה ההנלה את המחיקה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")