עליות מתונות בוול-סטריט: מגל עולה ב-3.7%
בוול-סטריט עברו האינדקסים המובילים להסחר בעליות שערים מתונות. לאורך המחצית הראשונה של יום המסחר לא הצליחו המשקיעים להרים את המחירים כלפי מעלה, זאת למרות נתוני הצמיחה המשופרים, הדיווחים על מיזוגים משמעותיים, והתייצבות במחירי הנפט. פעילים בשוק העריכו מוקדם יותר, כי הסיבה לזהירות של המשיקיעם נובעת מהעליות הנאות שנרשמו במהלך שני ימי המסחר הקודמים.
מדד הנאסד"ק עבר להסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.22% סביב רמה של 2,056 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.4% ל-10,790 נקודות.
מאקרו: קריאת תל"ג משופרת
כשעה לפני פתיחת המסחר דווח המששל האמריקני על נתוני התוצר המעודכנים לרבעון האחרון של 2004. בחודש שעבר פורסמה הקראיה הראשונית אשר דיברה על צמיחה של 3.1%. היום פורסם, כי הנתון האמיתי מציג צמיחה של 3.8%, גבוה מתחזיות האנליסטים לצמיחה של 3.7%.
במרכז: אופנת M&A נמשכת
לאחר הפוגה קצרה של כמה ימי מסחר, שבים היום המשקיעים לסחור כשברקע נרקמים מהלכי מיזוג של מיליארדי דולרים. העסקה הראשונה היא עיסקת המיזוג של ענקית תשתיות התקשורת MCI. על האחרונה מתמודדות חברות הסלולר וירז'ן ו-QWEST. לפני כשבוע נודע, כי ראשי MCI העדיפו את ההמלצה של וירז'ן על פני זו של QWEST, למרות שזו היתה נמוכה בכמיליארד דולר, וזאת הודות למרכיב המזומנים הגדול יותר שלה. אמש שיפרה QWEST את ההצעה שלה והעלתה את מרכיב המזומנים. הצעתה של QWEST עומדת על כ-8 מיליארד דולר, בעוד הצעתה של וריז'ן עומדת על כ-6.75 מיליארד דולר.
בשעה האחרונה אמר מנכ"ל MCI, כי למרות ההצעה המשופרת, לא נקבעה לדירקטוריון MCI פגישה לצורך דיון בה, וכי בכוונת החברה להשלים את העסקה עם וריז'ן. מניות QWEST מגיבות לידיעה בירידה של 6%. וריז'ן עולה ב-1.04% ואילו MCI יורדת ב-1.5%.
מזוג לא פחות קטן הוא המיזוג של שתי רשתות הקמעונאות, פדרל דיפרטמנט סטור ומאי דיפרטמנט סטור. היום דווח העיתונות הכלכלית של ארה"ב, כי ההנהלות של שתי הרשתות נמצאות בשלב קריטי ומתקדם של המו"מ למיזוג שמוערך בכ-10 מיליארד דולר. מניות פדרל יורדות ב-0.93%. מאי עולות ב-2.98%.
נציגי הנושים של חברת הכבלים פושטת הרגל, אדלפיה קומיוניקיישן, הודיעו היום לשתי חברות הכבלים הגדולות בארה"ב, טיים וורנר, וקומקסט, כי הם מוכנים להסתפק בהסדר חובות של כ-17.6 מיליארד דולר במזומן, ללא תשלום במניות. מניות טיים וורנר נסחרות בירידה של 0.46%. קומקסט נסחרת בירידה של 0.63%.
בישראליות
מגל, אשר ממשיכה לקצור את הפירות של המשך העבודות בגדר ההפרדה, בין ישראל לרשות ממשיכה היום בעליה של 3.48% לאחר שאמש זינקה בכ-9%. החברה המתמחה במכשירי גילוי אלקטרוני, כנגד פירצות, נוטלת חלק מהותי בתהליך בניית הגדר. המשך העבודות מבטיח את ההכנסות, עליהן בנו בחברה זה זמן רב. היום תסחר המניה תחת הלחץ של העליות מאמש.
שופינג.קום מתקנת את הירידות מאמש בעליה של 1.93%. המניה נופלת בעקביות מאז הגיעה לשיאה ב-26 בנובמבר, עת נסחרה במחיר של 32.33 דולר. את 2005, פתחה המניה עם תג מחיר של 28.79 דולר. המניה שהונפקה ב-18 דולר ורשמה את הזינוקים לרמות המתוארות לעיל, נסחרת כעת סביב רמה של 16 דולר.
תרו שפרסמה אמש דוחות פושרים נסחרת היום בעליה של כ-1.64%. טבע נסחרת בירידה של 0.25%.
מת"ב שהודיעה על מחיקה יזומה מן המסחר בנאסד"ק נסחרת היום ללא שינוי וללא כל תנועה משמעותית, כהמשך לסיבות שבהן הסבירה ההנלה את המחיקה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
