עליות מתונות בוול-סטריט: מגל עולה ב-3.7%

ממשיכה במגמה החיובית מאמש. מדד הנאסד"ק מוסיף 0.22% ל-2,056 נק'. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.4% ל-10,790 נק'. טבע יורדת ב-0.25%. תרו עברה לעליות של 1.64%. QWEST נופלת ב-6% על רקע הודעת מנכ"ל MCI
רם דגן |

בוול-סטריט עברו האינדקסים המובילים להסחר בעליות שערים מתונות. לאורך המחצית הראשונה של יום המסחר לא הצליחו המשקיעים להרים את המחירים כלפי מעלה, זאת למרות נתוני הצמיחה המשופרים, הדיווחים על מיזוגים משמעותיים, והתייצבות במחירי הנפט. פעילים בשוק העריכו מוקדם יותר, כי הסיבה לזהירות של המשיקיעם נובעת מהעליות הנאות שנרשמו במהלך שני ימי המסחר הקודמים.

מדד הנאסד"ק עבר להסחר בשעה האחרונה בעליה של 0.22% סביב רמה של 2,056 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.4% ל-10,790 נקודות.

מאקרו: קריאת תל"ג משופרת

כשעה לפני פתיחת המסחר דווח המששל האמריקני על נתוני התוצר המעודכנים לרבעון האחרון של 2004. בחודש שעבר פורסמה הקראיה הראשונית אשר דיברה על צמיחה של 3.1%. היום פורסם, כי הנתון האמיתי מציג צמיחה של 3.8%, גבוה מתחזיות האנליסטים לצמיחה של 3.7%.

במרכז: אופנת M&A נמשכת

לאחר הפוגה קצרה של כמה ימי מסחר, שבים היום המשקיעים לסחור כשברקע נרקמים מהלכי מיזוג של מיליארדי דולרים. העסקה הראשונה היא עיסקת המיזוג של ענקית תשתיות התקשורת MCI. על האחרונה מתמודדות חברות הסלולר וירז'ן ו-QWEST. לפני כשבוע נודע, כי ראשי MCI העדיפו את ההמלצה של וירז'ן על פני זו של QWEST, למרות שזו היתה נמוכה בכמיליארד דולר, וזאת הודות למרכיב המזומנים הגדול יותר שלה. אמש שיפרה QWEST את ההצעה שלה והעלתה את מרכיב המזומנים. הצעתה של QWEST עומדת על כ-8 מיליארד דולר, בעוד הצעתה של וריז'ן עומדת על כ-6.75 מיליארד דולר.

בשעה האחרונה אמר מנכ"ל MCI, כי למרות ההצעה המשופרת, לא נקבעה לדירקטוריון MCI פגישה לצורך דיון בה, וכי בכוונת החברה להשלים את העסקה עם וריז'ן. מניות QWEST מגיבות לידיעה בירידה של 6%. וריז'ן עולה ב-1.04% ואילו MCI יורדת ב-1.5%.

מזוג לא פחות קטן הוא המיזוג של שתי רשתות הקמעונאות, פדרל דיפרטמנט סטור ומאי דיפרטמנט סטור. היום דווח העיתונות הכלכלית של ארה"ב, כי ההנהלות של שתי הרשתות נמצאות בשלב קריטי ומתקדם של המו"מ למיזוג שמוערך בכ-10 מיליארד דולר. מניות פדרל יורדות ב-0.93%. מאי עולות ב-2.98%.

נציגי הנושים של חברת הכבלים פושטת הרגל, אדלפיה קומיוניקיישן, הודיעו היום לשתי חברות הכבלים הגדולות בארה"ב, טיים וורנר, וקומקסט, כי הם מוכנים להסתפק בהסדר חובות של כ-17.6 מיליארד דולר במזומן, ללא תשלום במניות. מניות טיים וורנר נסחרות בירידה של 0.46%. קומקסט נסחרת בירידה של 0.63%.

בישראליות

מגל, אשר ממשיכה לקצור את הפירות של המשך העבודות בגדר ההפרדה, בין ישראל לרשות ממשיכה היום בעליה של 3.48% לאחר שאמש זינקה בכ-9%. החברה המתמחה במכשירי גילוי אלקטרוני, כנגד פירצות, נוטלת חלק מהותי בתהליך בניית הגדר. המשך העבודות מבטיח את ההכנסות, עליהן בנו בחברה זה זמן רב. היום תסחר המניה תחת הלחץ של העליות מאמש.

שופינג.קום מתקנת את הירידות מאמש בעליה של 1.93%. המניה נופלת בעקביות מאז הגיעה לשיאה ב-26 בנובמבר, עת נסחרה במחיר של 32.33 דולר. את 2005, פתחה המניה עם תג מחיר של 28.79 דולר. המניה שהונפקה ב-18 דולר ורשמה את הזינוקים לרמות המתוארות לעיל, נסחרת כעת סביב רמה של 16 דולר.

תרו שפרסמה אמש דוחות פושרים נסחרת היום בעליה של כ-1.64%. טבע נסחרת בירידה של 0.25%.

מת"ב שהודיעה על מחיקה יזומה מן המסחר בנאסד"ק נסחרת היום ללא שינוי וללא כל תנועה משמעותית, כהמשך לסיבות שבהן הסבירה ההנלה את המחיקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".