ת"א 25 נפל ב-1.45% האשמים: שטראוס-עלית והבנקים
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים חדות. אתמול הודיע המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופסור סוקולר על גובה הריבית לחודש מארס ובכך סתם את הגולל על הרבה תהיות בשוק ההון. החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית השקלית ברמה של 3.5% מגבירה את הסבירות שתם עידן הפחתות הריבית, בעיקר משום הצפי להמשך העלאות הריבית המתונות של הדולר בהמשך השנה.
מדד ת"א 25 חתם את היום בירידה של 1.45% לרמה של 630.12 נקודות. מדד ת"א 100 נפל ב-1.23% לרמה של 654.39 נקודות. התל טק 15 חתם בירידה של 0.79% לרמה של 419.28 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-666 מיליון שקל.
3 מניות בלבד מקרב 25 המניות של מדד המעו"ף חתמו היום בירוק. האחת - אלווריון, שהוסיפה 0.8%, על רקע הודעתה, כי אונטל, היא ספקית התקשורת של בורקינה פאסו הטמיעה ציוד בשווי 4 מיליון דולר של החברה. זהו השלב השני בפרויקט שהחל ב-2003 לאספקת מגוון שרותים מלא ללקוחות החברה. הרשת הוכנסה לשימוש כבר בסוף 2004. מניה נוספת היא אסם שחתמה בתוספת של 0.45% והשלישית להנות מהצבע הירוק היא גיוון, שעלתה ב-0.42%.
נפתח בבנקים. חמשת הגדולים היו אחראים היום לירידות החדות באחד העם. לאומי הובילה את המגמה עם נחיתה של 3.11%, תוך מחזור של 54 מיליון שקל - השלישי בהיקפו בבורסה. ברקע לכך, הממשלה אישרה היום את תוכנית חלוקת האופציות של לאומי. עלותה תגיע ל-250 מיליון שקל. ההערכה היא, כי המהלך יגיע לחקיקה בתוך חודשיים. ישראלים החיים בחו"ל לא יהנו מהתוכנית והחיפושים אחר רוכש לבנק יימשכו.
מניות בנק הפועלים נפלו היום ב-2.23%, תוך המחזור השני בהיקפו בגובה 63.8 מיליון שקל, מזרחי ודיסקונט איבדו 2.36% ו-1.69% והבינ"ל נסוג ב-2.1%.
גם מניית טבע "לא טמנה ידה בצלחת". המניה חתמה היום את המסחר בירידה קלה בת 0.08%, תוך המחזור הגבוה בהיקפו של כ-117.7 מיליון שקל. אתמול פורסמה עסקה בה רכשה מתחרתה של טבע, נובורטיס את הקסל ואיאון לאבס אינק. לאחר עסקה זו טבע איננה החברה הגנרית הגדולה בעולם. לדברי יו"ר טבע, הגודל אינו בהכרח מה שקובע. היום מתפרסמות הערכות ב"הארץ" לפיהן ישנם גורמים בשווקי ההון הגלובליים שעשויים להיות מעוניינים ברכישת הענקית הגנרית.
וגם שטראוס עלית נשאה באחריות. המניה צללה היום ב-3.56%, תוך מחזור של 3 מיליון שקל, כשברקע, קיבלה דירוג AA+ ממעלות עבור גיוס בהיקף של לא פחות מאשר עד לחצי מיליארד שקל. הריבית הנמוכה במשק מהווה חלון הזדמנויות לחברות הגדולות שפתחו במבול של גיוסי אג"ח, וגם החברה עם "שוקולד פרה" ו"מלקי" רוצה את חלקה.
מניות פרטנר חתמו בירידה מזערית בת 0.05%. ברקע, הודעת החברה על העלאת תעריפי השיחות בשעור של עד 19%. פרטנר העלתה את תעריפי השיחות לא לפני שמתחרתה - פלאפון עשתה כן, וזאת עקב העלאת דמי הקישוריות על ידי משרד התקשורת.
מניות גרנית הכרמל השילו 0.87%. ברקע, תוצאות הנפקת חברת הבת, טמבור, שנערכה אתמול. טמבור של האחים בורוביץ', השלימה בהצלחה את המכרז לציבור בגיוס של 110 מיליון שקל. במכרז נרשמו ביקושים של כ-1.37 מיליארד שקל והוא נסגר במחיר המירבי עם שיעור הקצאה של 8.9% למשקיעים מהציבור.
מניות הרבוע הכחול ירדו ב-0.11%. ברקע, סכסוכים עם טעם מר. קבוצת אלון דחתה אתמול את הצעת הרכש של ברונפמן פישר. החברה הודיעה, כי אין בכוונתה להיכנס למשא ומתן על מכירת אחזקותיה בריבוע כחול ישראל. מניותיה של שופרסל המתחרה המישכו לצלול גם היום ובשיעור של 2.05%.
מניית חברת מ.ט.י מחשבים ושירותי תוכנה (MTCO) זינקו ב-11.04%, תוך מחזור ער מהרגיל של כ-1.05 מיליון שקל, לאחר שדיווחה הבוקר (ג'), כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת ההשקעות שמרוק, לפיו תקצה לה 20% מהונה המונפק והנפרע של החברה, לאחר ההקצאה בתמורה לסך של 4.5 מיליון דולר. בנוסף, תעניק החברה לשמרוק אופציה הניתנת למימוש בכל עת במהלך תקופה של חמש שנים, לרכישת 500,000 מניות רגילות של החברה במחיר מימוש למניה המשקף את התמורה למניה שתשלם שמרוק במועד השלמת העסקה, בתוספת 15% אשר יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
השוואה לשנים קודמות
מבין 161.1 אלף דורשי העבודה כ-129.3 אלף היו רשומים גם בחודש אוקטובר 2025 כאשר במהלך החודש נוספו 32.3 אלף הם נרשמים חדשים, כאשר לפי לשכת התעסוקה מדובר בנתון דומה לחודשי נובמבר בזמני שגרה בשנים האחרונות, בלי נובמבר 2020 שהושפע ממגיפת הקורונה ומנובמבר 2023 שהושפע מפרוץ המלחמה.
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
