ת"א 25 נפל ב-1.45% האשמים: שטראוס-עלית והבנקים
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים חדות. אתמול הודיע המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופסור סוקולר על גובה הריבית לחודש מארס ובכך סתם את הגולל על הרבה תהיות בשוק ההון. החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית השקלית ברמה של 3.5% מגבירה את הסבירות שתם עידן הפחתות הריבית, בעיקר משום הצפי להמשך העלאות הריבית המתונות של הדולר בהמשך השנה.
מדד ת"א 25 חתם את היום בירידה של 1.45% לרמה של 630.12 נקודות. מדד ת"א 100 נפל ב-1.23% לרמה של 654.39 נקודות. התל טק 15 חתם בירידה של 0.79% לרמה של 419.28 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-666 מיליון שקל.
3 מניות בלבד מקרב 25 המניות של מדד המעו"ף חתמו היום בירוק. האחת - אלווריון, שהוסיפה 0.8%, על רקע הודעתה, כי אונטל, היא ספקית התקשורת של בורקינה פאסו הטמיעה ציוד בשווי 4 מיליון דולר של החברה. זהו השלב השני בפרויקט שהחל ב-2003 לאספקת מגוון שרותים מלא ללקוחות החברה. הרשת הוכנסה לשימוש כבר בסוף 2004. מניה נוספת היא אסם שחתמה בתוספת של 0.45% והשלישית להנות מהצבע הירוק היא גיוון, שעלתה ב-0.42%.
נפתח בבנקים. חמשת הגדולים היו אחראים היום לירידות החדות באחד העם. לאומי הובילה את המגמה עם נחיתה של 3.11%, תוך מחזור של 54 מיליון שקל - השלישי בהיקפו בבורסה. ברקע לכך, הממשלה אישרה היום את תוכנית חלוקת האופציות של לאומי. עלותה תגיע ל-250 מיליון שקל. ההערכה היא, כי המהלך יגיע לחקיקה בתוך חודשיים. ישראלים החיים בחו"ל לא יהנו מהתוכנית והחיפושים אחר רוכש לבנק יימשכו.
מניות בנק הפועלים נפלו היום ב-2.23%, תוך המחזור השני בהיקפו בגובה 63.8 מיליון שקל, מזרחי ודיסקונט איבדו 2.36% ו-1.69% והבינ"ל נסוג ב-2.1%.
גם מניית טבע "לא טמנה ידה בצלחת". המניה חתמה היום את המסחר בירידה קלה בת 0.08%, תוך המחזור הגבוה בהיקפו של כ-117.7 מיליון שקל. אתמול פורסמה עסקה בה רכשה מתחרתה של טבע, נובורטיס את הקסל ואיאון לאבס אינק. לאחר עסקה זו טבע איננה החברה הגנרית הגדולה בעולם. לדברי יו"ר טבע, הגודל אינו בהכרח מה שקובע. היום מתפרסמות הערכות ב"הארץ" לפיהן ישנם גורמים בשווקי ההון הגלובליים שעשויים להיות מעוניינים ברכישת הענקית הגנרית.
וגם שטראוס עלית נשאה באחריות. המניה צללה היום ב-3.56%, תוך מחזור של 3 מיליון שקל, כשברקע, קיבלה דירוג AA+ ממעלות עבור גיוס בהיקף של לא פחות מאשר עד לחצי מיליארד שקל. הריבית הנמוכה במשק מהווה חלון הזדמנויות לחברות הגדולות שפתחו במבול של גיוסי אג"ח, וגם החברה עם "שוקולד פרה" ו"מלקי" רוצה את חלקה.
מניות פרטנר חתמו בירידה מזערית בת 0.05%. ברקע, הודעת החברה על העלאת תעריפי השיחות בשעור של עד 19%. פרטנר העלתה את תעריפי השיחות לא לפני שמתחרתה - פלאפון עשתה כן, וזאת עקב העלאת דמי הקישוריות על ידי משרד התקשורת.
מניות גרנית הכרמל השילו 0.87%. ברקע, תוצאות הנפקת חברת הבת, טמבור, שנערכה אתמול. טמבור של האחים בורוביץ', השלימה בהצלחה את המכרז לציבור בגיוס של 110 מיליון שקל. במכרז נרשמו ביקושים של כ-1.37 מיליארד שקל והוא נסגר במחיר המירבי עם שיעור הקצאה של 8.9% למשקיעים מהציבור.
מניות הרבוע הכחול ירדו ב-0.11%. ברקע, סכסוכים עם טעם מר. קבוצת אלון דחתה אתמול את הצעת הרכש של ברונפמן פישר. החברה הודיעה, כי אין בכוונתה להיכנס למשא ומתן על מכירת אחזקותיה בריבוע כחול ישראל. מניותיה של שופרסל המתחרה המישכו לצלול גם היום ובשיעור של 2.05%.
מניית חברת מ.ט.י מחשבים ושירותי תוכנה (MTCO) זינקו ב-11.04%, תוך מחזור ער מהרגיל של כ-1.05 מיליון שקל, לאחר שדיווחה הבוקר (ג'), כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת ההשקעות שמרוק, לפיו תקצה לה 20% מהונה המונפק והנפרע של החברה, לאחר ההקצאה בתמורה לסך של 4.5 מיליון דולר. בנוסף, תעניק החברה לשמרוק אופציה הניתנת למימוש בכל עת במהלך תקופה של חמש שנים, לרכישת 500,000 מניות רגילות של החברה במחיר מימוש למניה המשקף את התמורה למניה שתשלם שמרוק במועד השלמת העסקה, בתוספת 15% אשר יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
