ת"א 25 נפל ב-1.45% האשמים: שטראוס-עלית והבנקים

אישור תכנית חלוקת האופציות הפיל את מניית לואמי ב-3.1% ואחריה כמו מגדל קלפים נפלו מניות הפועלים (2.2%) ויתר מניות 5 הגדולים. שטראוס-עלית קיבלה אמנם AA+ ממעלות אך המניה מבוהלת מהגיוס צנחה ב-3.6% וטבע נסוגה ב-0.08%
שרון שפורר |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים חדות. אתמול הודיע המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופסור סוקולר על גובה הריבית לחודש מארס ובכך סתם את הגולל על הרבה תהיות בשוק ההון. החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית השקלית ברמה של 3.5% מגבירה את הסבירות שתם עידן הפחתות הריבית, בעיקר משום הצפי להמשך העלאות הריבית המתונות של הדולר בהמשך השנה.

מדד ת"א 25 חתם את היום בירידה של 1.45% לרמה של 630.12 נקודות. מדד ת"א 100 נפל ב-1.23% לרמה של 654.39 נקודות. התל טק 15 חתם בירידה של 0.79% לרמה של 419.28 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-666 מיליון שקל.

3 מניות בלבד מקרב 25 המניות של מדד המעו"ף חתמו היום בירוק. האחת - אלווריון, שהוסיפה 0.8%, על רקע הודעתה, כי אונטל, היא ספקית התקשורת של בורקינה פאסו הטמיעה ציוד בשווי 4 מיליון דולר של החברה. זהו השלב השני בפרויקט שהחל ב-2003 לאספקת מגוון שרותים מלא ללקוחות החברה. הרשת הוכנסה לשימוש כבר בסוף 2004. מניה נוספת היא אסם שחתמה בתוספת של 0.45% והשלישית להנות מהצבע הירוק היא גיוון, שעלתה ב-0.42%.

נפתח בבנקים. חמשת הגדולים היו אחראים היום לירידות החדות באחד העם. לאומי הובילה את המגמה עם נחיתה של 3.11%, תוך מחזור של 54 מיליון שקל - השלישי בהיקפו בבורסה. ברקע לכך, הממשלה אישרה היום את תוכנית חלוקת האופציות של לאומי. עלותה תגיע ל-250 מיליון שקל. ההערכה היא, כי המהלך יגיע לחקיקה בתוך חודשיים. ישראלים החיים בחו"ל לא יהנו מהתוכנית והחיפושים אחר רוכש לבנק יימשכו.

מניות בנק הפועלים נפלו היום ב-2.23%, תוך המחזור השני בהיקפו בגובה 63.8 מיליון שקל, מזרחי ודיסקונט איבדו 2.36% ו-1.69% והבינ"ל נסוג ב-2.1%.

גם מניית טבע "לא טמנה ידה בצלחת". המניה חתמה היום את המסחר בירידה קלה בת 0.08%, תוך המחזור הגבוה בהיקפו של כ-117.7 מיליון שקל. אתמול פורסמה עסקה בה רכשה מתחרתה של טבע, נובורטיס את הקסל ואיאון לאבס אינק. לאחר עסקה זו טבע איננה החברה הגנרית הגדולה בעולם. לדברי יו"ר טבע, הגודל אינו בהכרח מה שקובע. היום מתפרסמות הערכות ב"הארץ" לפיהן ישנם גורמים בשווקי ההון הגלובליים שעשויים להיות מעוניינים ברכישת הענקית הגנרית.

וגם שטראוס עלית נשאה באחריות. המניה צללה היום ב-3.56%, תוך מחזור של 3 מיליון שקל, כשברקע, קיבלה דירוג AA+ ממעלות עבור גיוס בהיקף של לא פחות מאשר עד לחצי מיליארד שקל. הריבית הנמוכה במשק מהווה חלון הזדמנויות לחברות הגדולות שפתחו במבול של גיוסי אג"ח, וגם החברה עם "שוקולד פרה" ו"מלקי" רוצה את חלקה.

מניות פרטנר חתמו בירידה מזערית בת 0.05%. ברקע, הודעת החברה על העלאת תעריפי השיחות בשעור של עד 19%. פרטנר העלתה את תעריפי השיחות לא לפני שמתחרתה - פלאפון עשתה כן, וזאת עקב העלאת דמי הקישוריות על ידי משרד התקשורת.

מניות גרנית הכרמל השילו 0.87%. ברקע, תוצאות הנפקת חברת הבת, טמבור, שנערכה אתמול. טמבור של האחים בורוביץ', השלימה בהצלחה את המכרז לציבור בגיוס של 110 מיליון שקל. במכרז נרשמו ביקושים של כ-1.37 מיליארד שקל והוא נסגר במחיר המירבי עם שיעור הקצאה של 8.9% למשקיעים מהציבור.

מניות הרבוע הכחול ירדו ב-0.11%. ברקע, סכסוכים עם טעם מר. קבוצת אלון דחתה אתמול את הצעת הרכש של ברונפמן פישר. החברה הודיעה, כי אין בכוונתה להיכנס למשא ומתן על מכירת אחזקותיה בריבוע כחול ישראל. מניותיה של שופרסל המתחרה המישכו לצלול גם היום ובשיעור של 2.05%.

מניית חברת מ.ט.י מחשבים ושירותי תוכנה (MTCO) זינקו ב-11.04%, תוך מחזור ער מהרגיל של כ-1.05 מיליון שקל, לאחר שדיווחה הבוקר (ג'), כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת ההשקעות שמרוק, לפיו תקצה לה 20% מהונה המונפק והנפרע של החברה, לאחר ההקצאה בתמורה לסך של 4.5 מיליון דולר. בנוסף, תעניק החברה לשמרוק אופציה הניתנת למימוש בכל עת במהלך תקופה של חמש שנים, לרכישת 500,000 מניות רגילות של החברה במחיר מימוש למניה המשקף את התמורה למניה שתשלם שמרוק במועד השלמת העסקה, בתוספת 15% אשר יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".