פיטר טיישב וצחי אפרתי
צילום: ביזפורטל

ההייטק יחזור לצמוח, נקודת המפנה החיובית תגיע ברבעון השלישי

פיטר טיישב מנהל תחום M&A ומיסוי ב-Marsh ישראל מסביר שרשויות מס בעולם הופכות להיות הרבה יותר אגרסיביות בגביית המיסים, אופטימי על רכישות ומיזוגים בשוק המקומי וחושש מהאיום החות'י
צחי אפרתי | (2)
נושאים בכתבה מיזוגים ורכישות

הכלכלות והבורסות באי וודאות לגבי 2024. בינתיים החודש הראשון היה טוב לבורסות כשפברואר התחיל בשוק האמריקאי בעליות חדות בעקבות דוחות כספיים בעיקר של מטא.

אבל, מה יהיה בהמשך, איך תראה הכלכלה אצלנו, האם אנחנו הולכים לתקופה של קיפאון בעסקאות, בריכושת ומיזוגים? פיטר טיישב מנהל תחום M&A ומיסוי ב-Marsh ישראל, סבור שאחרי כמה רבעונים חלשים, נחזור לראות עסקאות ובמקביל את ההייטק צומח - "המלחמה יצרה באופן טבעי עצירה. עם זאת ראינו עסקאות שהתחילו ולא נעצרו למשל פאלו אלטו רכשה את חברות טאלון ודיג בכמעט מיליארד דולר וזה נתון מעודד. מהצד השני קיים חשש של משקיעים זרים בעת הזו ולכן אנחנו רואים תהליכים איטיים יותר.

"לאור ניסיון העבר ובראייה קדימה יש מקום לאופטימיות. אנחנו מצפים לראות ברבעון השלישי נקודת מפנה בשוק הישראלי ונחזור לראות תנועה חיובית בתחום של ההשקעות הישראליות והזרות.

 

אלו סגמנטים יבלטו לחיוב ואיזה לשלילה? 

"באופן טבעי ההייטק הקטר של המשק הישראלי ימשיך למשוך קדימה, ובפרט שוק הסייבר שהחזיק את שוק המיזוגים והרכישות בשנת 2023.  בתחום התעשייתי יש חוסר בהירות לאור האיום החות'י שמשפיע  על החברות שמייצאות ומייבאות".

 

איך אתם תופסים את האיום החות'י?

"האיום משפיע משתי זוויות. הזווית הראשונה היא הצרכנים בישראל  - יש השפעה על עליית מחירי הביטוח, מחירי המכולות שמחירן קפץ במאות אחוזים בשילוח מסין לאירופה. ובסוף יתגלגל לכיס של הצרכן. מהזווית השניה תהיה גם השפעה לא מבוטלת על חברות יצרניות ישראלית, חברות רבות מייבאות חומרי גלם דרך הים ומייצאות חומרים מוגמרים דרך נמל אילת. במובן הזה חברות רבות יצטרכו לעשות חישוב מסלול מחדש. וזה משפיע גם על השקעות בתחום. המשקיעים הישראלים והזרים מסתכלים על חברות כאלו ודוחים כרגע את העסקאות".

 

 

איזה שינוי אתם רואים במדיניות של גביית מיסים בארץ ובעולם?

"בשנת 22 וביתר שאת בשנת 23, רשויות מס הופכות להיות הרבה יותר אגרסיביות בגביית המיסים. זה קשור למצב המאקרו כלכלי שגורם להקטנת גביית המיסים ורשויות המס מנסות להיות יותר יצירתיות ואגרסיביות יותר על מנת להגדיל את המס בעבור המדינות.

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יואל 05/02/2024 09:45
    הגב לתגובה זו
    די עם הנבואות.
  • 1.
    Tom 03/02/2024 22:54
    הגב לתגובה זו
    לא ייאמן שחברת ההייטק הזו ששווה לדעתי 80-90 מיליון שקל, נסחרת בשווי 5 מיליון
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.