כך הופכים החות'ים לאיום כלכלי על ישראל
לא לחינם מוזכרים בימים האחרונים החות'ים בקרב החברות הגדולות. שמם עולה לא פעם אפילו בדירות גבוהה יותר מאשר חמאס. התימנים הם לא עוד בדיחה של הטיקטוק, אלא איום ממשי. לא איום ביטחוני, אלא איום כלכלי על מדינת ישראל. התקיפות האחרונות והאיומים בנוגע לאפשרות לתקיפת ספינות ישראליות הובילו לירידת מניות כמו החברה לישראל ואיי.סי.אל אתמול. השיתוק בנמלים מורגש היטב והאיום הכלכלי מרחף בשל עליית מחירי השינוע. חברות נאלצות לעשות "מעקפים", מחיר ההובלה עולה וכך גם מחירי המוצרים בהתאם. לפני כשבועיים כינינו את מה שקורה באזור כ"קו פרשת המים", שעשוי להשפיע לא רק על מחירי הסחורות הרגילות, אלא גם על מחירי הרכבים. בנמל אילת הסיפור דומה. מחיר המכולה עולה כי אוניות ההובלה נאלצות לתמרן. הן משנות מסלול והמחיר למכולה עולה לשמיים ובקרוב נרגיש את זה טוב טוב בכיס. חלק מהחברות שמובילות לכאן מוצרים הן צים, MSC ומארסק, שמגיעות מהמזרח. החות'ים כבר תקפו מכלית ישראלית נוספת באזור תימן, "סנטרל פארק" שנמצאת בבעלות חברת זודיאק מריטיים של משפחת עופר. לפחות 3 פעמים הם תקפו ספינות בבעלות של ישראלים - עידן עופר ורמי אונגר. באחת הפעמים הצי האמריקאי נכנס לפעולה ונטרל אותם. רק לאחרונה הודתה צים כי "כתוצאה מצעדים אלה ניתן לצפות לזמני שייט ארוכים יותר למרות שנעשים כל המאמצים להקטין למינימום את השיבושים". עד המלחמה, אוניה שהייתה נכנסת לישראל הייתה יכולה לעגון בים האדום ודרך תעלת סואץ להגיע לנמלים באשדוד או בחיפה. היום החות'ים השתלטו על אזור הים האדום ולכן המסלול מתארך: הן נוסעות דרך אפריקה ומגיעות דרך אזור מיצר גיברלטר. זה אומר שהאוניות מגיעות באיחור של שבועיים-שלושה ביחס לזמן הרגיל (שלושה שבועות, כלומר - זמן ההובלה מוכפל) והאיחור הזה מעלה את מחיר המכולה ולא רק: חברות הביטוח מעלות מחירים כי הן חוששות מהאיום וחלקן אפילו לא מוכנות לקחת את הסיכון ולבטח, אלא בפרמיה גבוהה כל כך שלא יכולה להוביל לעסקה. ההערכה היא שמחיר מכולה עולה ב-40%-25%, תלוי בכמות המוצר המיובא ומהיכן הגיע, ואם עד היום ההובלה עלתה סביב 2,000 דולר, כעת החברות צריכות להוציא הרבה יותר כסף ובקרוב - להעלות מחירים. על פי ההערכות, ייקור המוצרים לא ישנה את המחירים מקצה לקצה. מדובר בעלייה של כמה עשרות שקלים למוצר. אם חברה מייבאת היום עשרות מוצרים בתוך מכולה והיא משלמת עוד 2,500 שקל תוספת למכולה, אז התוספת מתחלקת בין כל המוצרים. זה אומר שהעלייה הריאלית נאמדת בעשרות שקלים בודדים. לא אסון גדול ולכן ברוב החנויות לא תראו העלאת מחירים מיידית. שם ממתינים לראות מה יהיו ההתפתחויות. המחירים בישראל גם ככה לא זולים. הסיטונאים מרוויחים מספיק כסף ויכולים לספוג את זה. עליית מחירים כזאת תורמת לאינפלציה וגם עלולה להשפיע על החלטות הריבית הבאות - אבל זה עדיין מוקדם מדי לקבוע מה יקרה. החשש האמיתי הוא מפגיעה בענף הרכב - עליית מחירים שפירושה ירידה בביקוש, בשל המחיר הגבוה גם כך בישראל. כיום, צים משנעת רכבים מאסיה, בעיקר יפן, קוריאה וסין, תוך פחות מעשרה ימים. החשש הוא שעיכובים יגרמו להעלאות מחירים גם בענף הרכב. צים היא חברת הספנות שאמונה על המשלוחים האלה לישראל, בשיתוף חברה יפנית.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.