צים ספינה
צילום: צים

כך הופכים החות'ים לאיום כלכלי על ישראל

הנמלים משותקים והסחורות מתעכבות: בעקבות האיומים באזור הים האדום, האוניות עושות "מעקף" ומחיר המכולה מתייקר ב-25% לפחות. מה יעשו היבואנים והאם בקרוב נרגיש את מחירי הרכבים והסחורות היטב בכיס?
 
איציק יצחקי |

לא לחינם מוזכרים בימים האחרונים החות'ים בקרב החברות הגדולות. שמם עולה לא פעם אפילו בדירות גבוהה יותר מאשר חמאס. התימנים הם לא עוד בדיחה של הטיקטוק, אלא איום ממשי. לא איום ביטחוני, אלא איום כלכלי על מדינת ישראל. התקיפות האחרונות והאיומים בנוגע לאפשרות לתקיפת ספינות ישראליות הובילו לירידת מניות כמו החברה לישראל ואיי.סי.אל אתמול. השיתוק בנמלים מורגש היטב והאיום הכלכלי מרחף בשל עליית מחירי השינוע. חברות נאלצות לעשות "מעקפים", מחיר ההובלה עולה וכך גם מחירי המוצרים בהתאם. לפני כשבועיים כינינו את מה שקורה באזור כ"קו פרשת המים", שעשוי להשפיע לא רק על מחירי הסחורות הרגילות, אלא גם על מחירי הרכבים. בנמל אילת הסיפור דומה. מחיר המכולה עולה כי אוניות ההובלה נאלצות לתמרן. הן משנות מסלול והמחיר למכולה עולה לשמיים ובקרוב נרגיש את זה טוב טוב בכיס. חלק מהחברות שמובילות לכאן מוצרים הן צים, MSC ומארסק, שמגיעות מהמזרח. החות'ים כבר תקפו מכלית ישראלית נוספת באזור תימן, "סנטרל פארק" שנמצאת בבעלות חברת זודיאק מריטיים של משפחת עופר. לפחות 3 פעמים הם תקפו ספינות בבעלות של ישראלים - עידן עופר ורמי אונגר. באחת הפעמים הצי האמריקאי נכנס לפעולה ונטרל אותם. רק לאחרונה הודתה צים כי "כתוצאה מצעדים אלה ניתן לצפות לזמני שייט ארוכים יותר למרות שנעשים כל המאמצים להקטין למינימום את השיבושים". עד המלחמה, אוניה שהייתה נכנסת לישראל הייתה יכולה לעגון בים האדום ודרך תעלת סואץ להגיע לנמלים באשדוד או בחיפה. היום החות'ים השתלטו על אזור הים האדום ולכן המסלול מתארך: הן נוסעות דרך אפריקה ומגיעות דרך אזור מיצר גיברלטר. זה אומר שהאוניות מגיעות באיחור של שבועיים-שלושה ביחס לזמן הרגיל (שלושה שבועות, כלומר - זמן ההובלה מוכפל) והאיחור הזה מעלה את מחיר המכולה ולא רק: חברות הביטוח מעלות מחירים כי הן חוששות מהאיום וחלקן אפילו לא מוכנות לקחת את הסיכון ולבטח, אלא בפרמיה גבוהה כל כך שלא יכולה להוביל לעסקה. ההערכה היא שמחיר מכולה עולה ב-40%-25%, תלוי בכמות המוצר המיובא ומהיכן הגיע, ואם עד היום ההובלה עלתה סביב 2,000 דולר, כעת החברות צריכות להוציא הרבה יותר כסף ובקרוב - להעלות מחירים. על פי ההערכות, ייקור המוצרים לא ישנה את המחירים מקצה לקצה. מדובר בעלייה של כמה עשרות שקלים למוצר. אם חברה מייבאת היום עשרות מוצרים בתוך מכולה והיא משלמת עוד 2,500 שקל תוספת למכולה, אז התוספת מתחלקת בין כל המוצרים. זה אומר שהעלייה הריאלית נאמדת בעשרות שקלים בודדים. לא אסון גדול ולכן ברוב החנויות לא תראו העלאת מחירים מיידית. שם ממתינים לראות מה יהיו ההתפתחויות. המחירים בישראל גם ככה לא זולים. הסיטונאים מרוויחים מספיק כסף ויכולים לספוג את זה. עליית מחירים כזאת תורמת לאינפלציה וגם עלולה להשפיע על החלטות הריבית הבאות - אבל זה עדיין מוקדם מדי לקבוע מה יקרה. החשש האמיתי הוא מפגיעה בענף הרכב - עליית מחירים שפירושה ירידה בביקוש, בשל המחיר הגבוה גם כך בישראל. כיום, צים משנעת רכבים מאסיה, בעיקר יפן, קוריאה וסין, תוך פחות מעשרה ימים. החשש הוא שעיכובים יגרמו להעלאות מחירים גם בענף הרכב. צים היא חברת הספנות שאמונה על המשלוחים האלה לישראל, בשיתוף חברה יפנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.