קו פרשת המים: כך ישפיעו איומי החות'ים על מחירי הסחורות והרכבים
"בינתיים אין לנו קושי להביא סחורה. אנחנו עובדים מאוד חזק עם סין ואין מגבלות, ומחירי השילוח כבר במחירי סבירים", אמר משה ממרוד, הבעלים של תדיראן. "יש לנו שתי אוניות שאמרו לנו שהם לא יעברו את תעלת סואץ' וייקח להם עוד 14 יום להגיע". ממרוד לא דואג כי יש לתדיראן מספיק מלאי, אבל האמירה שלו לצד אמירות של יבואנים נוספים, לרבת משוק הרכב וכן העקיפות שעושות הספינות של צים - מדלגות על תעלת סואץ ומפליגות מסביב לאפריקה מייקרות את עלויות היבוא באופן משמעותי - הרחבה: החות'ים ממשיכים לתקוף ספינות ישראליות - ויש לזה גם השפעה על יוקר המחייה
ישר לכיס שלנו. מכולה של צים (צים)
תחת האיום הזה, של עיכובים בסחורות נמצאות חברות רבות. ההתערבות של החות'ים במלחמה מוגדרת על ידי המנהיגים שלו כמעטה וככזו שתטופל בהמשך, אבל יש כבר נזקים לא מעטים מהתקפות החות'ים גם ישירות על ישראל וגם על הספינות שעוברות בקרבתם.
בין היתר, נזכיר, הם תקפו מכלית ישראלית נוספת באזור תימן - המיכלית "סנטרל פארק" שנמצאת בבעלות חברת זודיאק מריטיים של משפחת עופר. לפחות 3 פעמים הם תקפו ספינות בבעלות של ישראלים - עידן עופר ורמי אונגר. באחת הפעמים הצי האמריקאי נכנס לפעולה ונטרל אותם.
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפעם הראשונה מאז תחילת המתקפה נודע כי צים "מחשבת מסלול מחדש". היא תשנה את קו התובלה מהמזרח לישראל בגלל המצב. "החברה שומרת על המחויבות שלה לשרת את הנמלים בישראל ובמזרח הים התיכון. לאור הסיכון למעבר בטוח בים הערבי (מול חופי המפרץ הפרסי וחצי האי ערב) ובים האדום, צים נוקטת בצעדים 'פרו-אקטיביים' זמניים כדי להבטיח את הביטחון של הצוותים, האוניות והמטענים של הלקוחות באמצעות שינויי נתיב לחלק מהספינות שלה", כך בהודעת החברה, "כתוצאה מצעדים אלה ניתן לצפות לזמני שייט ארוכים יותר למרות שנעשים כל המאמצים להקטין למינימום את השיבושים".
כבר עתה ברור שעיכובים כאלה יכולים לגרום לעליית מחירים של הסחורות המיובאות (בין היתר בגלל עליה במחירי השינוע וכן גם בפרמיות הביטוח). עליית מחירים כזאת תורמת לאינפלציה וגם עלולה להשפיע על החלטות הריבית הבאות - אבל זה עדיין מוקדם מדי לקבוע מה יקרה, משום שלא ברור כמה זמן האיומים מהחות'ים יימשכו ומה יהיו ההתפתחויות בהמשך המלחמה.
מההודעה של צים לא ברור כמה זמן יהיה העיכוב בהגעת הסחורות לישראל אבל על פי ההערכות מדובר בעיכוב של שבועיים-שלושה, כלומר, בערך פי שניים מהמקובל. כיום, צים משנעת רכבים מאסיה, בעיקר יפן, קוריאה וסין, תוך פחות מעשרה ימים. החשש הוא שעיכובים יגרמו להעלאות מחירים גם בענף הרכב.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
השאלה היא איך מהלך כזה ישפיע על המחירים בענף הרכב. בכל חודש מגיעים כמה אלפי רכבים מהמזרח. צים היא חברת הספנות שאמונה על המשלוחים האלה לישראל, בשיתוף חברה יפנית. ככל הידוע, לפחות ספינה אחת של צים שינתה מסלול ולא תעבור דרך תעלת סואץ אלא תעשה "מסלול ארוך יותר", מה שיגרום לעיכוב משמעותי.
עניין כזה לא רק מעכב את הגעת כלי רכב (שבזמן המלחמה הביקוש אליהם ירד), אלא יכול לגרום גם לעליית משמעותית של מחיר התובלה. בסוף, זה משפיע גם על מחירי הרכב. גם חברות הביטוח לא מוכנות לבטח לאחרונה חלק מספינות התובלה ואלה שהן כן מבטחות משלמות פרמיה גבוהה הרבה יותר. אז מה יקרה עכשיו? זה תלוי כמובן בהיקף ואורך הלחימה. הלוחמים מתימן עדיין לא צריכים להדאיג את ישראל מבחינה ביטחונית, אבל מה שקורה בימים האחרונים צריך להיעצר, לפני שיהפוך ל"קו פרשת המים".
- 6.כמה קשקושי אשכים. עוד כתב תבהלה. (ל"ת)רק 14 29/11/2023 10:40הגב לתגובה זו
- 5.לא מדויק, נכון שההפלגה ארוכה אך זה מתקזז עם המס בסואץ. (ל"ת)לדייק חברים לדייק 29/11/2023 08:43הגב לתגובה זו
- 4.פטריוט 28/11/2023 21:55הגב לתגובה זואני לא מבין. חבורה של לועסי גת עם גלביות וסנדלים מורידה את כלכלת ישראל על הבירכיים. כל הכבוד לצהל? לא בטוח.
- 3.Davidasulin 28/11/2023 21:00הגב לתגובה זוצים סחטנים,לא חייבים לייבא סחורה באמצעות צים .אפשר לייבא דרך חברות אחרות.ולא יהיה צריך להעלות מחירים.
- 2.סבטלנה 28/11/2023 19:38הגב לתגובה זולפני נתניהו, הייתה לנו הרתעה בעולם חבל
- 1.מעניין מתיי ישאירו אח החותים, רק עם חוטיני...ויפה שעה אחת קודם. (ל"ת)מ. כהן 28/11/2023 12:59הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.