חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים ממשיכים לתקוף ספינות ישראליות - ויש לזה גם השפעה על יוקר המחייה

יונתן כץ אסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון: "הביטוח התייקר בגלל המלחמה וזה מרכיב בעלויות היבוא ותורם לאינפלציה"; במקביל ההובלה תתייקר (בשל הדרך הארוכה יותר) - האם זה ישפיע על האינפלציה? ד"ר אביחי שניר - "המצב יכול להחמיר ולגרור מדינות נוספות למלחמה"
שלי אפלברג | (24)

בשעה האחרונה הותקפה מכלית ישראלית נוספת באזור תימן - המכלית "סנטרל פארק" שטה תחת דגל ליבריה ונמצאת בבעלות חברת זודיאק מריטיים של משפחת עופר. לפי כלי תקשורת שונים התוקפם הם החות'ים וזו כבר התקפה שלישית שלהם על ספינות בבעלות של ישראלים. הספינה יצאה ממרוקו והותקפה בקרבת עדן באוקיאנוס ההודי. חטיפת ספינת "גלקסי לידר" התבצעה בים האדום.

 

על פי הדיווחים הספינה הותקפה על ידי שמונה אנשים שהגיעו בשתי סירות והצי האמריקאי נכנס לפעולה. מחברת זודיאק מריטיים נמסר: "קיים חשד שמכלית סנטרל פארק היתה מעורבת בתקרית מול פיראטים בזמן שעברה את מסדרון המעבר הבינלאומי בערך 54 מייל מול חופי סומליה.

חייל חותי - פוגעים בספינות ישראליות

 

פגיעה במעבר ספינות לישראל - יתגלגל ליוקר המחייה 

אתמול תקף מל"ט איראני את האונייה MA CGM Symi בבעלות חברת Eastern Pacific Shipping של עידן עופר וזה בהמשך לחטיפת ספינת התובלה גלקסי לידר, גם היא עם מעורבות ישראלית. על רקע ההתקפות, אמר חבר הלשכה המדינית של החות'ים בתימן, חזאם אל-אסד כי המיליציה החות'ית - שליחי איראן בתימן לא יאפשר לספינות ישראליות לעבור דרך מצר באב אל-מנדב המקשר בין הים האדום לאוקיינוס ההודי.

בסוף השבוע החלו להפיץ שמועות ברשת  שהמורדים החות'ים בתימן חטפו את ספינת המכולות צים לאונדה בים האדום, ספינה המפליגה מישראל לסין. בצים הכחישו שמדובר באונייה שלהם ומסרו כי לכל אוניות צים שלום. אך מה יקרה אם המצב יתדרדר, איך המשך ההתקפות על ספינות אוניות המגיעות לישראל ישפיעו על הסחר הימי? מה יהיה גורל פרמיית הביטוח שיאלצו ספינות שמפליגות לישראל לשלם איך זה ישפיע על המחירים של המוצרים המיובאים?

 

אירועים מסוכנים

"אני מאוד מקווה שהמצב לא יחריף ויהווה טריגר לכניסה של מדינות נוספות למערכה, זה אירוע מאוד מסוכן שיכול אפילו לגרור לתרחיש של מלחמת עולם", מציין ד"ר אביחי שניר,  "האזור מאוד רגיש מבחינה בינלאומית. יש שם המון תנועה של כלי שיט והרבה תנועה של נפט. ברגע שהאזור נעשה מתוח, זה עשוי להפריע לתנועת הנפט. אם זה יקרה עלולה להיות קפיצה של מחירי הנפט למעל ל-100 דולר, ולהוביל לעלייה של מחירי האנרגיה וזה האיום הכי גדול".

איך זה ישפיע על מדד המחירים כאן?

"ספינות לא ירצו להירשם כספינות שנעות לישראל אם הן נעות דרך תעלת סואץ . זה אומר שכל התנועה לא תרצה להגיע לנמלים בארץ מסואץ, וזה יאלץ את האוניות לעשות עיקוף , המשמעות מבחינת התובלה הימית הינה חזרה של 150 שנה אחורה לפני שבנו את תעלת סואץ. זה כבר קרה כאשר אוניית ענק חסמה את תעלת סואץ' למספר שבועות, זה הוביל לעליית תעריפי המשלוח הימי כי לא ניתן היה לעבוד בתעלה. אם התעלה תהיה חסומה בגלל החות'ים, הסוחרים יאלצו לשלוח את הסחורה לאירופה, ומאירופה לנייד אותה ארץ.

קיראו עוד ב"בארץ"

"זה יעלה משמעותית את עלויות המשלוח. מכיוון שהאוניות חוששות להגיע לאזורינו שהפך לאזור מאוד רגיש מבחינה ביטחונית זה יוסיף לעלות את פרמיית הביטוח שתהפוך למשמעותית וזה משפיך על המחיר בחנויות".

"הביטוח התייקר בגלל המלחמה וזה מרכיב בעלויות היבוא ותורם לאינפלציה" מציין יונתן כץ, אסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון. אבל זה לא ר הביטוח. השילוח הימי לישראל התייקר וזאת בשעה שהשילוח למקומות אחרים במזרח התיכון דווקא בירידה. מדובר על התייקרות של כ-10% באוקטובר כשהשילוח ממזרח אסיה למדינות אחרות ירד ב-5%. ישראל הפכה להיות יקרה יותר מבחינת הובלה ימית בעיקר בגל הסיכון של המלחמה. כאשר הספינות יצטרכו גם לעקוף את אפריקה כדי להגיע לישראל (ולא לעבור בים האדום - תעלת סואץ), המחיר של ההובלה יתייקר בעשרות אחוזים כי מדובר בלפחות עוד שבועיים של הובלה ימית. 

צריך להבהיר, בינתיים נפגעו ספינות עם זיקה ישראלית, אבל לא ספינות ישראליות. בפועל, בספינות האלו יש ספנים ממדינות שונות ורבות - עשרות מדינות, בפועל גם בעלת הספינה והאחראית על ההובלה היא חברה זרה. הקשר הוא ישראלי עקיף - ישראלים כמו עידן עופר או רמי אונגר שמחזיקים במניות של החברה שהיא חברה בריטית או סינגפורית. אבל להתקפות האלו יש השפעה על כל ההובלה בים האדום - הספינות יעדיפו לא להיכנס לאזור עימות כך שגם מי שלא מאוים, יעלה את מחירי ההובלה בשל הובלה הרבה יותר ארוכה. מעבר לכך, ברגע שהספינות ידלגו על נמל אילת, צפוי עומס ופקקים ביתר הנמלים, ובעיקר בנמל אשדוד.

אז עדיין מוקדם להעריך את ההשפעות של התקפות החות'ים ונראה שישראל מנסה להדחיק את הבעיה הזו עד שהיא תסיים את החזית בדרום, אבל זו סוגיה קריטית לביטחון ולכלכלה. לא נראה שזה יכול להשפיע מידית על האינפלציה, כן יש סיכון להתלקחות אזורית ולעלייה במחירי הנפט - "התייקרות עלויות הביטוח אינה גורם שמשפיע כל כך על סביבת האינפלציה", אומר כץ ומוסיף - "זה יילקח על ידי בנק ישראל כנראה כהשפעה חד פעמית כמו מס, אבל לא השפעה מאיצה  כמו עליית שכר או פיחות בשקל. לכן לא נראה לי שיכניסו את זה בשיקולי הריבית.

"בנק ישראל כבר רואה את נתוני האבטלה לחודש אוקטובר הם נראים מספיק רע. הם מבינים שהמערכה לא תהיה קצרה ולכן גם ההתאוששות לא תהיה מהירה לכן לדעתי גם בהחלטת הריבית הקרובה הם יעדנו את תחזית המאקרו שיצאה שבועיים אחרי תחילת המלחמה. התחזית היתה מאוד אופטימית עם צמיחה של 2.8% וגירעון של 3.5% שנה הבאה. החזאים של האוצר מדברים על צמיחה של 1.5% וגירעון סביב 6%. לכן בנק ישראל ירצה לעדכן את תחזית הריבית ואם הם דיברו על הורדת ריבית של כ-0.5% ברבעון 3 ב-2024 הם יכולים כעת לצאת עם הורדה יותר מהירה וזה מסר חשוב לשוק - לא הורדנו עד כה כי אנו חוששים מאי וודאות ויציבות בשווקים למרות הייסוף בשקל, אבל בראייה שנה קדימה התחזית יותר פסימית מבחינת צמיחה ואבטלה והמשק מאט באופן משמעותי".

  

 

ידלגו על נמל אילת

"קשה מאוד להעריך את ההשפעה של פעילות החות'ים על השוק הישראלי", כך אמר לביזפורטל בכיר בענף הספנות הישראלי. לדבריו "כיום לחות'ים מאוד קל לדעת מאיזה נמל האונייה יצאה והאם האוניות הזרות שעוברות בים סוף אמורות לפרוק סחורה בישראל. השאלה היא האם הם יעצרו רק אוניות ישראליות או  כל אונייה שבדרכה לישראל או שהם יגידו שהם עוצרים את כל האוניות מורידים סחורה שאמורה להגיע לישראל ואז משחררים אותן. ראינו אותם כבר עושים זאת עם הספינה של רמי אונגר. היא לא הגיעה לחות'ים ריקה הם פרקו ממנה 3000 מכוניות שהיו עליה. על האונייה ש-  CMAחוכרים מצים, שלחו  החות'ים טיל כך לפחות עולה מדיווחים זרים ברשת".

האם המצב יוביל למחסור של מוצרים במדינת ישראל? כ-99% מהסחורה נכנסת דרך הים

"אני לא רואה מצב של מחסור. אנשים שהזמינו סחורה מהמזרח יצטרכו להמתין שכן אי אפשר לפרוק ולעבור עם אוניות דרך אילת. מדובר בעיקר בסחורה של קונטיינרים שמגיעים מסין, ברזל, מכוניות. יבוא של מכוניות יהיה מאירופה במקום מהמזרחי. בסופו של דבר זה יגרום לכך שהמוצרים יהיו יותר יקרים שכן העובדה שאף אונייה לא יכולה להגיע לנמל באילת תעלה את העלות של הסחורות שמגיע לנמלים אחרים. התחרות לשוק הישראלי תקטן. צים לא תגיע היא תזנח את הקו לישראל לפחות את הקו מהמזרח לישראל אולי היא תיקח קו אחר מברצלונה עם אוניות קטנות שיגיעו לישראל. מי שישאר להוביל סחורה לישראל מהמזרח יהיו רק  MSC אוMaersk   ואם התחרות תהיה יותר מצומצמת המחיר יעלה. מעבר לעובדה שכל מי שמגיע לאזור המלחמה צריך לשלם פרמיית מלחמה של 0.1%-0.3% משווי המכולה לביטוח. מדובר במחיר הרבה יותר גבוהה מהביטוח בימים סטנדרטים".

כמה זמן ייקח לספינות לאגף את האזור?

"25 יום לפחות . אף אחד לא יעשה זאת. קו הקונטיינרים שעובר מסין עובר דרך הודו עולה בחזרה בים האדום עובר בסואץ פורק  סחורה בישראל טורקיה, יוון צרפת איטליה ומשם ממשיך לברצלונה ומשם ממשיך למעלה לצפון אירופה. הקו לא יוכל להתקיים עם אוניות ישראליות. לכן או שאוניות אחרות ייקחו את הסחורה מאירופה ויחזירו אותה לישראל וזה בברור יעלה את המחיר. העלות הגבוהה תגולגל על הלקוח.

מתי צריך להתחיל לדאוג?

אם חיזבאללה יגיע  עם טילים לנמלים באזור חיפה בצפון, אף חברה לא תרצה לפקוד את האזור. גם היום הרבה ספינות נמנעות מלהגיע לישראל. הן מגיעות בגלל שיש ביטוח. אבל המצב עדין, חברות הביטוח לא יכסו במקרה של הסלמה מול חיזבאללה".

"בינתיים יש ירידה בהיקף הסחורה שמגיעה לישראל", אומרת בכירה אחרת בענף הספנות הישראלי, "אתרי הבנייה לא מושכים סחורה, עזה משותקת אין פועלים פלסטינאים במפעלים ולכן יש ירידה במשיכת סחורה על ידי הלקוחות מהנמלים. כולם בעיקר מחפשים שטחי איחסון".

 

מי הם בעצם החות'ים ולמה הם תוקפים אותנו?

החות'ים שולטים במיצר באב אל־מנדב שמחבר בין הים האדום לבין מפרץ עדן. רוחבו של המיצר המחבר בין אסיה לאפריקה - בין תימן לגיבוטי הוא 20 קילומטר בלבד וזה אומר שלחות'ים יש שליטה מלאה על מי שעובר במיצר. 

ההתקפות של החות'ים על ישראל - בטילים בליסטיים בעיקר על אילת ובטילים והסתערויות של סירות על ספינות ישראליות, נובעות מהעובדה שהחות'ים הם עוד פרוקסי, זרוע ארוכה של איראן. החות'ים הם פלג שיעי שנקרא זיידים והם מהווים 30% מאוכלוסיית תימן. הקשר עם איראן הוא דתי, מסורתי - שיעי, ועל רקע זה הם מקבלים תמיכה שוטפת מאיראן כבר קרוב ל-20 שנים.

החות'ים הצליחו בזכות התמיכה הכספית ואספקת הנשק ליצר טריטוריה מסוכנת עם אמצעי לחימה משמעותיים ומסוכנים לשכנותיה. ערב הסעודית והחות'ים בסוג של מלחמה כבר תקופה ארוכה וההתקפות האחרונות מסמנות את החות'ים על ידי ארה"ב כארגון טרור. 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    רונאל 27/11/2023 17:48
    הגב לתגובה זו
    כרגע ישראל לא מגיבה ובצדק אירן מצפה לתגובת ישראל
  • 18.
    מצרים מפסידה הון עתק, הספינות משנות מסלול. (ל"ת)
    רפי 27/11/2023 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    המגיב 27/11/2023 09:52
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה עם קוצב ועם דתיים
  • 16.
    בא 27/11/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
    התשתית הגרעינית באירן ?אם הם היו מאיימים על וושינגטון אז גם הם היו יושבים בשקט ,הסיבה עצובה ,מאותה סיבה שלא תקפו את אוושויץ וטרבלינקה, אף אחד לא רצה אותנו ,ואנחנו היינו מיועדים להשמדה.למדינות יש רק אינטרסים,אנשים לא מעניינות אותן. אבל....ניראה לי שהאינטרס שלנו למנוע מהאירנים נשק גרעיני ,ויש רק דרך אחת לעשות את זה .
  • 15.
    בא 27/11/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    באירן? עכשיו זה זמן מצויין,מכמה סיבות.חותים זה אירן. הם מפעילים את המנוע האנטישמי באירן כבר 30 שנה .50 אחוז סיכוי למלחמה גרעינית עתידית איתם.והאמריקאים ישמחו להיפתר מאיתנו ומהם.
  • 14.
    מי צריך חות'ים ? 27/11/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    הקץ מן השמיים גלות ישמעאל מזוויעה וארוכה פוטין עיר ה' שואת נתניהו הגזע הלבן ובוצ'ה כאן.
  • 13.
    שי 27/11/2023 09:26
    הגב לתגובה זו
    ראש הממשלה חלש .עסוק בטיולים. זה התוצאה
  • 12.
    בטוח 27/11/2023 07:48
    הגב לתגובה זו
    עם קוצב לב.....מגוחך,שישב בבית עם שרה'לה בואי ויאיר
  • 11.
    בעלי הספינות 27/11/2023 07:44
    הגב לתגובה זו
    יכולים לוותר קצת בכיוון הבעייתי לזמן מסוים עד רגיעה שלבטח תבוא,פשוט איראן מתקיפה כעת עם פרוקסיז
  • 10.
    משה 27/11/2023 02:59
    הגב לתגובה זו
    רק סחוג חזק.
  • 9.
    שאול 27/11/2023 02:42
    הגב לתגובה זו
    לחסל את החותים והיכולות שלהם לשבש את החיים .
  • אובמה 27/11/2023 07:46
    הגב לתגובה זו
    כמו שתקף בלוב למשל והעלים את קדאפי
  • 8.
    זאב ערבות 26/11/2023 22:45
    הגב לתגובה זו
    מעניין למה אנו לא תוקפים את תימן? האמריקאים רצו להחכיר לנו נושאת מטוסים כפלטפורמה כולל 96 מטוסי F18
  • בטוח 27/11/2023 07:46
    הגב לתגובה זו
    רק בשו שו
  • 7.
    רפאל 26/11/2023 20:27
    הגב לתגובה זו
    הרי ברור שזה אזור מסוכן ובמיוחד לספינות ישראליות אז למה הם כל הזמן משייטות שם כל העניין מראה שאנחנו מחפשים תקיפות בכוונה ולא ברור מה המניע לזה
  • 6.
    הקבינט אישר לתימן לחטוף ספינות (ל"ת)
    ארי 26/11/2023 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המגיב 26/11/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    צריך לפעול בנחרצות ובעוצמה מול מי שפוגע בספינות ישראליות. היום - כמו אז.
  • 4.
    שלמה 26/11/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
    להתקין מערכת פלנקס או 2 על ספינה תמימה שמוליכה כוסות חד פעמי טרף קל שיהפוך את החותים לעוף מוקפץ אבל ששש אל תגלו את זה לאף אחד זה יכול לפטור את הבעיה
  • 3.
    רועה חשבון 26/11/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
    אל תילחצו .
  • מני 26/11/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
    תיאום, חבירה, מעקב ופרדה לעשרות ספינות ביממה.ואיך בדיוק הצי יעצור טילים וכתבמים ?
  • 2.
    כשיש לך מנהיגות חלשה,אתה סופג.3 טילי יריחו ממוקדים,פותרים את הבעייה.תוקפים אותך...תגיב. (ל"ת)
    יוסף 26/11/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
  • שמי 26/11/2023 18:12
    הגב לתגובה זו
    הסעודים ואמריקה הגדולה לא הצליחו להתמקד. כנראה שהמשקפיים שלהם לא משהו.
  • 1.
    צודקים , עד שהגיעו החוטים , הכל היה ממש בזול !!!! (ל"ת)
    דן 26/11/2023 16:44
    הגב לתגובה זו
  • הם יגרמו לך להתגעגע למחירים של היום (ל"ת)
    דני 26/11/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"