סוף לחגיגה; רשמת העמותות מאיימת על האגודות העותמאניות במחיקה באם לא יפרסמו את הדוחות הכספיים
רשות התאגידים פתחה במבצע פיקוח מיוחד על אגודות עותמאניות אשר לא הגישו דיווחים כנדרש על פי חוק. כיום, רשומות במרשם האגודות העותמאניות 3,597 אגודות, חלקן פעילות וחלקן הפסיקו את פעילותן. רשות התאגידים שלחה היום כ-1,600 מכתבים הדורשים מהאגודות לדווח לפי דרישות הדין. במסגרת המבצע רשמת העמותות מאיימת על האגודות העותמאניות בהתחלת הליכי פיקוח ואף מחיקה באם לא יפרסמו את הדוחות הכספיים.
בין האגודות שלא דיווחו כמתחייב: ארגון המורים, הסתדרות המהנדסים, התאחדות המלונות, אגודת עובדי התעשייה האווירית, התאחדות הסוחרים ועוד אגודות רבות אחרות.
עם כניסתה לתוקף של תקנה 5 לתקנות החוק העותומאני על האגודות (דיווח ושקיפות) תשפ"א-2021, החל משנת 2023 חלה חובה על כל אגודה עותמאנית להגיש דיווח על פעילותה בשנה החולפת ועל התנהלותה הכספית.
חלק מהגופים החזקים במשק
בישראל יש גופים חזקים מאוד אשר עדיין מתנהלים תחת האצטלה של אגודה עותמאנית. מדובר בגופים גדולים וחזקים כגון הסתדרות המורים, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות הכללית החדשה, התאחדות המלונאים וההסתדרות הרפואית. מדובר בארגונים בהם מועסקים אלפי עובדים ואשר מנהלים עד מיליארדי שקלים מידי שנה.
- ביה"ד לרן ארז: לברר מחלוקות במנגנונים המוסכמים - אין מקום לעיצומים
- תוספות שכר נאות והקלה בעומס: ארגון המורים הגיע להסכם עם האוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגופים הללו מתנהלים תחת ההגנה של חוק האגודות העותומאניות שנותן להם אפשרות לעבוד תחת חשאיות וללא חובת דיווח כמעט. האגודות הללו הן אגודות ללא מטרות רווח שהוקמו לפני חקיקת חוק העמותות ב־1980, והמשיכו לפעול לפי בסיס החוק העותומני מ-1909.
לפי החוק כיום, אגודה עותמאנית תגיש לרשם דיווח שנתי עד ה-30 ביוני של השנה העוקבת לשנת הכספים שאליה מתייחס הדיווח, ואולם הרשם רשאי לאפשר לאגודות, כולן או חלקן, בשנה עוקבת מסוימת כאמור להגיש את הדיווח השנתי עד יום 30 באוקטובר, ובלבד שפרסם הודעה על כך מראש ברשומות; הדיווח השנתי יהיה חתום בידי שניים מחברי הוועד של האגודה ותצורף לו החלטת האסיפה הכללית לאשר את הדיווח השנתי שהובא לפניה.
בנוסף נקבע בחוק גם כי אגודה שמחזורה עולה על 500,000 שקלים חדשים תגיש לרשם, במצורף לדיווח גם דוח כספי ערוך על פי כללי חשבונאות ודיווח מקובלים; האגודה תצרף לדיווח כאמור גם פרוטוקול של החלטת האסיפה הכללית לאשר את הדוח הכספי אשר הובא לפניה, ואם התמנה לאגודה רואה חשבון מבקר – תצורף גם חוות דעתו על הדוח הכספי.
- קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
- מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה - ישראמקו פורשת מהמהלך
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
מה עם הניהול התקין?
ברשות התאגידים הסבירו כי לצד הפיקוח על קידום מטרות האגודות העותמאניות, הגשת הדיווחים מאפשרת לאגודות, בין היתר, לקבל אישור ניהול תקין המקנה להן אפשרות ליהנות מתמיכות והטבות ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, לרבות קבלת פטור מלא או חלקי מארנונה וכן הקצאת קרקע ללא תמורה או בתמורה מופחתת, בהתאם לכללי הרשות המקומית.
ברשות התאגידים אמרו היום כי יפתחו בהליכי פיקוח פרטניים כלפי אגודות עותמאניות שלא תגשנה דיווחים, ובכלל זה מחיקתן.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות אמרה "הגשת דיווחים שנתיים על ידי אגודות עותמאניות היא חובה מהותית, שעמידה בה משרתת את האינטרס הציבורי בפיקוח אפקטיבי על קידום מטרותיהן, בדומה לארגונים אחרים ללא כוונת רווח. כחלק מהתפיסה השירותית של רשות התאגידים, נערכת פניה ישירה לאגודות העותמאניות שטרם דיווחו, על מנת לאכוף את הוראות הדין, תוך שמאפשרים לאגודות להגיש דיווח מקוון נגיש ונוח".
החוק שהיה אמור לשנות את המצב
ברשות התאגידים התפארו רק בשנה שעברה בהישג של החוק עליו חתם שר המשפטים הקודם ח"כ גדעון סער שישנה את המצב של האגודות העותמאניות שמתנהלות בחוסר שקיפות.
בסיכום השנה שעברה שערכו על האגודות העותמאניות ציינה אז קארן שוורץ הרשמת הקודמת כי "שנת 2021 שנה היוותה קפיצת מדרגה משמעותית בתחום האגודות. בצעד חשוב והיסטורי חתם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער על תקנות החוק העותומני על אגודות דיווח ושקיפות ביום 28.7.2021, ובכך לא רק שקידם את השקיפות בנוגע לאגודות עותמאניות, אלא גם קידם את כלל פעילות הזרוע האלכ"רית ברשות התאגידים (ארגונים ללא כוונות רווח) הרואה חשיבות רבה ביצירת תפיסת תפקיד, כללים והנחיות לגבי כלל הארגונים ללא כוונות רווח מעצם מטרותיהם ותכליותיהם הדומות, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות".
רשמת העמותות ציינה אז כי "כלל הארגונים ללא כוונות רווח ובהם אגודות עותמאניות, פועלים לקידום מטרות ותכליות בעלות אופי ציבורי. ארגון ללא כוונת רווח, לא יכול לפעול במחשכים, מבלי שהציבור ער לקיומו ולמאפייניו הייחודיים כאלכ"ר".
רשמת העמותות הוסיפה כי "עם חקיקת התקנות, הצטמצמו באופן ניכר הפערים הרגולטוריים שהיו קיימים בכל הנוגע לחובות הדיווח והשקיפות על אגודות עותמאניות, והן נדרשות כיום לדיווחים שוטפים ועדכון על שינויים מרכזיים באגודה כמו שינוי בתקנון או בהרכב חברי ההנהלה. כמו כן, עבור שנת הכספים שהחלה כעת חלה החובה לדיווח שנתי, דוח מילולי על פעילות האגודה ודוח כספי. צעד משמעותי נוסף, הוא בהחלטת הממשלה מיום 5.10.2021 שעיגנה גם היא את הפרשנות הקיימת לפיה על כלל הארגונים ללא כוונות רווח מוטלים חובות דומים ולפיכך, אגודה עותמאנית נדרשת כיום בדומה לעמותה ל"אישור ניהול תקין" לצורך קבלת תמיכות ממשלתיות".
יש חוק אבל הוא לא מזיז להם
אז חלומות לחוד ומציאות לחוד, היום מתברר רוב האגודות העותמאניות לא מדווחות כנדרש למרות החובה בחוק. כעת נותר לראות האם רשמת העמותות אכן תפעל בכדי למצות עימם את ההליכים.
אגודות עותמאניות. נתוני רשות התאגידים לסיכום שנת 2022
כידוע אגודות עותמאניות הן ארגונים ללא כוונת רווח הפועלים למטרות ציבוריות ולטובת הציבור תוך שימוש בכספי ציבור. חלקן מקבלות מהמדינה תמיכות או הטבות ובהן הטבות מס. עד שנחקק חוק העמותות, בשנת 1980 הקמת תאגיד למטרות ציבוריות ללא כוונות רווח הייתה מתבצעת על פי החוק העותומני על האגודות משנת 1909.
לאחר כניסת חוק העמותות לתוקף, לא ניתן היה להקים אגודות חדשות אך החוק העותומאני המשיך לחול על אגודות כל עוד לא נמחקו או נרשמו כעמותות. לפי הנתונים קיימות כיום למעלה מ-3,500 אגודות עותמאניות רשומות, המתפלגות לתחומי פעילות מגוונים, ביניהן ניתן למצוא גם ארגונים מרכזיים במשק הישראלי המהווים חלק אינטגראלי בחיי האזרח: קופות החולים, הסתדרויות עובדים, ארגוני מעסיקים, התאחדויות ועוד.
בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2018 שאושרה על ידי הכנסת, רוכזו הסמכויות לפי החוק העותומאני על האגודות במשרד המשפטים. משרד המשפטים האציל סמכויות אלה לרשמת העמותות.
- 5.אזרח 29/08/2023 15:44הגב לתגובה זואיפה שהיא שמה יד.... תמצאו מערכת מורעבת חסרת כח אדם ואחד שמרוויח בשביל כל התקנים
- 4.ג'וש 29/08/2023 14:13הגב לתגובה זומתנהלות לפי חוקי העותומנים. מדינת חלם
- 3.משה רו''ח 29/08/2023 11:54הגב לתגובה זולכם יש את האינטרס הגדול ביותר לדעת מה עושים עם הכסף שלכם !!! האם אותם עובדים היו מעבירים כספים לגופים אחרים שלא פועלים לפי החוק ??!!! חייבים להטיל סנקציות פליליות על חברי הנהלת העמותות שאינן מדווחות כחוק כדי שידווחו כחוק !!!!
- 2.בת אל 28/08/2023 20:43הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
- וואוו, את מנומקת (ל"ת)ג'וש 29/08/2023 14:12הגב לתגובה זו
- 1.טוב .אז מה יעשו להם הם הן לא ידווחו ? חחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)צדיק 28/08/2023 20:38הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.