יצחק תשובה
צילום: אלבטרוס, בוצ'צ'ו

מרמי לוי ועד מוטי בן משה: רשימת המתעניינים ברכישת הדואר - בכמה הוא יימכר?

נציגי יצחק תשובה נכחו בפגישה עם בכירי הדואר. גם קני רוזנברג, בעל השליטה באל על, בתמונה. שווי הדואר מוערך בעד 2 מיליארד שקל, אך לדואר יש כיום 278 נכסי נדל"ן בשווי של 600 מיליון שקל, לא כולל פוטנציאל השבחה. מי יקנה אותו?
איציק יצחקי | (3)

הפרטת הדואר עולה שלב. אתמול (שני) נפגשו במודיעין בכירי החברה עם מספר גורמים שמתעניינים ברכישתו, בניהם אנשי עסקים מוכרים ובעלי חברות ענק. הדואר מפסיד כסף בשנים האחרונות (הגירעון - 800 מיליון שקל, אחרי שהמדינה השקיעה כבר 1.7 מיליארד שקל בהבראתו), אבל למרות זאת הקרב על רכישתו נמצא בשיאו.

אחד האנשים שנכנס למירוץ ביממה האחרונה הוא בעל השליטה באל על קני רוזנברג. גם נציגי איש העסקים יצחק תשובה נכחו אתמול בפגישה וייתכן שגם הוא יגיש הצעה לרכישת הדואר. כמו כן, השתתפו גם עשרות משקיעים אחרים, בהם חברת ההשקעות לאומי פרטנרס וחברת לפידות. לאחרונה התעניינו ברכישת הדואר גם רבוע כחול שבשליטת מוטי בן משה, רמי לוי, עודד פורר שהוא אחד מבעלי השליטה בבזק, אבי לוי מדלק ישראל, חברת מילגם, בעל השליטה בלפידות קפיטל יעקב לוקסנבורג וקרן ההשקעות פורטיסימו. גם חברת השילוח UPS התעניינה.

שווי הדואר מוערך בעד 2 מיליארד שקל והמדינה תמכור את כל המניות. לדואר יש כיום 278 נכסי נדל"ן בשווי של 600 מיליון שקל, לא כולל פוטנציאל השבחה. לדואר יש כמיליון לקוחות פעילים ו-600 אלף מחזיקים בחשבון עו"ש. כמו כן, הוא מחזיק בכמעט שני שליש מפעילות השילוח.

על פי ההערכות, הדואר יימכר במיליארד שקל לפחות. הזוכים במכרז יצטרכו להיות בעלי הון עצמי מינימלי של חצי מיליארד שקל או להציג מחזור של מעל מיליארד שקל בשנה. בחודש ינואר, המתמודדים הסופיים יפקידו 30 מיליון שקל כערבות, שיוחזרו להם במידה ולא יזכו. מי שיזכה במכרז לא יוכל למכור אותו בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ממוצע של 2 מיליון לנכס? בארץ? אין דבר כזה (ל"ת)
    י 26/07/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
  • בוננזי 26/07/2023 22:26
    הגב לתגובה זו
    שששש
  • 1.
    ג'וני 26/07/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
    מס'משפחות עם חברות ענק שמסתמכות על המשקיעים משתלטים על חברות ממשלתיות. תחרות אין הורדת מחירים תשכחו מזה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"