רפאל חושפת יכולות יירוט של טילים בליסטיים טקטיים
חברת רפאל מערכות לחימה מודיעה על שדרוג משמעותי במערכת ההגנה האווירית שלה, ספיידר-SPYDER. המערכת אשר הוכחה מבצעית ונמצאת בשימוש אצל מספר רב של לקוחות בעולם, מוצעת כעת עם שדרוג יכולות מתקדמות נגד טילים בליסטיים טקטיים (TBM).
לאור לקחים שנלמדו בעימותים האחרונים ובכלל, הכוללים, בין היתר, שימושים משמעותיים בטילים בליסטיים, פיתחה רפאל תכנית חדשה שכללה שיפור ושידרוג יכולות מבצעיות במערכת הספיידר. יוזמה זו של רפאל קיבלה לאחרונה מקדם דחיפות משמעותי לאור צורך ממשי ובקשות ממספר לקוחות בעולם. השדרוג מרחיב את ביצועי ויכולות המיירטים של מערכת הספיידר בכלל, לרבות הקניית יכולות מתקדמת כנגד טילים בליסטיים בפרט.
תא"ל (במיל') פנחס יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הגנה אווירית ברפאל: "חברת רפאל היא מומחית עולמית בתחום ההגנה נגד טילים, כפי שניתן לראות מהמוצרים המתקדמים שלנו, כדוגמת "קלע דוד" ו"כיפת ברזל". אנחנו גאים בכך שמערכת ספיידר- המערכת המובילה ביותר שלנו במכירות בעולם, זוכה לשדרוג יכולות חדשות להגנה מטילים בליסטיים, והיא תוצע מעתה כחלק ממגוון הפתרונות המתקדמים של רפאל. במסגרת תפיסת ההתאמה אישית ללקוח, בה מתמחה מערכת הספיידר, ,יאפשרו היכולות החדשות פיתרון משתלם לצורך אופרטיבי דחוף, כדוגמת מענה כנגד איומים בליסיטיים".
‘ספיידר’ היא מערכת הגנה אווירית המבוססת על טילי אוויר-אוויר פיתון 5 ודרבי, מתוצרת רפאל, המיועדת ליירט מגוון איומים אוויריים, לרבות מטוסים, מסוקים ומל”טים וכעת גם איומים בליסטיים. המערכת נמצאת בשימוש נרחב בעולם.
- 6.טיבי 12/03/2023 21:41הגב לתגובה זוהלייזר האימתני כחולבן יהיה מוכן.הבנתם כבר.......
- 5.אנונימי 06/02/2023 23:45הגב לתגובה זוהרוסים מייצרים עכשיו טילים כולל טילי נט מהירים מאוד ואף טיל נגד טיל לא יכול להשיג אותם ובמלחמה הבאה שמעיל רוח לא יצליח להגן וגם כיפת ברזל שלא תצליח להפיל את הטילים הרוסים נצטרך להלחם עם רובים ויש מצב שנפסיד במלחמה
- דני 03/10/2024 03:04הגב לתגובה זואם הוא טס לעברך מספיק שתיתן לו מכה בראש עם מחבת. וברצינות- גם טיל מהיר שמגיע לטנק נפגע ממערכת מעיל רוח. בדומה טיל בליסטי מהיר נפגע עי טיל נגד טילים דוגמת החץ שמגיע מולו ובאף מקרה לא צריך להשיג אותו.. (אגב גם החץ מהיר מאוד וטס ב 7 מאך) אגב כיפת ברזל לא מיועדת להפיל טילי נט. לצורך זה יש את מעיל רוח וגם היא לא צריכה להשיג את הטיל שעף לעברה.
- Uzi 25/04/2023 09:16הגב לתגובה זוכל טיל אפשר להפיל
- בגלל זה מיירטים להם 90% , לחבר מנוע של טיל לווינים למכונית סובייטית משנות ה70 זה לא עובד (ל"ת)20/02/2023 10:47הגב לתגובה זו
- 4.המילה החמה של היום זה רק הגנה ממזלטים... (ל"ת)א 04/01/2023 22:43הגב לתגובה זו
- 3.טיל היפרסוני שלי פוגעת בכל דבר (ל"ת)פוטה 04/01/2023 00:32הגב לתגובה זו
- 2.אוריני 03/01/2023 18:56הגב לתגובה זוכל הפיתוחים הללו הם בעמ כי אם תשימו לב גם לרוסים יש מערכות נגד טילים אבל הם בדרך כלל לא מצליחים לעצור את הטילים שנורים עליהם מסקנה ההגנה לא מנצחת מלחמות
- אולי המסקנה היא שהטכנולוגיה הרוסית פשוט לא מוצלחת במיוח (ל"ת)דניאל 03/01/2023 20:49הגב לתגובה זו
- פלוני 03/01/2023 19:49הגב לתגובה זותשים לב שגם מטוסי הקרב של הרוסים, הם לא בדיוק .אז,זה אומר שחיל האויר הישראלי לא יכול לעבוד ?ההשוואה לא במקום
- חיים 03/04/2023 17:05ההסטוריה מראה שחיל האויר רלוונטי במערכה שבין המלחמות. במלחמה מול מדינה חזקה הוא קורס בימים הראשונים ופשוטי העם נאלצים לסיים את העבודה.
- 1.דב בירן 03/01/2023 17:49הגב לתגובה זולעזור לעם המיסכן באוקראינה כנגד הרוצח הרוסי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
