עיקול רכב
צילום: רשות המסים

180 מיליון שקל מחייבי מס. או: מי מסתובב עם 65 אלף שקל בכיס?

זאת, במסגרת מבצע גבייה ברחבי הארץ; רשות המסים גם עיקלה 135 מכוניות 

במטרה להיאבק בהון השחור, נתפסו 2,200 עוסקים שצברו חובות למע"מ, ורשות המסים הצליחה לגבות מעל 180 מיליון שקל, ועוקלו 135 רכבים.

על פי הרשות, לצד פעולות הגבייה נערכו גם ביקורות בקרב 169 עוסקים בענף המסחר במצברים ובצמיגים, ובענף שטיפת המכוניות. כך לדוגמא, הגיעו מבקרי החשבונות לחנות למכירת חלקי חילוף ומצברים לרכב באזור עכו, שם נמצאה קופה רושמת אשר לא הייתה פעילה. כשנשאל העוסק היכן נמצאים כספי המזומן שהתקבלו עבור מכירת הסחורה, ענה: "מה הבעיה? הכל בכיס" והוציא מכיסו את המזומנים. בעקבות הביקורת ספרי העוסק ייפסלו. בביקורת אחרת, בעסק למכירת צמיגים לרכבים בטייבה עלה במהלך בדיקת הקופה וחשבון הבנק כי העוסק לא הנפיק חשבוניות על סך 65 אלף שקל בגין שיקים והעברות בנקאיות שהתקבלו. בעקבות הממצאים תבוצע לעוסק ביקורת מקיפה.

בעסק לשטיפת מכוניות בפתח תקווה, נערכה ביקורת חוזרת לאחר שבביקורת קודמת שנערכה עלה, כי העוסק השמיד ראיות והסתיר מסמכים. במהלך הביקורת התברר כי, העוסק לא רשם הכנסות עבור שטיפת 21 רכבים ואף ניסה להסתיר מסמכים המעידים על כך. מחישובים שנערכו על בסיס תצפיות ודיווחי העוסק בפועל עולה כי קיימת העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקלים. התיק יועבר להמשך חקירה וביקורת מעמיקה במשרדי המע"מ. במהלך פעולות הגבייה והאכיפה, הגיעו עובדי מע"מ יחד עם עובדי היחידה הארצית לאכיפת הגבייה לעוסק בעבודות עפר באזור נתניה בעל חוב של כ-840 אלף שקל למע"מ. במהלך הליכי האכיפה כנגדו, ניסה העוסק להבריח את רכבו הפרטי אך נתפס בטרם הצליח. בהמשך, לאחר שנתפסו גם מזומנים בסך של כ-120 אלף שקל, הסדיר העוסק את מלוא החוב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חייבים לבצע פעולות אכיפה בעיקר במגזר הערבי (ל"ת)
    שלומי 25/05/2022 06:05
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.