בנק ישראל מגיש טיוטה להסדרת הסחר במטבעות דיגיטליים: "מהווה סיכון להלבנת הון"

במסגרת הטיוטה יחוייבו הבנקים לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות בנוגע להעברות הכספים. כמו כן נקבע כי אותם בנקים ידרשו לברר את מקור הכסף ששימש לרכישת המטבע הוירטואלי, וכן את המסלול אותו ביצע עד להפיכתו בחזרה למטבע פיאט

תומר אמן | (1)

על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים וכנגזרת לכך הגידול בבקשות הלקוחות להעביר את הכספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים פרסם היום טיוטת חוזר העוסק בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הנובע ממתן שירותי תשלום ללקוחות אגב פעילות שמקורה במטבעות וירטואליים. 

בהתאם לטיוטת אסדרה זו, התאגידים הבנקאיים יידרשו לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות ונהלים להעברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים בשים לב לגישה מבוססת סיכון ולזהות נותן השירות במטבע הווירטואלי.

במקרים בהם נותן השירות קיבל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ושחל על פעילותו צו איסור הלבנת הון, יידרשו התאגידים הבנקאיים לבחון כל מקרה לגופו ולא יתאפשר לקבוע סירוב גורף למתן השירות.

כמו כן נקבע כי התאגידים הבנקאיים ידרשו לברר את מקור הכספים ששימש לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעבר המטבע הווירטואלי ממועד רכישתו ועד להמרתו למטבע פיאט והפקדתו בחשבון בתאגיד הבנקאי. 

לראיית בנק ישראל, הפעילות במטבעות וירטואליים הינה בעלת פוטנציאל סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור. בפעילות במטבעות וירטואליים ניתן לעשות שימוש באנונימיות המובנית במטבע עצמו, או בארנקים דיגיטליים שנפתחים בלי שזוהה כלל הלקוח המחזיק בהם. כמו כן, בדרך זו עלולים להיות מועברים סכומים משמעותיים בין מדינות, ללא פיקוח או רגולציה. יחד עם זאת, פעילות במטבעות וירטואליים כוללת גם פוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות.

נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח אחר נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רגולציה חונקת 10/03/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
    אפשר לעקוב ואפילו די בקלות אחרי כל הרכישות של ביטקוין אתריום ומטבעות גדולים אחרים . זה לא אנונימי ולא נעליים מפחדים לא מהלבנה ולא מהעלמת מס מפחדים שיאבדו שליטה בגלל שהפיאט יהפוך ללא רלוונטי וזה יקרה זה כבר קורה ברוסיה למשל
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.