כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

רשם חשבוניות פיקטיביות ב-11 מיליון שקל. כמה זמן יישב בכלא?

השופט ציין בגזר הדין כי הנאשם גם לא השיב את הכסף (כ-2.2 מיליון שקל) לקופת המדינה
נתנאל אריאל | (10)

בית משפט השלום בפתח תקוה גזר על אנדריי טיטלבאום, בן 37 מנתניה, 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, ניכוי חשבוניות מס פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס והפצת חשבוניות פיקטיביות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס. כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר בוצעו בשנים 2015 - 2016, נגרע מקופת המדינה סכום של 2,265,234 שקל.

 

הנאשם היה הבעלים והמנהל של חברה בשם "ע. מ. ג. עבודות מקצועיות בע"מ" שעסקה בהתקנת מעליות ועבודות בנייה נוספות. על פי גזר הדין, בתקופה הנידונה ניכה הנאשם 33 חשבוניות פיקטיביות מספקים שונים, בסכום כולל של כ-11 מיליון שקל מבלי שאלה ביצעו עבודה או סיפקו מוצר או שירות. באמצעות אותן חשבוניות קיזז הנאשם מס תשומות בסכום של כ-1.7 מיליון שקל.

 

כמו כן, על פי כתב האישום, לקח הנאשם חלק בהנפקת חשבונית פיקטיבית בסכום של 517,784 שקל על שם חברה בשם "עגלון בע"מ". את החשבונית, שבגינה לא בוצעה כל עסקה בפועל, העביר הנאשם לחברה אחרת בשם "ו. ה. מ. לבניה והנדסה בע"מ" על מנת שחברה זו תקזז באמצעותה מס תשומות בסכום של 78,984 שקל. 

 

לבסוף, פעל גם הנאשם דרך החברה שבבעלותו להנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור חברה בשם "ג. י. מ. אופרציה בע"מ", מבלי שקיבל בגינן תשלום ומבלי שסיפק מוצר או שירות, וכל זאת על מנת לאפשר לחברה שעבורה הונפקו החשבוניות לקזז אותן ולהפחית את חבות המס שלה. בסך הכל העביר הנאשם 8 חשבוניות בסכום של כ-3.5 מיליון שקל אשר המס הנובע מהן הוא בסך של כ-507 אלף שקל.

 

השופט עודד מורנו ציין בגזר דינו את החומרה שבעבירות מס, המכבידות על הרשויות הציבוריות, פוגעות בכלכלת המדינה ובקופה הציבורית, ופוגעות בערך השוויון בנטל. כמו כן, ציין השופט כי הנאשם לא השיב למדינה את הסכום שנגרע כתוצאה מפעולותיו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משפט 20/06/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את הוענשים המגוחחים שמקבלים במדינה הזאת בכל טווח הפשעים ממש על הפנים, על חצי מהפשיעה אחראים השופטים שנותנים עונשים מגוחחים ולא הולמים ולא מרתיעים את הפושעים אלא מעודדי פשיעה פשוט כך.
  • 6.
    הבעיה הם בתי המשפט של נותנים עונשים מספיק מרתיעים.בארה"ב נכנסים על זה ל 20 שנה. (ל"ת)
    כל הכבוד למס הכנסה 13/04/2022 05:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נתן המשריצן 25/03/2022 08:35
    הגב לתגובה זו
    של עלוקות חרדיות ? קודם כל צריך להכריח את העלוקות לייצר פחות ולדות ולצאת לעבודהאמיתית ובכלל צריכים להיות חוקים ברורים נגד פרזיטיות.
  • 4.
    רשות המסים ומשרד המש 12/03/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
    גזר הדין הזה זה בושה ,מה מס הכנסה פ"ש נתניה עשה עם זה ? האם הוצאו לו שומות מס הכנסה אישיות חוץ מטיפול מעמ?
  • 3.
    והשופט הזה עדיין יושב על כס השיפוט ? (ל"ת)
    דודו 01/03/2022 21:42
    הגב לתגובה זו
  • גדעון סער 12/03/2022 12:24
    הגב לתגובה זו
    גזר הדין הזה הוא בושהל-18 שנים הוא היה צריך להישלח לכלא
  • סער 20/06/2022 10:43
    זה לא קשור לביבי או אפק אז זה לא מעניין אותו!
  • 2.
    מדינה לפושעים (ל"ת)
    שלומי 01/03/2022 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המסקנה היחידה 28/02/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
    יושב שנה וחצי מקסימום והרוויח שניים ורבע מיליון נטו. 130 אלף ש"ח נטו על כל חודש בכלא. איפה נרשמים לזה?
  • נתי 01/03/2022 21:14
    הגב לתגובה זו
    ברהט
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.