האוצר: "הצבא צריך לעשות בדק בית מדוע השיח הציבורי נגדו"
לאחר שהממשלה אישרה באופן רשמי את השחיתות בצה"ל במיליארדי שקלים (באישור רטרואקטיבי של מה שנקרא תוספת הרמטכ"ל, ובאי הטיפול בפצצת הפנסיה התקציבית השמנה במערכת הביטחון), החליטו היום שר האוצר ושר הביטחון על הגדלה של 50% בשכר חיילי החובה (לא תופתעו לשמוע - ללא מקור תקציבי), במה שמעלה מחדש את השאלה - האם צה"ל הוא עדיין צבא העם או שצריך לעבור למודל של צבא מקצועי.
על פי סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ישנו רוב בעד צבא מקצועי במקום מודל צבא החובה הקיים היום. כאשר על פי הסקר כ-47% מהציבור היהודי מאמינים כי יש להחליף את המודל הקיים במודל של צבא מקצועי, בעוד ש-42% מהציבור הנ"ל חושבים שצריך להשאיר את המצב הקיים.
מי שיצא נגד צה"ל היום הוא אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר שהתייחס להעלאת שכר חיילי החובה: "חד משמעית לא נוכל להתחרות עם השכר שיש בשוק הפרטי, וכל רבעון זה מרקיע שחקים. האתגר והציונות הם שמאפשרים לשמר אנשים בשכר נמוך מהשוק, כי הסיפוק והאתגר גדולים.
"אם מסתכלים על סקרים, דור ה-Z, לא רוצה ביטחון כלכלי ותעסוקתי. אם היינו רואים משהו אחר, אז היינו נשארים במודל הפנסיות, אבל השיח אומר שצריך לחשוב על מודל אחר. חד משמעית הפנסיות הן לא מה שהצעירים מחפשים. טוב יעשה הצבא אם ישאל את עצמו איך הגענו למקום שבו השיח הציבורי נמצא בו, ולא רק יגיד האוצר והתקשורת משמיצים אותנו, אלא יעשה התבוננות פנימה וישאל למה השיח הציבורי נמצא במקום בו אנו נמצאים." - הוסיף
- המבקר: "דלות העשייה של הממשלה גורמת נזקים לכלכלת ישראל"
- יו"ר רשות ני"ע סבור שהשוק הפגין חוסן יוצא דופן; למה הוא מודאג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק אמר כי "כשמשקללים את זה ש-40% לא מתגייסים מול מה שהצבא צריך, כנראה שצריך משהו אחר. לא הייתי מוותר על היכולת של צה"ל ומערכות הביטחון להחליט מי בא אליהם, אבל הייתי מאפשר בנוסף שירות לאומי או אזרחי."
סגן שר הביטחון אלון שוסטר טען כי הגיע העת לקצר את השירות הצבאי: "המתווה שאליו צריכים ללכת צריך לכלול את הקדימות לצה"ל באיתור ובתשלום, והרחבת מסלולי השירות. צריך להמשיך במגמת קיצור השירות, וכמובן למסלולים אחרים אפשר להאריך בהסכמה ובתשלום, לצד תגמול לנחוצים ביותר."
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי למרות ש"לראשונה יש רוב בציבור שתומך בצבא מקצועי, מי שמכיר את הנושא יודע שאין אופציה כזאת, אבל זאת הדרך הלוגית של הציבור לפתור את המצב שנקלענו אליו.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
- 12.הנדסאי אלקט ומחשבים 24/11/2021 07:24הגב לתגובה זוצבא עם חוסר ענק בעובדים טכניים!
- 11.דעה 23/11/2021 23:57הגב לתגובה זובזה יסתכם כל הבלגן, אך ורק מי שהצבא צריך אותו יתוגמל. כל השאר מיקור חוץ. צבא קטן ויעיל ומכריע זה הפרט הכי חשוב.
- 10.בן 23/11/2021 22:08הגב לתגובה זוהחרדים היו מתים שזה יהיה צבא שכיר. זה יתן להם גושפנקה או כשרות לסירחון שעולה מאי גיוס ילדיהם לצבא. אסור שזה יקרה. חייבים להעלות את השכר לשכר מינימום לפחות אם לא גבוה מכך.
- 9.פלסנר 23/11/2021 21:52הגב לתגובה זובתשלום . אין ברירה אחרת . יש פה מדינה בתוך מדינה נמאס
- 8.ישיבות הסדר 23/11/2021 21:50הגב לתגובה זוואם לא בא להם הם יכולים לעזוב באמצע אבל בישראל חכמים רק על הפרייארים ועל בנות . בחסות הפמיניזים מנצלים גם בנות לתפקידי לוחמות . בעיני החרדים הבנות האלה מוקצות מחמת מאוס הם אפילו לא יעיפו מבט לעברם שמא יחטאו בעיניהם. בכל העולם אם נתקלים בבת שהיתה בצבא צוחקים עליה מתיחסים אליה כאל רוצחת המונים . מפחידה. אין שוויון בגיוס לצהל והעם כבר לא מסכים לזה
- 7.העלאת שכר החיילים 23/11/2021 21:48הגב לתגובה זושיקחו אחוז מההעלאת הפנסיות ואחוז מבחורי הישיבות.
- 6.הגיע הזמן לשנות 23/11/2021 21:30הגב לתגובה זופעמים ביום חצי עם אוכל אוכל עם עכברים נדחף לבסיס בתאי מטען ואף אחד לא סופר אותם כבר. צבא חובה שיהיה לכולם או לא יהיה בכלל. וגם בנות משרתות כשהדתיות מורמות מעם שמא יתקלקלו בצבא החילוניות צריכות לסבול הכל . זה לא לעניין ולא רוצים לגדל ילדים ככה. או שיהיה צבא מקצועי בתשלום או שכולם יתגייסו ללא יוצא מהכלל. ומה זה מודל של שירות לאומי אזרחי זה עוד כוח אדם זול שלא יעשה כלום כמו שצריך. בנות שירות לאומי זוכות לרחמים בעבודה אף אחד לא מצפה מהם לכלום כבר ראיתי בת שירות לאומי שחוזרת כל ערב לדירת החבר שלה. דתיה חחח. לא יותר טובה מאף אחת אחרת. די לניצול
- 5.נחום 23/11/2021 19:47הגב לתגובה זוהצבא המקצועי שיתבסס על תשלום משכורות בהתאם ייראה כמו המשטרה ה"מקצועית" שלנו
- המודל של גנץ חחח 23/11/2021 21:40הגב לתגובה זוואת השאר ישלח להתנדב בשירות אזרחי וכעת זה לא ככה הצבא בוחר את החילונים ופוטר את הערבים והחרדים ואת המקורבים שמים ביחידות קריירה בהייטק. כלומר מוכרים לנו לוקש בעצם זה יהיה חובת שירות לאומי וחובת שירות צבאי גם יחד זה לא שינוי זה עבודה בעיניים
- אז תתגיס לקבע 23/11/2021 21:37הגב לתגובה זוראינו את צבא החובה שלך. עד עכשיו סירבו להעלות לחיילים שכר וגם אחרי ההעלאה זה עלוב. שר האוצר פחלון פשוט סירב בזמנו ורק בלחץ העלו כמה אגורות לחיילים כנ"ל שרת הגימלאים גילה גמליאלי סירבה וזהו. ראינו מה החיילים אוכלים . ההורים באים לבסיסים עם סירים בשבת. והחיילים קונים ציוד וסוודר מכספי הוריהם. מי שמתגייס הוא עבד חינם כשאחרים יושבים בבתי כנסת עם מזגן ויש להם נהג שמסיע אותם לכולל בבתי כנסת. בארהב יש צבא בתשלום . אז הם צבא לא טוב רק כשזה בניצול זה טוב.
- 4.מנש 23/11/2021 19:05הגב לתגובה זויש פה דברים יותר עמוקים מכסף, שדורשת הבנה רגשית של מערכת ומשרתיה. ואני לא משרת קבע אלא איש הי טק ששמח לקבל מהצבא כא, אני רואה איך העדר הכסף ורק כסף פוגעת בביטחון הלאומי שלנו, ודבר נוסף לא דורסים את דור המייסדים של הצבא בגלל שהצעירים היום לא מתעניינים בפנסיה. אז בכסף אולי הוא מבין, באנשים בטוח לא והצבא זה אנשים ולא רק כסף.
- זה שאתה בא מהייטק רק זה הבנתי השאר שטויות (ל"ת)לא הבנתי כלום 23/11/2021 21:32הגב לתגובה זו
- 3.הם פשוט למדו להשתין מהמקפצה ולא משנה מה יגידו (ל"ת)מיקי 23/11/2021 18:21הגב לתגובה זו
- 2.איזה מפלגה חרדית קנתה את פלסנר? (ל"ת)שון 23/11/2021 18:07הגב לתגובה זו
- 1.שלמה 23/11/2021 18:04הגב לתגובה זוהציבור גאה ומעריך את כוללללל החייילים. סדיר קבע ומילואים
- דבר בשמך 23/11/2021 21:33הגב לתגובה זוואחרי שהגנרלים פורשים במשכורות עתק הם הולכים לפוליטיקה להרויח עוד ועוד ואז המדינה מנוהלת כמו הצבא . בולשיט אנד גורנישט. לא רוצים צבא חובה כשחלק פטור מורם מעם

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
