רע, אבל לא כמו שחשבו: יחס החוב-תוצר ב-2020 הוא 73%

מדובר בנתון נמוך ממה שהשוק צפה, אבל באוצר מזהירים שחייבים לחזור לעקום של צמצום החוב; גידול של כ-80 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בנוסף לקיטון של כ-30 מיליארד שקל בהכנסות; המצב של ישראל טוב משמעותית ביחס לעולם
ארז ליבנה | (3)

החשב הכללי מפרסם את האומדן הראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2020. שיעור החוב הציבורי מהתוצר, הכולל חובות של רשויות מקומיות, צפוי לעמוד על 73.1%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעמוד על 71.6%, לעומת כ-58.5% בשנת 2019.

 

"יחס החוב מהתוצר הינו אינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינת ישראל ובקביעת דירוג האשראי שלה", קבע החשב הכללי, יהלי רוטנברג. "יחס החוב לתוצר עלה השנה בכ-13% כתוצאה מהגידול המשמעותי בפעילות הממשלה ובגירעון לצורך התמודדות עם משבר הקורונה.

 

"עלייה זו באה לאחר עשור בו ירד שיעור זה בצורה הדרגתית בכ-11% במצטבר והגיע בשנת 2019 לרמה של כ-60%. עלייה זו נמוכה מהצפי הן לאור עמידות המשק כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני התכווצות התוצר והן כתוצאה מהשפעת גורמי שוק על נתוני החוב. אנו צופים כי גם בשנים הקרובות יחס החוב לתוצר ימשיך לעלות, אולם קיימת חשיבות רבה בחזרה לתוואי יורד ביחס זה, בתקופה שלאחר התאוששות המשק מהמשבר".

 

במשרד החשב הכללי אומרים עוד כי חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019 לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, אשר הביאו לגידול חד בצרכי המימון של הממשלה ולעלייה בשיעור של כ-13% ביחס החוב לתוצר ביחס לשנת 2019.

"עלייה זו הינה נמוכה מהצפי, הן כתוצאה מהשפעות גורמי שוק על החוב, בעיקר ייסוף השקל בשנה החולפת אל מול הדולר והאירו, אינפלציה וריביות, והן כתוצאה מהפגיעה הנמוכה יחסית בתוצר ביחס לתחזיות.

 

האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר וכן ניתוח רחב של החוב הממשלתי יפורסמו במסגרת הדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי.

טוב מאוד ביחס לעולם

בהסתכלות השוואתית, גם לאחר הקפיצה בחוב בעקבות הקורונה וההוצאה הממשלתית שתפחה בעקבות כך, ישראל נמצאת במצב טוב משמעותית ביחס למדינות מפותחות כמו ארצות הברית, קנדה, בריטניה, שלא לדבר על יפן ואיטליה שמובילות עם אחוזי יחס חוב-תוצר מפלצתיים. ישראל נמצאת במקום טוב באמצע יחד עם גרמניה, שנחשבת שמרנית במיוחד בהתנהלותה הכלכלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון 21/01/2021 14:54
    הגב לתגובה זו
    בכל המשרדים הממשלתיים.
  • 1.
    וזה למרות שר אוצר חובבן והזוי, תארו לכם איפה היינו עם ש (ל"ת)
    צבי 21/01/2021 13:53
    הגב לתגובה זו
  • כרגיל תמיד מתלוננים נראה (ל"ת)
    h 21/01/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל