חשד: העלים מס על ביטקוין במיליוני שקלים
תושב קדימה צורן חשוד שמכר ביטקוין ואית'ריום – מהמטבעות הדיגיטליים המובילים בעולם – במיליוני שקלים ולא דיווח על עסקאותיו לרשויות המס, תוך שהוא נוקט בפעולות טשטוש על מנת לחמוק מגילוי.
בחקירה סמויה של יחידת יהלו"ם - היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים - נמצאו התכתבויות הנוגעות לעסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים בהיקף של מיליוני שקלים של החשוד.
על פי החשדות נגדו, הוא לא דיווח כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה. כמו כן אותרו במסגרת החקירה עשרות ארנקים דיגיטליים המשויכים לחשוד שנועדו על פי החשד לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים ולהסתיר את מקורות ההכנסה.
על סמך המידע שנאסף, נפתחה חקירה גלויה כנגד החשוד ומעורבים נוספים שסייעו לו בהעלמת הכנסות והסתרת הכספים. במסגרת החקירה ערכו חוקרי יחידת יהלום ויחידת הכלבנים של רשות המסים חיפושים, שם נתפסו חומרי חקירה רבים, והחשודים הובאו למשרדי יהלום ונחקרו על החשדות המיוחסים להם.
- סטרטג'י שוקלת מכירת ביטקוין: האם הלחץ על המניה מוצדק?
- הביטקוין באדום: אחרי חודש קשה, מה הכיוון לדצמבר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשות המסים ציינו כי מדובר בפעם השנייה בלבד בהנתפס חשוד במכירת מטבעות דיגיטליים בהיקף שכזה. היו עוד כמה פעמים שבהן נתפסו כמויות קטנות, אבל העלמה בהיקף כזה היא יחסית נדירה.
- 10.איך הכלבים של יח' הכלבנים איתרו ארנק דיגיטלי? (ל"ת)יובל 07/10/2020 07:54הגב לתגובה זו
- 9.מכירות במיליונים ושחרור בערבות של 100 א' ? (ל"ת)הצבי ישראל 09/07/2020 19:51הגב לתגובה זו
- שופטי חלם (ל"ת)טל 03/10/2020 20:01הגב לתגובה זו
- 8.טמבל 02/07/2020 10:55הגב לתגובה זובתל אביב ? אמנם סכומים קטנים כל פעם, אבל בשביל מיליונים מה לא עושים ?? אפילו תשכור חדר ליד הכספומט ??
- ד״ר לחשבון 27/08/2020 10:06הגב לתגובה זונגיד 1,000 שקל ביום? אז רק מיליון שקל בודדים ייקחו לו 1,000 ימים. כלומר 3 שנים. 3 מיליון שקל? זה כבר כמעט 10 שנים. ואם אתה חושב שמישהו שנכנס כל יום ומושך 1,000 שקל במשך 10 שנים לא ימשוך תשומת לב, יש לי ממשלת אחדות שאולי תרצה להצטרך אליה כממלא מקום ר״מ.
- 7.נ 27/06/2020 11:20הגב לתגובה זואוכלת יושביה..חזירים מנוולים
- 6.ככל הנראה הלשנה. אחרת לא היו תופסים. (ל"ת)גרגמל 27/06/2020 08:48הגב לתגובה זו
- 5.יא 26/06/2020 00:01הגב לתגובה זואז למה לשלם מיסים ???????
- 4.. 24/06/2020 15:46הגב לתגובה זוכותרת יותר מדוייקת
- 3.ערבה חבוטה 24/06/2020 15:34הגב לתגובה זושלא מאפשרת להכניס לישראל כספים של רווחי ביטקוין, אבל דורשת עליהם תשלום מס מלא.
- 2.Say what 24/06/2020 14:27הגב לתגובה זומה נתנו להם להריח ? חיבור usb? עקבות דיגיטליות? אולי הם מומחים לדוג'קוין
- 1.עוד פעיל יש עתיד (ל"ת)עוד חוזר הניגון 24/06/2020 10:21הגב לתגובה זו
- LoL 24/06/2020 16:02הגב לתגובה זואין כמו להריח ביטקויין
- רק לביבי מותר לא לשלם מיסים ועוד לשדוד את הקופה הציבורי (ל"ת)קחו בננות 24/06/2020 14:33הגב לתגובה זו
- שושי 03/07/2020 16:18יש לנו בכלל קופה ציבורית. וכמה שילם אהוד ברח מסים על שהות של 20 שקל ללילה במלון בפריז על חשבון קופת המדינה יחד עם אשתו השניה החסודה אחרי שזרק את אשתו הראשונה שהזקינה מהר מדי לכלבים?
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
