חשד: העלים מס על ביטקוין במיליוני שקלים
תושב קדימה צורן חשוד שמכר ביטקוין ואית'ריום – מהמטבעות הדיגיטליים המובילים בעולם – במיליוני שקלים ולא דיווח על עסקאותיו לרשויות המס, תוך שהוא נוקט בפעולות טשטוש על מנת לחמוק מגילוי.
בחקירה סמויה של יחידת יהלו"ם - היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים - נמצאו התכתבויות הנוגעות לעסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים בהיקף של מיליוני שקלים של החשוד.
על פי החשדות נגדו, הוא לא דיווח כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה. כמו כן אותרו במסגרת החקירה עשרות ארנקים דיגיטליים המשויכים לחשוד שנועדו על פי החשד לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים ולהסתיר את מקורות ההכנסה.
על סמך המידע שנאסף, נפתחה חקירה גלויה כנגד החשוד ומעורבים נוספים שסייעו לו בהעלמת הכנסות והסתרת הכספים. במסגרת החקירה ערכו חוקרי יחידת יהלום ויחידת הכלבנים של רשות המסים חיפושים, שם נתפסו חומרי חקירה רבים, והחשודים הובאו למשרדי יהלום ונחקרו על החשדות המיוחסים להם.
- קרן ההשקעות של אבו דאבי שילשה את חשיפתה לביטקוין רגע לפני המפולת
- נפילה בביטקוין, ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשות המסים ציינו כי מדובר בפעם השנייה בלבד בהנתפס חשוד במכירת מטבעות דיגיטליים בהיקף שכזה. היו עוד כמה פעמים שבהן נתפסו כמויות קטנות, אבל העלמה בהיקף כזה היא יחסית נדירה.
- 10.איך הכלבים של יח' הכלבנים איתרו ארנק דיגיטלי? (ל"ת)יובל 07/10/2020 07:54הגב לתגובה זו
- 9.מכירות במיליונים ושחרור בערבות של 100 א' ? (ל"ת)הצבי ישראל 09/07/2020 19:51הגב לתגובה זו
- שופטי חלם (ל"ת)טל 03/10/2020 20:01הגב לתגובה זו
- 8.טמבל 02/07/2020 10:55הגב לתגובה זובתל אביב ? אמנם סכומים קטנים כל פעם, אבל בשביל מיליונים מה לא עושים ?? אפילו תשכור חדר ליד הכספומט ??
- ד״ר לחשבון 27/08/2020 10:06הגב לתגובה זונגיד 1,000 שקל ביום? אז רק מיליון שקל בודדים ייקחו לו 1,000 ימים. כלומר 3 שנים. 3 מיליון שקל? זה כבר כמעט 10 שנים. ואם אתה חושב שמישהו שנכנס כל יום ומושך 1,000 שקל במשך 10 שנים לא ימשוך תשומת לב, יש לי ממשלת אחדות שאולי תרצה להצטרך אליה כממלא מקום ר״מ.
- 7.נ 27/06/2020 11:20הגב לתגובה זואוכלת יושביה..חזירים מנוולים
- 6.ככל הנראה הלשנה. אחרת לא היו תופסים. (ל"ת)גרגמל 27/06/2020 08:48הגב לתגובה זו
- 5.יא 26/06/2020 00:01הגב לתגובה זואז למה לשלם מיסים ???????
- 4.. 24/06/2020 15:46הגב לתגובה זוכותרת יותר מדוייקת
- 3.ערבה חבוטה 24/06/2020 15:34הגב לתגובה זושלא מאפשרת להכניס לישראל כספים של רווחי ביטקוין, אבל דורשת עליהם תשלום מס מלא.
- 2.Say what 24/06/2020 14:27הגב לתגובה זומה נתנו להם להריח ? חיבור usb? עקבות דיגיטליות? אולי הם מומחים לדוג'קוין
- 1.עוד פעיל יש עתיד (ל"ת)עוד חוזר הניגון 24/06/2020 10:21הגב לתגובה זו
- LoL 24/06/2020 16:02הגב לתגובה זואין כמו להריח ביטקויין
- רק לביבי מותר לא לשלם מיסים ועוד לשדוד את הקופה הציבורי (ל"ת)קחו בננות 24/06/2020 14:33הגב לתגובה זו
- שושי 03/07/2020 16:18יש לנו בכלל קופה ציבורית. וכמה שילם אהוד ברח מסים על שהות של 20 שקל ללילה במלון בפריז על חשבון קופת המדינה יחד עם אשתו השניה החסודה אחרי שזרק את אשתו הראשונה שהזקינה מהר מדי לכלבים?
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
