ביטקוין מטבע דיגיטלי קריפטו
צילום: Istock

חשד: העלים מס על ביטקוין במיליוני שקלים

לפי החשדות נגדו, תושב קדימה צורן, מכר מטבעות וירטואליים ללא דיווח והשתמש בארנקים דיגטליים לטשטוש עקבותיו. הוא שוחרר בתנאים מגבילים וערבות של 100 אלף שקל
ארז ליבנה | (15)

תושב קדימה צורן חשוד שמכר ביטקוין ואית'ריום – מהמטבעות הדיגיטליים המובילים בעולם – במיליוני שקלים ולא דיווח על עסקאותיו לרשויות המס, תוך שהוא נוקט בפעולות טשטוש על מנת לחמוק מגילוי.

 

בחקירה סמויה של יחידת יהלו"ם - היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים - נמצאו התכתבויות הנוגעות לעסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים בהיקף של מיליוני שקלים של החשוד.

 

על פי החשדות נגדו, הוא לא דיווח כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה. כמו כן אותרו במסגרת החקירה עשרות ארנקים דיגיטליים המשויכים לחשוד שנועדו על פי החשד לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים ולהסתיר את מקורות ההכנסה.

 

על סמך המידע שנאסף, נפתחה חקירה גלויה כנגד החשוד ומעורבים נוספים שסייעו לו בהעלמת הכנסות והסתרת הכספים. במסגרת החקירה ערכו חוקרי יחידת יהלום ויחידת הכלבנים של רשות המסים חיפושים, שם נתפסו חומרי חקירה רבים, והחשודים הובאו למשרדי יהלום ונחקרו על החשדות המיוחסים להם.

 

ברשות המסים ציינו כי מדובר בפעם השנייה בלבד בהנתפס חשוד במכירת מטבעות דיגיטליים בהיקף שכזה. היו עוד כמה פעמים שבהן נתפסו כמויות קטנות, אבל העלמה בהיקף כזה היא יחסית נדירה.

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    איך הכלבים של יח' הכלבנים איתרו ארנק דיגיטלי? (ל"ת)
    יובל 07/10/2020 07:54
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מכירות במיליונים ושחרור בערבות של 100 א' ? (ל"ת)
    הצבי ישראל 09/07/2020 19:51
    הגב לתגובה זו
  • שופטי חלם (ל"ת)
    טל 03/10/2020 20:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    טמבל 02/07/2020 10:55
    הגב לתגובה זו
    בתל אביב ? אמנם סכומים קטנים כל פעם, אבל בשביל מיליונים מה לא עושים ?? אפילו תשכור חדר ליד הכספומט ??
  • ד״ר לחשבון 27/08/2020 10:06
    הגב לתגובה זו
    נגיד 1,000 שקל ביום? אז רק מיליון שקל בודדים ייקחו לו 1,000 ימים. כלומר 3 שנים. 3 מיליון שקל? זה כבר כמעט 10 שנים. ואם אתה חושב שמישהו שנכנס כל יום ומושך 1,000 שקל במשך 10 שנים לא ימשוך תשומת לב, יש לי ממשלת אחדות שאולי תרצה להצטרך אליה כממלא מקום ר״מ.
  • 7.
    נ 27/06/2020 11:20
    הגב לתגובה זו
    אוכלת יושביה..חזירים מנוולים
  • 6.
    ככל הנראה הלשנה. אחרת לא היו תופסים. (ל"ת)
    גרגמל 27/06/2020 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יא 26/06/2020 00:01
    הגב לתגובה זו
    אז למה לשלם מיסים ???????
  • 4.
    . 24/06/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
    כותרת יותר מדוייקת
  • 3.
    ערבה חבוטה 24/06/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    שלא מאפשרת להכניס לישראל כספים של רווחי ביטקוין, אבל דורשת עליהם תשלום מס מלא.
  • 2.
    Say what 24/06/2020 14:27
    הגב לתגובה זו
    מה נתנו להם להריח ? חיבור usb? עקבות דיגיטליות? אולי הם מומחים לדוג'קוין
  • 1.
    עוד פעיל יש עתיד (ל"ת)
    עוד חוזר הניגון 24/06/2020 10:21
    הגב לתגובה זו
  • LoL 24/06/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
    אין כמו להריח ביטקויין
  • רק לביבי מותר לא לשלם מיסים ועוד לשדוד את הקופה הציבורי (ל"ת)
    קחו בננות 24/06/2020 14:33
    הגב לתגובה זו
  • שושי 03/07/2020 16:18
    יש לנו בכלל קופה ציבורית. וכמה שילם אהוד ברח מסים על שהות של 20 שקל ללילה במלון בפריז על חשבון קופת המדינה יחד עם אשתו השניה החסודה אחרי שזרק את אשתו הראשונה שהזקינה מהר מדי לכלבים?
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.