פייסבוק מארק צוקרברג
צילום: Istock

5 קבוצות הפייסבוק שכל עורך דין חייב להכיר ב-2019

איפה יכולים עורכי הדין לפרוק תסכולים ולצחוק על המקצוע? איפה ניתן לשאול שאלות, ולהתייעץ? והיכן ניתן לקבל עזרה בהסבה מקצועית? - אלו הקבוצות החמות

לרגל השנה החדשה, יצאנו לחפש ברשת החברתית, פייסבוק, קבוצות חדשות וותיקות, שמיועדות לעורכי דין ומשפטנים ומשתייכות הן לז'אנר ה"רציני" והן לקליל. אז באיזה קבוצה תוכלו להתחיל את הצעדים להסבה מקצועית מעריכת דין? איפה תוכלו לשחרר קיטור ובאיזה קבוצה תוכלו לצחוק על המקצוע?

1. ליטיגציה עורכי דין ועו"ד 

אחת מקבוצות עורכי הדין הגדולות והוותיקות בפייסבוק. הקבוצה הוקמה לפני כשמונה שנים ע"י עו"ד יוסף ויצמן, המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין, מתוך מטרה ליצור שיח מרכזי ומקצועי בין עורכי הדין, ולפי תיאורה היא מיועדת לצורך "שאלות, התייעצויות, חידושים, מאמרים, פסיקה, וכל מה שיוסיף תוכן ומידע בכל תחומי המשפט". בתחילה עסקה הקבוצה בנושאים של חדלות פירעון בשל מומחיותו של עו"ד ויצמן, אך בהמשך היא נפתחה לכל התחומים לרבות משפחה, דיני עבודה וסוגיות מרכזיות גם בדיני מיסים. בקבוצה חברים נכון לכתיבת שורות אלו 9,217 איש, תוך הקפדה יתרה שהחברים בה יהיו עורכי דין בלבד.

"הסגנון בקבוצה שונה מקבצות אחרות", אומר עו"ד ויצמן. "אין דיונים פוליטיים או נושאים שאינם שיח משפטי בלבד. הפוסטים בקבוצה הם שאלות ותשובות בנושאי משפט ומקצוע. על כן, אין התארגנויות קבוצתיות או כל דבר אחר. זה מה שהופך את הקבוצה לאיכותית ומבוקשת ביותר". עוד מוסיף עו"ד ויצמן כי בכל רגע נתון ישנן יותר מ-200 בקשות הצטרפות לקבוצה ומנהלי הקבוצה יחד עמו בודקים את המבקשים ומצרפים רק את מי שהוא עורך דין". כן הוא מציין כי ישנם מסתננים לקבוצה כל הזמן, שיודעים איך לשקר ולהציג שמות בדויים. "עם הזמן אנו עולים על זה", הוא אומר, "הרבה בשל שיתוף פעולה של חברי הקבוצה ומוציאים אותם מהקבוצה. מנהלי הקבוצה מוחקים כל פוסט שאיננו פוסט של התייעצות מקצועית. אין הנחות ואין חריגים. זה האופי המיוחד של הקבוצה".

2. עורכי הדין בישראל – הבמה המרכזית 

גם זו "מגה קבוצה" לעורכי דין, שמכילה למעלה מ-10 אלף חברים. הקבוצה הוקמה ומנוהלת ע"י עו"ד משה טייב, עד לא מזמן המשנה לראש לשכת עורכי הדין, ולפי תיאורה מטרתה להוות "במה מרכזית" לעורכי הדין בישראל להתייעץ, לשתף, לקבל מידע רלבנטי, להעלות רעיונות, להגיב, להכיר חברים למקצוע, ליצור שיתופי פעולה פוריים ועוד. גם קבוצה זו סגורה לעורכי דין בלבד.

עו"ד משה טייב: "הקבוצה הוקמה על ידי לפני כשלוש שנים. המטרה הייתה לייסד 'במה מרכזית' וירטואלית עבור ציבור עורכי הדין, שבה הם יוכלו לדבר, לשתף, להכיר ולהחליף דעות בנושאים הנוגעים למקצוע עריכת הדין. כמו כן כנבחר ציבור בלשכת עורכי הדין חשוב לי להיות מחובר ל"שטח" ולהקשיב לצרכי הציבור. הקבוצה היא דרך מצוינת לעשות את זה.

בקבוצה שלנו אנו דוגלים בחופש ביטוי מקסימלי ומשתדלים מאד שלא למחוק פוסטים אלא במקרים נדירים שבהם הדברים חורגים ממטרות הקבוצה, פוגעניים או סרי טעם. הקבוצה מנוהלת אך ורק על ידי עורכי דין ויש הקפדה דקדקנית על צירוף חברים לקבוצה - רק עורכי דין מאושרים כחברים בקבוצה וזה רק אחרי שאנחנו עורכים בירור מוקדם. מהפעילות הענפה בקבוצה נרקמו אינספור שיתופי פעולה, נוצרו חברויות ולא פעם חברים נרתמים לסייע זה לזה גם ללא כל היכרות מוקדמת. בכל חודש יש אלפי פוסטים, אלפי תגובות וקצב ההתקדמות והגדילה הטבעי של הקבוצה הוא מדהים. אני מאמין שזו רק ההתחלה והקבוצה עוד תמשיך לגדול ולהתפתח, אז מי שעדיין לא הצטרף אלינו מוזמן בשמחה".

3. עורכי דין כועסים 

נראה ששם הקבוצה מדבר בעד עצמו. במקצוע כמו עריכת דין, כעסים ותסכול הם לעתים קרובות מנת חלקם של העוסקים בו, ולא חסר על מה לדבר: הלקוחות, השעות הארוכות, השופטים, הקולגות ומה לא. מתוך כך, צצה לה קבוצה (חדשה יחסית), שמכילה כבר היום כ-700 חברים, ומהווה במה לפריקת לחץ ושחרור קיטור מהמקצוע.

קיראו עוד ב"בארץ"

עו"ד שי סיני, מנהל ומייסד הקבוצה: "הקבוצה נפתחה על ידי מיד לאחר שבקשה שהגשתי במסגרת תביעה נמחקה על ידי המזכירות עקב אי תשלום אגרה. אז הבנתי את גודל הצרה שהנחיתה עלינו שרת המשפטים על דרך של הטלת קנס של 35 שקלים כאשר אנחנו מעוניינים להגיש בקשה שלדעתנו יש להגיש במסגרת ההליך. מי ישלם? איך נסביר זאת ללקוח? האם נגבה מראש? איך ננהל את כל הפרוצדורה של התשלום? כל כך הרבה שאלות מעצבנות שלרובן אין ממש תשובה. התעצבנתי מאד, ואת כל כעסי תיעלתי לטובת פתיחת קבוצת פייסבוק לעורכי דין כועסים כמוני כדי שגם הם יוכלו לתעל את הכעסים שלהם אל הקבוצה ולפרוק. מאז הקבוצה התרחבה. בקבוצה חברים עורכי דין בלבד והפוסטים המועלים בה קשורים לדברים שמכעיסים אותנו, עורכי הדין, כגון הבירוקרטיה המכעיסה, לקוחות מכעיסים (לא רוצים לשלם, רוצים פגישות בשבת או בשש בבוקר, שולחים וואטסאפ בחמש בבוקר), החלטות מכעיסות של בתי המשפט ועוד. הקבוצה משוחררת מביקורת ומיועדת לפריקת לחצים ושחרור כעסים".

4. עורכי דין פגומים 

קבוצה שמשתייכת לז'אנר ה"קליל" של קבוצות עורכי הדין ומהווה "קבוצת בת" לאחת הקבוצות הפופולאריות (עליה כתבנו בכתבה הקודמת) - "ממים של עורכי דין". הקבוצה הוקמה לפני כשנה ע"י עו"ד סיון רוזן, שמנהלת אותה יחד עם עו"ד רועי כהן  אותו "צוות" שאחראי גם על קבוצת הממים. אחת הפעילויות החביבות על חברי הקבוצה היא שיתוף של כתבות העוסקות בעורכי דין ש"סרחו",

עו"ד רוזן: "קבוצת עורכי דין פגומים היא קבוצת הומור אשר הוקמה בעיקר לטובת עורכי הדין "מאותגרי הממים" שמבקשים גם הם לפרוק באמצעות הומור משובח, כל מה שעובר עליהם במקצוע לרבות, הפדיחות, הבדיחות, החוויות, הלקוחות, המקרים והשטויות שלהם או של הקולגות למקצוע ועוד. כל זאת ללא צורך בשימוש ב"ממים", כנדרש בקבוצה המקבילה ממים של עורכי דין".

5. לא עו"ד! 

נמאס לכם מהמקצוע? חושבים על הסבה? אתם ממש לא לבד. בקבוצת "לא עו"ד!" חברים כיום כ-1,900 עורכי דין שמחפשים מפלט, ולפי תיאורה היא מיועדת ל"כל עורכי הדין שעזבו את התחום ומחפשים את האתגר הבא, לאלו שעוד חוששים לעשות את הצעד, וגם לאלו שרוצים לגשש ולראות מה יש לעולם התעסוקה להציע להם". את הקבוצה הקימה ומנהלת נטי דנור, עורכת דין שעובדת כיום בהייטק, שכבר בשלב ההתמחות הגיעה לתובנה שאולי היא נמצאת במקצוע הלא נכון ושהיא רוצה לשנות כיוון.

"הבנתי שיש עוד המון תחומים מעניינים ומסקרנים שאני רוצה ללמוד אותם, מקצועות העולם החדש", היא אומרת. "לקחתי קורסים שונים ביניהם מסחר אינטרנטי ושיווק דיגיטלי. יחד עם זאת, לא ידעתי מה באמת אני רוצה לעשות. התחלתי לדבר עם חברים שחוו את אותו דבר, והגעתי למסקנה שאני לא לבד. החלטתי להפיק כנס בנושא ניהול קריירה, ולשם כך גייסתי ארבעה מרצים מארבעה תחומים שונים של ניהול קריירה. הוא נערך ב- 'WeWork' והגיעו כ-400 אנשים. לאחר מכן פנו אלי המון עורכי דין שהזדהו עם הסיפור שלי, ולכן פתחתי קבוצה בפייסבוק, בעיקר לחברים וללא מטרות רווח, שהתחילה כמיזם קטן, אך מהר מאד השמועה התפשטה. בעיקר, רציתי ליצור קהילה שתאחד את כל עורכי הדין והמתמחים שמעוניינים לעשות הסבה. בקהילה מפורסמות משרות שיכולות להתאים לעורכי/ות דין אשר עושים שימוש בכישוריהם הרבים, למשל משרות מתחום הנדל"ן, שיווק דיגיטלי וכו'. עוד מתפרסמים שיתופי פעולה שונים, למשל סדנת לינקדאין, ייעוץ קריירה ועוד.

הקהילה מיועדת למי ששוקל לעשות הסבה מקצועית, מגשש לראות איזה משרות יש בעולם התעסוקה או כבר עשה הסבה ומעוניין להתייעץ. מטרתה היא לקדם את עורכי הדין ולשלב אותם במקצועות שונים ובתפקידים מגוונים בתחומים שונים בתעשייה. בנוסף, אני רוצה ליצור סביבה תומכת, שכן הסבה כרוכה בקשיים ובלבטים. חברי הקבוצה מסייעים זה לזה, נותנים מענה על שאלות והקהילה מהווה כר פורה לשיתוף ועזרה הדדית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.