5 קבוצות הפייסבוק שכל עורך דין חייב להכיר ב-2019
איפה יכולים עורכי הדין לפרוק תסכולים ולצחוק על המקצוע? איפה ניתן לשאול שאלות, ולהתייעץ? והיכן ניתן לקבל עזרה בהסבה מקצועית? - אלו הקבוצות החמות
לרגל השנה החדשה, יצאנו לחפש ברשת החברתית, פייסבוק, קבוצות חדשות וותיקות, שמיועדות לעורכי דין ומשפטנים ומשתייכות הן לז'אנר ה"רציני" והן לקליל. אז באיזה קבוצה תוכלו להתחיל את הצעדים להסבה מקצועית מעריכת דין? איפה תוכלו לשחרר קיטור ובאיזה קבוצה תוכלו לצחוק על המקצוע?
1. ליטיגציה עורכי דין ועו"ד
אחת מקבוצות עורכי הדין הגדולות והוותיקות בפייסבוק. הקבוצה הוקמה לפני כשמונה שנים ע"י עו"ד יוסף ויצמן, המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין, מתוך מטרה ליצור שיח מרכזי ומקצועי בין עורכי הדין, ולפי תיאורה היא מיועדת לצורך "שאלות, התייעצויות, חידושים, מאמרים, פסיקה, וכל מה שיוסיף תוכן ומידע בכל תחומי המשפט". בתחילה עסקה הקבוצה בנושאים של חדלות פירעון בשל מומחיותו של עו"ד ויצמן, אך בהמשך היא נפתחה לכל התחומים לרבות משפחה, דיני עבודה וסוגיות מרכזיות גם בדיני מיסים. בקבוצה חברים נכון לכתיבת שורות אלו 9,217 איש, תוך הקפדה יתרה שהחברים בה יהיו עורכי דין בלבד.
"הסגנון בקבוצה שונה מקבצות אחרות", אומר עו"ד ויצמן. "אין דיונים פוליטיים או נושאים שאינם שיח משפטי בלבד. הפוסטים בקבוצה הם שאלות ותשובות בנושאי משפט ומקצוע. על כן, אין התארגנויות קבוצתיות או כל דבר אחר. זה מה שהופך את הקבוצה לאיכותית ומבוקשת ביותר". עוד מוסיף עו"ד ויצמן כי בכל רגע נתון ישנן יותר מ-200 בקשות הצטרפות לקבוצה ומנהלי הקבוצה יחד עמו בודקים את המבקשים ומצרפים רק את מי שהוא עורך דין". כן הוא מציין כי ישנם מסתננים לקבוצה כל הזמן, שיודעים איך לשקר ולהציג שמות בדויים. "עם הזמן אנו עולים על זה", הוא אומר, "הרבה בשל שיתוף פעולה של חברי הקבוצה ומוציאים אותם מהקבוצה. מנהלי הקבוצה מוחקים כל פוסט שאיננו פוסט של התייעצות מקצועית. אין הנחות ואין חריגים. זה האופי המיוחד של הקבוצה".
2. עורכי הדין בישראל – הבמה המרכזית
גם זו "מגה קבוצה" לעורכי דין, שמכילה למעלה מ-10 אלף חברים. הקבוצה הוקמה ומנוהלת ע"י עו"ד משה טייב, עד לא מזמן המשנה לראש לשכת עורכי הדין, ולפי תיאורה מטרתה להוות "במה מרכזית" לעורכי הדין בישראל להתייעץ, לשתף, לקבל מידע רלבנטי, להעלות רעיונות, להגיב, להכיר חברים למקצוע, ליצור שיתופי פעולה פוריים ועוד. גם קבוצה זו סגורה לעורכי דין בלבד.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד משה טייב: "הקבוצה הוקמה על ידי לפני כשלוש שנים. המטרה הייתה לייסד 'במה מרכזית' וירטואלית עבור ציבור עורכי הדין, שבה הם יוכלו לדבר, לשתף, להכיר ולהחליף דעות בנושאים הנוגעים למקצוע עריכת הדין. כמו כן כנבחר ציבור בלשכת עורכי הדין חשוב לי להיות מחובר ל"שטח" ולהקשיב לצרכי הציבור. הקבוצה היא דרך מצוינת לעשות את זה.
בקבוצה שלנו אנו דוגלים בחופש ביטוי מקסימלי ומשתדלים מאד שלא למחוק פוסטים אלא במקרים נדירים שבהם הדברים חורגים ממטרות הקבוצה, פוגעניים או סרי טעם. הקבוצה מנוהלת אך ורק על ידי עורכי דין ויש הקפדה דקדקנית על צירוף חברים לקבוצה - רק עורכי דין מאושרים כחברים בקבוצה וזה רק אחרי שאנחנו עורכים בירור מוקדם. מהפעילות הענפה בקבוצה נרקמו אינספור שיתופי פעולה, נוצרו חברויות ולא פעם חברים נרתמים לסייע זה לזה גם ללא כל היכרות מוקדמת. בכל חודש יש אלפי פוסטים, אלפי תגובות וקצב ההתקדמות והגדילה הטבעי של הקבוצה הוא מדהים. אני מאמין שזו רק ההתחלה והקבוצה עוד תמשיך לגדול ולהתפתח, אז מי שעדיין לא הצטרף אלינו מוזמן בשמחה".
3. עורכי דין כועסים
נראה ששם הקבוצה מדבר בעד עצמו. במקצוע כמו עריכת דין, כעסים ותסכול הם לעתים קרובות מנת חלקם של העוסקים בו, ולא חסר על מה לדבר: הלקוחות, השעות הארוכות, השופטים, הקולגות ומה לא. מתוך כך, צצה לה קבוצה (חדשה יחסית), שמכילה כבר היום כ-700 חברים, ומהווה במה לפריקת לחץ ושחרור קיטור מהמקצוע.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עו"ד שי סיני, מנהל ומייסד הקבוצה: "הקבוצה נפתחה על ידי מיד לאחר שבקשה שהגשתי במסגרת תביעה נמחקה על ידי המזכירות עקב אי תשלום אגרה. אז הבנתי את גודל הצרה שהנחיתה עלינו שרת המשפטים על דרך של הטלת קנס של 35 שקלים כאשר אנחנו מעוניינים להגיש בקשה שלדעתנו יש להגיש במסגרת ההליך. מי ישלם? איך נסביר זאת ללקוח? האם נגבה מראש? איך ננהל את כל הפרוצדורה של התשלום? כל כך הרבה שאלות מעצבנות שלרובן אין ממש תשובה. התעצבנתי מאד, ואת כל כעסי תיעלתי לטובת פתיחת קבוצת פייסבוק לעורכי דין כועסים כמוני כדי שגם הם יוכלו לתעל את הכעסים שלהם אל הקבוצה ולפרוק. מאז הקבוצה התרחבה. בקבוצה חברים עורכי דין בלבד והפוסטים המועלים בה קשורים לדברים שמכעיסים אותנו, עורכי הדין, כגון הבירוקרטיה המכעיסה, לקוחות מכעיסים (לא רוצים לשלם, רוצים פגישות בשבת או בשש בבוקר, שולחים וואטסאפ בחמש בבוקר), החלטות מכעיסות של בתי המשפט ועוד. הקבוצה משוחררת מביקורת ומיועדת לפריקת לחצים ושחרור כעסים".
4. עורכי דין פגומים
קבוצה שמשתייכת לז'אנר ה"קליל" של קבוצות עורכי הדין ומהווה "קבוצת בת" לאחת הקבוצות הפופולאריות (עליה כתבנו בכתבה הקודמת) - "ממים של עורכי דין". הקבוצה הוקמה לפני כשנה ע"י עו"ד סיון רוזן, שמנהלת אותה יחד עם עו"ד רועי כהן אותו "צוות" שאחראי גם על קבוצת הממים. אחת הפעילויות החביבות על חברי הקבוצה היא שיתוף של כתבות העוסקות בעורכי דין ש"סרחו",
עו"ד רוזן: "קבוצת עורכי דין פגומים היא קבוצת הומור אשר הוקמה בעיקר לטובת עורכי הדין "מאותגרי הממים" שמבקשים גם הם לפרוק באמצעות הומור משובח, כל מה שעובר עליהם במקצוע לרבות, הפדיחות, הבדיחות, החוויות, הלקוחות, המקרים והשטויות שלהם או של הקולגות למקצוע ועוד. כל זאת ללא צורך בשימוש ב"ממים", כנדרש בקבוצה המקבילה ממים של עורכי דין".
5. לא עו"ד!
נמאס לכם מהמקצוע? חושבים על הסבה? אתם ממש לא לבד. בקבוצת "לא עו"ד!" חברים כיום כ-1,900 עורכי דין שמחפשים מפלט, ולפי תיאורה היא מיועדת ל"כל עורכי הדין שעזבו את התחום ומחפשים את האתגר הבא, לאלו שעוד חוששים לעשות את הצעד, וגם לאלו שרוצים לגשש ולראות מה יש לעולם התעסוקה להציע להם". את הקבוצה הקימה ומנהלת נטי דנור, עורכת דין שעובדת כיום בהייטק, שכבר בשלב ההתמחות הגיעה לתובנה שאולי היא נמצאת במקצוע הלא נכון ושהיא רוצה לשנות כיוון.
"הבנתי שיש עוד המון תחומים מעניינים ומסקרנים שאני רוצה ללמוד אותם, מקצועות העולם החדש", היא אומרת. "לקחתי קורסים שונים ביניהם מסחר אינטרנטי ושיווק דיגיטלי. יחד עם זאת, לא ידעתי מה באמת אני רוצה לעשות. התחלתי לדבר עם חברים שחוו את אותו דבר, והגעתי למסקנה שאני לא לבד. החלטתי להפיק כנס בנושא ניהול קריירה, ולשם כך גייסתי ארבעה מרצים מארבעה תחומים שונים של ניהול קריירה. הוא נערך ב- 'WeWork' והגיעו כ-400 אנשים. לאחר מכן פנו אלי המון עורכי דין שהזדהו עם הסיפור שלי, ולכן פתחתי קבוצה בפייסבוק, בעיקר לחברים וללא מטרות רווח, שהתחילה כמיזם קטן, אך מהר מאד השמועה התפשטה. בעיקר, רציתי ליצור קהילה שתאחד את כל עורכי הדין והמתמחים שמעוניינים לעשות הסבה. בקהילה מפורסמות משרות שיכולות להתאים לעורכי/ות דין אשר עושים שימוש בכישוריהם הרבים, למשל משרות מתחום הנדל"ן, שיווק דיגיטלי וכו'. עוד מתפרסמים שיתופי פעולה שונים, למשל סדנת לינקדאין, ייעוץ קריירה ועוד.
הקהילה מיועדת למי ששוקל לעשות הסבה מקצועית, מגשש לראות איזה משרות יש בעולם התעסוקה או כבר עשה הסבה ומעוניין להתייעץ. מטרתה היא לקדם את עורכי הדין ולשלב אותם במקצועות שונים ובתפקידים מגוונים בתחומים שונים בתעשייה. בנוסף, אני רוצה ליצור סביבה תומכת, שכן הסבה כרוכה בקשיים ובלבטים. חברי הקבוצה מסייעים זה לזה, נותנים מענה על שאלות והקהילה מהווה כר פורה לשיתוף ועזרה הדדית".

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
