GOOGLE MAPS  אופניים
צילום: יח"צ

גוגל משיקה שירות מפות מיוחד לרוכבי אופניים

חדש בישראל: שירות המפות של גוגל מאפשר ניווט ייעודי לרוכבי אופניים. גוגל תבחר במסלול הנוח והבטוח ביותר 
גיא עיני |

מה משותף ללונדון, פריז, ניו יורק, ברלין וגם לתל אביב, ראשון לציון וירושלים? כנראה שאפשר למצוא מספר דברים, אבל החידוש האחרון עליו אנו מדברים הוא העדכון החדש של אפליקציית המפות של גוגל, Google Maps, שמאפשרת מעכשיו לתכנן מסלול גם לרוכבי אופניים.

בשנים האחרונות גובר העניין והשימוש באמצעי תחבורה אלטרנטיביים כדוגמת אופניים רגילים וחשמליים, קורקינטים ממונעים ועוד. כתוצאה מכך גדלה כמות שבילי האופניים העירוניים. בגוש דן למשל ישנם כ-170 קילומטר של שבילי אופניים, שמתוכם 130 קילומטר בתל אביב ועוד כ-30 קילומטר בבנייה בעיר. בירושלים מדובר בכ-123 קילומטרים של שבילים ייעודים על פי נתוני העיריה. הסיבות לכך מגוונות בין אם זה הרצון להימנע מפקקים, הוזלת עלויות הנסיעה, שמירה על איכות הסביבה, וגם בריאות וכושר.

עיריות תל אביב, ראשון לציון וירושלים עבדו בשיתוף עם Google בכדי לשפר את איכות הניווט בפיצ'ר, על ידי עדכון נתוני שבילי האופניים בשטחן. את המידע על מיקום שבילי האופניים, העבירו העיריות במטרה להנגיש את השבילים למספר הרב ביותר של רוכבים בעיר, להקל על התושבים בתכנון הנסיעה והתניידות בערים עצמן ולהוריד את כמות הפקקים בכבישי הרשויות העירוניות. זאת לצד עזרה בשמירה על בטיחות הנסיעה של התושבים, עידוד פעילות גופנית ועזרה בצמצום זיהום האוויר וכמות כלי הרכב בשימוש בעיר. ככל שיותר עיריות יעלו את המידע על שבילי האופניים אל המפות, כך תעלה איכות הניווט עבור כל הרוכבים.

איך זה עובד? מזינים כתובת יעד ובוחרים באפשרות 'רכיבה', עם האייקון של רוכב האופניים, כאמצעי התחבורה. הפיצ'ר יאתר עבור המשתמשים את מסלול הרכיבה הקצר ביותר בהתבסס על שבילי אופניים קיימים, מינימום עליות והימנעות ככל הניתן מכבישים מסוכנים. כעת, במקום לנווט באמצעות אפשרויות או אפליקציות שמתאימות לכלי רכב, הולכי רגל או תחבורה ציבורית, אפשר לבחור בניווט יעודי לאופניים שגם יציע מסלולים חלופיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.