גוגל משיקה שירות מפות מיוחד לרוכבי אופניים
מה משותף ללונדון, פריז, ניו יורק, ברלין וגם לתל אביב, ראשון לציון וירושלים? כנראה שאפשר למצוא מספר דברים, אבל החידוש האחרון עליו אנו מדברים הוא העדכון החדש של אפליקציית המפות של גוגל, Google Maps, שמאפשרת מעכשיו לתכנן מסלול גם לרוכבי אופניים.
בשנים האחרונות גובר העניין והשימוש באמצעי תחבורה אלטרנטיביים כדוגמת אופניים רגילים וחשמליים, קורקינטים ממונעים ועוד. כתוצאה מכך גדלה כמות שבילי האופניים העירוניים. בגוש דן למשל ישנם כ-170 קילומטר של שבילי אופניים, שמתוכם 130 קילומטר בתל אביב ועוד כ-30 קילומטר בבנייה בעיר. בירושלים מדובר בכ-123 קילומטרים של שבילים ייעודים על פי נתוני העיריה. הסיבות לכך מגוונות בין אם זה הרצון להימנע מפקקים, הוזלת עלויות הנסיעה, שמירה על איכות הסביבה, וגם בריאות וכושר.
עיריות תל אביב, ראשון לציון וירושלים עבדו בשיתוף עם Google בכדי לשפר את איכות הניווט בפיצ'ר, על ידי עדכון נתוני שבילי האופניים בשטחן. את המידע על מיקום שבילי האופניים, העבירו העיריות במטרה להנגיש את השבילים למספר הרב ביותר של רוכבים בעיר, להקל על התושבים בתכנון הנסיעה והתניידות בערים עצמן ולהוריד את כמות הפקקים בכבישי הרשויות העירוניות. זאת לצד עזרה בשמירה על בטיחות הנסיעה של התושבים, עידוד פעילות גופנית ועזרה בצמצום זיהום האוויר וכמות כלי הרכב בשימוש בעיר. ככל שיותר עיריות יעלו את המידע על שבילי האופניים אל המפות, כך תעלה איכות הניווט עבור כל הרוכבים.
איך זה עובד? מזינים כתובת יעד ובוחרים באפשרות 'רכיבה', עם האייקון של רוכב האופניים, כאמצעי התחבורה. הפיצ'ר יאתר עבור המשתמשים את מסלול הרכיבה הקצר ביותר בהתבסס על שבילי אופניים קיימים, מינימום עליות והימנעות ככל הניתן מכבישים מסוכנים. כעת, במקום לנווט באמצעות אפשרויות או אפליקציות שמתאימות לכלי רכב, הולכי רגל או תחבורה ציבורית, אפשר לבחור בניווט יעודי לאופניים שגם יציע מסלולים חלופיים.
- הקנס נמוך מדי - ורק שליש מבעלי הקורקינטים דורשים לקבל לוחית זיהוי
- החל מהיום: קנסות על קורקינטים ואופניים חשמליים ללא לוחית זיהוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
