בנק הפועלים השיק מרכז לצמיחה פיננסית

המרכז לצמיחה פיננסית פועל באמצעות הרצאות פרונטליות וגם בדיגיטל, והוא מיועד לכלל תושבי ישראל 
מערכת Bizportal |

בנק הפועלים השיק "המרכז לצמיחה פיננסית". המיזם, ראשון מסוגו בישראל, הוקם במסגרת חטיבת מחזיקי העניין של הבנק, במטרה לסייע ללקוחות כל הבנקים, להגיע לצמיחה פיננסית במישור האישי, המשפחתי והעסקי, באמצעות הנגשת ידע וכלים פיננסיים, שיוענקו לכלל האוכלוסייה מגיל ביה"ס ועד הפנסיה ללא תשלום.

המרכז לצמיחה פיננסית פועל גם באמצעות הרצאות פרונטליות וגם בדיגיטל, והוא מיועד לכלל תושבי ישראל בחלוקה לסגמנטים על פי גיל, משקי בית שונים, ועסקים קטנים ובינוניים. בהקמת הפרויקט הושקעו 10 מיליון שקל ותקציב התפעול הוא כ-8 מיליון שקל בשנה.

תוכן ההדרכות נבנה ומועבר על ידי גורמי מקצוע מובילים מתוך ומחוץ לבנק. פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום דיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה ומנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, מלווה את המרכז לצמיחה פיננסית בייעוץ פדגוגי ואסטרטגי שוטף.

בין הקורסים למשקי הבית ניתן למצוא נושאים כגון: "מחשבים מסלול מחדש"-מבוא לניהול פיננסי, "אבל אני רוצה"-הצבת גבולות פיננסים לילדים, "מגיעים מוכנים לפנסיה"- תכנון מוקדם של העתיד הפנסיוני ועוד. למגזר העסקי מוצעים קורסים כגון: "על קו הזינוק"-צעדים ראשונים בניהול עסק, "ההצלחה היא לא פוקס"- חוקי ההצלחה, "שיווק בקליק"- יסודות בשיווק דיגיטלי ועוד.

בשלב הראשון הפעיל הבנק את המרכז כפיילוט שהתקיים במחצית השנייה של 2017 ובו לקחו חלק כ-1000 איש - שליש מהם לקוחות פרטיים ושני שליש עסקיים. היעד המתוכנן לשנת 2018 הוא להגיע לכ- 4,000 איש ואף יותר בהדרכות פרונטאליות, ולמאות אלפי אנשים בהדרכות דיגיטליות. המרכז יופעל באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מובילים בישראל, ובכלל זה החברה למתנ"סים, שתאפשר הדרכות במאות מרכזים הפזורים בכ-170 יישובים ברחבי הארץ.

ההדרכות לפרטיים מתקיימות בין היתר בשיתוף עם מכון אדלר; תות- תקשורת ותוצאות בניהולו של אלון גל; המכון הישראלי לפיננסים מיסודה של דורית בן סימון ועוד. ההדרכות לעסקיים מבוצעות באמצעות המרכז המרכז לליווי עסקים שהוקם עם המכללה למינהל, קרן שכ"ל וארגון העצמאים להב. בנוסף, הבנק פיתח קורס אקדמי שכבר הועבר במכללת פרס וכן נוצרה שותפות עם מכללת ספיר ועמותת "פעמונים", המלווה משפחות הנמצאות בקשיים פיננסיים.

לטובת ההדרכות הדיגיטליות הוקם אתר ובו עשרות יחידות למידה קצרות, יישומיות והמניעות לפעולה. בנוסף, פותחה אפליקציה ייעודיות שבאמצעותה בני נוער יוכלו לקבל מושגי יסוד בתחום הפיננסי באמצעות משחק רב משתתפים בו יתנסו וילמדו המשתמשים נושאים כמו ביקוש, היצע, פיזור השקעה, סיכון, ריבית, אשראי ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

את המרכז מנהל עדי אלרום העובד בבנק 24 שנים לצד סמדר סיון, הממונה על קמפוס פועלים, מרכז ההדרכה הלמידה והתקשורת הפנים-ארגונית של הבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.