בנק הפועלים
צילום: Bizportal

בנק הפועלים השיק מרכז לצמיחה פיננסית

המרכז לצמיחה פיננסית פועל באמצעות הרצאות פרונטליות וגם בדיגיטל, והוא מיועד לכלל תושבי ישראל 
מערכת Bizportal |

בנק הפועלים השיק "המרכז לצמיחה פיננסית". המיזם, ראשון מסוגו בישראל, הוקם במסגרת חטיבת מחזיקי העניין של הבנק, במטרה לסייע ללקוחות כל הבנקים, להגיע לצמיחה פיננסית במישור האישי, המשפחתי והעסקי, באמצעות הנגשת ידע וכלים פיננסיים, שיוענקו לכלל האוכלוסייה מגיל ביה"ס ועד הפנסיה ללא תשלום.

המרכז לצמיחה פיננסית פועל גם באמצעות הרצאות פרונטליות וגם בדיגיטל, והוא מיועד לכלל תושבי ישראל בחלוקה לסגמנטים על פי גיל, משקי בית שונים, ועסקים קטנים ובינוניים. בהקמת הפרויקט הושקעו 10 מיליון שקל ותקציב התפעול הוא כ-8 מיליון שקל בשנה.

תוכן ההדרכות נבנה ומועבר על ידי גורמי מקצוע מובילים מתוך ומחוץ לבנק. פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום דיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה ומנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, מלווה את המרכז לצמיחה פיננסית בייעוץ פדגוגי ואסטרטגי שוטף.

בין הקורסים למשקי הבית ניתן למצוא נושאים כגון: "מחשבים מסלול מחדש"-מבוא לניהול פיננסי, "אבל אני רוצה"-הצבת גבולות פיננסים לילדים, "מגיעים מוכנים לפנסיה"- תכנון מוקדם של העתיד הפנסיוני ועוד. למגזר העסקי מוצעים קורסים כגון: "על קו הזינוק"-צעדים ראשונים בניהול עסק, "ההצלחה היא לא פוקס"- חוקי ההצלחה, "שיווק בקליק"- יסודות בשיווק דיגיטלי ועוד.

בשלב הראשון הפעיל הבנק את המרכז כפיילוט שהתקיים במחצית השנייה של 2017 ובו לקחו חלק כ-1000 איש - שליש מהם לקוחות פרטיים ושני שליש עסקיים. היעד המתוכנן לשנת 2018 הוא להגיע לכ- 4,000 איש ואף יותר בהדרכות פרונטאליות, ולמאות אלפי אנשים בהדרכות דיגיטליות. המרכז יופעל באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מובילים בישראל, ובכלל זה החברה למתנ"סים, שתאפשר הדרכות במאות מרכזים הפזורים בכ-170 יישובים ברחבי הארץ.

ההדרכות לפרטיים מתקיימות בין היתר בשיתוף עם מכון אדלר; תות- תקשורת ותוצאות בניהולו של אלון גל; המכון הישראלי לפיננסים מיסודה של דורית בן סימון ועוד. ההדרכות לעסקיים מבוצעות באמצעות המרכז המרכז לליווי עסקים שהוקם עם המכללה למינהל, קרן שכ"ל וארגון העצמאים להב. בנוסף, הבנק פיתח קורס אקדמי שכבר הועבר במכללת פרס וכן נוצרה שותפות עם מכללת ספיר ועמותת "פעמונים", המלווה משפחות הנמצאות בקשיים פיננסיים.

לטובת ההדרכות הדיגיטליות הוקם אתר ובו עשרות יחידות למידה קצרות, יישומיות והמניעות לפעולה. בנוסף, פותחה אפליקציה ייעודיות שבאמצעותה בני נוער יוכלו לקבל מושגי יסוד בתחום הפיננסי באמצעות משחק רב משתתפים בו יתנסו וילמדו המשתמשים נושאים כמו ביקוש, היצע, פיזור השקעה, סיכון, ריבית, אשראי ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

את המרכז מנהל עדי אלרום העובד בבנק 24 שנים לצד סמדר סיון, הממונה על קמפוס פועלים, מרכז ההדרכה הלמידה והתקשורת הפנים-ארגונית של הבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום