עורכי דין עורך דין משרד
צילום: istock

מחשבות ערערה ללשכת עורכי הדין: אחוז הנכשלים בבחינת ההסמכה גבוה במיוחד

מחשבות: "נוצר מצב אבסורדי בו הנבחן נבדק בעיקר על ההתמודדות עם לחץ הזמנים ולא עם הבנת הסוגיה המשפטית"
נושאים בכתבה משפט

חברת ההכנה המובילה לבחינות הלשכה, מחשבות, פנתה היום (ד') לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, במכתב עם העתק לשרת המשפטים שקד, בו הפצירה בו להעניק פקטור לטובת המתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה שנערכה ביום ראשון האחרון לאור מה שהגדירה "עוול שנגרם לנבחנים".

כזכור, הבחינה הפעם כללה לראשונה שאלון בדין מהותי שמשקלו 40% מהציון הסופי, לצד מטלת כתיבה של ניסוח מסמך משפטי ושאלון בסדרי דין ומקצועות מעשיים (דין דיוני). על מנת לעבור את הבחינה, נדרש ציון של 65 מתוך כלל חלקי הבחינה וכן ציון סף של מעל שליש לפחות בכל אחד משלושת חלקי הבחינה.

לאחר הבחינה, עלו טענות הן מצד חברת "מחשבות" בנוגע לרמת הבחינה, והן מצד נבחנים שתיארו תחושות קשות לפיהן נאלצו להתמודד עם לחץ זמן ושאלות קשות ופינתיות במיוחד. בהודעת "מחשבות" לנבחנים לאחר הבחינה נכתב בין היתר כי הקושי העיקרי בחלק הדין המהותי היה אורך השאלות: "שאלות רבות היו ארוכות או מורכבות. שאלות אלו ודברי החקיקה שנלוו להן דרשו מהנבחן התמצאות והבנה משפטית מעמיקה בתוך זמן מוקצב בלתי סביר של 3 דקות בממוצע לשאלה. כל אלו הכניסו את הנבחן למצוקת זמן קשה. לפיכך, מגבלת הזמן החמורה הפכה את הבחינה בחלק המהותי לקשה ביותר". עוד נאמר בהודעת החברה כי "המבחן התאפיין בקפיצה מתחום משפטי אחד לתחום משפטי אחר וחוזר חלילה. אלמנט זה גרם לנבחן קושי "להתפקס" על המטריה המשפטית בכל פעם מחדש, והחריף את מגבלת הזמן, שהייתה קצרה ממילא. בשקלול הכללי של כל חלקי המבחן, הבחינה הייתה בדרגת קושי גבוהה ביותר".

כאמור, היום שלחה החברה מכתב לראש הלשכה נווה עם עותק לשרת המשפטים איילת שקד, בו הפצירה בו לשקול בחיוב הענקת פקטור לנבחנים: "כפי שעולה מניתוח ראשוני של הנתונים, אחוז הנכשלים גבוה במיוחד", כותבת "מחשבות" ולאחר מכן מפרטת מספר עובדות שלשיטתה מצדיקות הענקת הפקטור לנבחנים.

בין היתר, נכתב כי בפרק הזמן שהוקצה לשאלה בחלק הדין המהותי, שעמד על 3 דקות בלבד, היה על הנבחנים לבצע משימות רבות ובהן קריאת השאלה וזיהוי הסוגיות והבעיות העולות ממנה, קריאת החלופות והבנת המשמעות של כל אחת, פניה לחוברת החקיקה ואיתור סעיפים רלוונטיים לשאלה ועוד. "כבר מלכתחילה ביצוע כל המשימות הללו בפרק הזמן שהוגדר היה מאתגר מאד", נכתב.

עוד נאמר כי חלק לא מבוטל מן השאלות היה ארוך במיוחד, חלקן למעלה מחצי עמוד, וכלל דיון במספר סוגיות או סוגיות מורכבות במיוחד. בנוסף, נכתב, מבדיקה שערכה החברה עולה כי אורך בחינת ההסמכה היה כמעט כפול מהבחינות לדוגמה שפורסמו למתמחים ערב הבחינה. לכך מצטרף היקפה העצום של מעל 100 עמודים של חוברת החקיקה שחולקה לנבחנים במעמד הבחינה, שלדברי "מחשבות" הוסיף למצוקת הזמן הקשה עמה התמודדו. "יצוין כי גם טובי המומחים שגייסנו לטובת פתרון הבחינה לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הנדרש", נכתב מ"מחשבות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מוטי 14/12/2017 08:04
    הגב לתגובה זו
    בכל תחום במדינה יש הצפה והלשכות רוצים לסנן, ולכן מקשים את הבחינות בצורה הזויה .זה נכון במשפטים, נכון בתחום של ניירות ערך, ונכון בתחום הפנסיוני .מי שעשה בעבר בחינות הרוויח, מי שיעשה בעוד 5 שנים יסבול הרבה יותר מעכשיו .
  • 5.
    רוי 13/12/2017 21:47
    הגב לתגובה זו
    ריבוי עורכי דין גורם לעוולות כלפי האזרח הקטן. ממציאים תביעות כדי להצדיק את התעודה שלהם והאזרח הקטן נדפק בגדול.
  • 4.
    מתעניין 13/12/2017 21:46
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה תגובתה של חב' המתמחה, שגם היא מכינה לבחינות הלשכה, מה המצב אצלם.
  • 3.
    א 13/12/2017 21:42
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם כל מילה שנכתבה על ידי חב' מחשבות, יש לדרוש לבטל את הבחינה אם זה המצב.
  • 2.
    מי 13/12/2017 19:36
    הגב לתגובה זו
    מנת לעשות כסף והרבה . לשכת עורכי הדין לא רוצה אותכם. מדינת זבלים ומושחתים
  • 1.
    הכי 13/12/2017 19:15
    הגב לתגובה זו
    מדינה של זבלים
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: