עזריאלי
צילום: יח"צ

בלגן אטומי - מפגינים חסמו את צומת עזריאלי בת"א

מערכת Bizportal | (14)
נושאים בכתבה עזריאלי

צומת עזריאלי בת"א נחסם לקראת שיות הצהריים ע"י עובדי מפעל חיפה כימיקלים שדורשים מהממשלה למצוא פתרון מיידי שימנע את פיטורי 1,500 העובדים במפעלי החברה בדימונה ובחיפה בעקבות הסגירה הצפויה של מיכל האמוניה במפרץ חיפה. המפגינים נשכבו על הכביש ובשל החסימה נוצרו פקקי ענק באזור. לפי דיווחים מהשטח, נרשמו מספר עימותים פיזיים בין נהגים עצבניים למפגינים. כעבור שעה, הצומת נפתח לתנועה. 

בהפגנה שקיימו עובדי המפעל לפני קצת יותר משבוע בסמוך למפעל בדימונה אמרה ח"כ שלי יחימוביץ' שמתמודדת על תפקיד יו"ר ההסתדרות כי מעולה שמיכל האמוניה נסגר אבל אין סיבה ש1500 עובדים יזרקו לרחוב, יש מספיק פתרונות. איפה הבעלים שאסף ביצי זהב, איפה נתניהו".

הנה סרטון ותמונות מהאירועים כעת בצומת עזריאלי:

 

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אתם הראשונים להפגע במקרה של אסון! (ל"ת)
    את אתם דופקים? 28/03/2017 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    השופט 28/03/2017 14:29
    הגב לתגובה זו
    ימצאו לחבר'ה האלה עבודה במקום כלשהו. לפני זה צריך לרוקן ולהרוס את מיכל האמוניה! אנשים בצפון מתים ממחלות! לא רחוק היום שקרה אסון בגלל תאבת הבצע של גורמים כלשהם!
  • גמד 29/03/2017 03:53
    הגב לתגובה זו
    הרבה זמן היה להתארגן, למה שיהיו 1500 מובטלים?
  • 8.
    חיפאי 28/03/2017 13:41
    הגב לתגובה זו
    לא שיש למישהו משהו אישי נגד, אבל פצצת אטום ליד גן הילדים מהבית שלך.... אין מה לעשות, צריך לסגור את האמוניה. וצריך גם לתת תשומת לב מיוחדת לשימור האנשים במעגל העבודה. אבל אלו דברים שצריכים לקרות במקביל.
  • 7.
    אהרון אוחננינה נהג ס 28/03/2017 13:04
    הגב לתגובה זו
    שלושה פשעים הביאו את חיפה כימיקלים לנקודת זמן זו: הפושעים הראשיים הם: הנהלת המפעל שלא ניהלה את סיכוניה ארוכי הטווח. היו לה שנים להתארגן על בניית מפעל ייצור אמוניה או מיכל רחוק מריכוזי אוכלוסייה. חיפה כימיקלים חברה עשירה מאד ויכלו לבצע זאת גם ללא מענקים ממשלתיים. טעו בתחזיתם כי המיכל ייסגר. טעו בתחזיתם כי יכופפו את הממשלה למענק או פתרון כלכלי אחר. זו לא טעות ניהולית, זו רשלנות ניהולית הגובלת בפשע. הפושעים במקום השני הנם שרי ממשלת ישראל: אמוניה הוא חומר אסטרטגי למאות מפעלים בארץ בכלל. האם ידעתם שמידיי חודש מיוצרת אמוניה במאות טונות על יד חברת החשמל ? בדקתם היכן המיכלים ? חברות ייצור משתמשות באמוניה על בסיס קבוע וקריטי, בתי חולים וכיוצא בזה. גם אם נסתכל על בעיית האמוניה בהקשר של חיפה כימיקלים לבדה, הרי שו חברה המפרנסת בכבוד אלפי משפחות ואחראית לכאחוז עד שניים מכלל היצוא מישראל. שניים וחצי מיליארד שקל לשנה. האם ממשלת ישראל לא הייתה אמורה לקחת פוזיצייה ברורה ולהקים מיכל או מפעל לאמוניה ? ואם לא זאת, מדוע הממשלה לא אנסה את הנהלת המפעל לממן פתרון בעצמה ? המכרז ל ממשלת ישראל כשל, ומאז הממשלה ז
  • ארנון 28/03/2017 14:04
    הגב לתגובה זו
    הם כתבו שהמכל מסוכן ולא חיוני לבטחון ישראל. זה שהחברה והממשלה הימרו כשמרחו את נושא העברת המיכל והתייצבו בבית משפט זה נכון. עבור המפעל זו שאלה קיומית אז מאוד לא אחראי מצידו. הטיעון לגבי שאר מיצרי/צרכני האמונייה לא רלוונטי כי כל סכנה כזו צריכה טיפול.
  • 6.
    eby 28/03/2017 12:26
    הגב לתגובה זו
    מפוטרי רשות השידור אומרים:"היום זה אנחנו.מחר זה אתם".אני טוען ההיפך.אז הינו אנחנו המפוטרים והיום זה אתם.אז שתקתם ולא השמעתם את קולכם.היום אנו שותקים ואף אומרים.לפטר וכמה שיותר מהר כדי ליצר פה שקיפות ולפרק מונופולים.
  • 5.
    אני רואה שגם החילונים יודעים להפגין לא רע בכלל (ל"ת)
    שני 28/03/2017 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חשבתי על מחירי הדיור. כנראה שאין בעיה איתם.הימור למשתכן (ל"ת)
    טל 28/03/2017 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רגיש 28/03/2017 12:11
    הגב לתגובה זו
    אולי שייגיס אותם לתאגיד החדש...
  • 2.
    נתי 28/03/2017 11:57
    הגב לתגובה זו
    אם זאת הייתה הפגנה של קבוצות אחרות כמו יוקר המחיה, איכות השלטון וכו, אז מזמן היו עוצרים אותם. אבל, מאחר ואלו שייכים למחוברים (ההסתדרות) אז אף אחד לא מפריע להם.
  • נכה מחוסר דיור 28/03/2017 12:16
    הגב לתגובה זו
    העלאת והצמדת קצבת הנכות לשכר המינימום
  • גמד 29/03/2017 03:56
    התקרה היום היא 2900 שח מזורגגים ואת התקרה הזו צריך להעלות ל7000
  • 1.
    נכים תלמדו! כך צריך כדי שיקשיבו לכם (ל"ת)
    אור 28/03/2017 11:38
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.