אומת משפט: 1 מכל 150 ישראלים - עורך דין, מי המשרד הגדול ביותר?
בשנת 2013 נמשכה מגמת הגידול במספר עורכי הדין בישראל אשר נאמד בשיא של כ-53,750 עורכי דין, גידול של כ-6% ביחס לשנת 2012. כתוצאה מכך, מספר עורכי הדין לנפש בישראל הינו 1 לכל 150 נפשות. לשם השוואה, שיעור עורכי הדין לנפש בארצות הברית נחשב לאחד הגבוהים בעולם, והינו עומד על 1 לכל 252 נפשות. כמו כן, נרשם גידול של כ-4% במספר עורכי הדין שהוסמכו בשנת 2013 אשר עמד על כ-3,651 מוסמכים חדשים.
בשנת 2013 ניגשו 3,580 נבחנים לבחינות הלשכה של עורכי הדין (לא כולל "משפרי ציון"), גידול של כ- 6% ביחס לשנת 2012. מתוכם, כ- 78% הינם בוגרי מכללות והיתר בוגרי אוניברסיטאות. שיעור בוגרי המכללות אשר צלחו את המבחן (בשני המועדים: מאי ונובמבר) עמד על כ- 81%, ואילו בקרב בוגרי אוניברסיטאות עמד על כ- 95%. מספר העוברים בשנת 2013 עמד על 3,027, גידול של כ- 9% בהשוואה לאשתקד.
364,852 תיקים פליליים
בשנת 2013 נפתחו 364,852 תיקים פליליים במשטרה, גידול של כ-1%, בהשוואה לשנת 2012 בה נפתחו 359,503 תיקים, ובניגוד למגמת הקיטון בפתיחת תיקים פליליים בשנים האחרונות. מבין התיקים שנפתחו, 92,791 היו בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי, גידול של כ-4% לעומת שנת 2012, 43,184 תיקים נפתחו בגין עבירות כלפי גופו של אדם, גידול של 4% ביחס לאשתקד.
כמו כן, נרשם גידול של כ-38% בפתיחת תיקים בגין עבירות נגד ביטחון המדינה, ומספרם עמד על 13,139, וגידול של כ-11% בגין עבירות כלפי חיי אדם. לעומת זאת, נפתחו 164,577 תיקים פליליים בגין עבירות כלפי רכוש, קיטון של כ-3% ביחס לשנת 2012.
המשך המיזוגים
וכיצד דורגו המשרדים השנה? לפי דירוג BDI-CODE, המשרד גולדפרב זליגמן ושות' נמצא במקום ה-1. המשרד עלה למקום הראשון בדירוג השנה לאחר שאשתקד דורג שני. המשרד מונה 156 עורכי דין ו-72 שותפים, והינו מתמחה בתחומי המשפט המסחרי, שוק ההון, ליטיגציה, נדל"ן ועוד.
במקום ה-2 בדירוג ממוקם משרד הרצוג פוקס נאמן. המשרד מונה 142 עורכי דין ו-86 שותפים ומתמחה בכל תחומי המשפט המסחרי וממשיך במעורבותו במיזוגים ורכישות חשובים בישראל.
במקום השלישי בדירוג ממוקם משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. המשרד מעניק שירות משפטי בשלל תחומים, ביניהם: ליטיגציה, חברות, נדל"ן, טכנולוגיה, מדעי החיים ועוד. המשרד מונה 133 עורכי דין ו-36 שותפים.
משרד יגאל ארנון ושות' עורכי דין עלה השנה מקום אחד בדירוג וממוקם רביעי. המשרד מונה 95 עורכי דין ו-53 שותפים, ומציע שירותים משפטיים לבסיס לקוחות מגוון.
מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', עורכי הדין ממוקם במקום ה-5 עם 170 עורכי דין ו-71 שותפים. המשרד מוביל בתחום החברות, מיזוגים ורכישות, בנקאות, שוק ההון ועוד.
הנפגעים העיקריים - המשרדים הקטנים
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפות בחברת BdiCoface, "השנה ראינו את המשך מגמת המיזוגים בקרב משרדי עורכי הדין, כאשר משרדי הענק המשיכו לצמוח על חשבון המשרדים הבינוניים והקטנים. מגמה זו מגיעה במטרה להתמודד עם התחרות הגוברת בתחום עריכת הדין, כפי שמתבטא גם בשיא הנוסף שהיה בשנה החולפת במספר עורכי הדין בישראל".
אחד המיזוגים הבולטים ביותר בשנה החולפת היה בחודש יוני 2013, כאשר ארבעה מתוך שישה שותפים ממשרד י.זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות' הצטרפו למשרד שבלת ושות' יחד עם 12 עורכי דין נוספים מהמשרד, ואיתם הפעילות והלקוחות שלהם. בעקבות המיזוג המשרד מונה כיום 78 עורכי דין ו-42 שותפים. שאר השותפים ממשרד י.זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות' הצטרפו למשרד אפשטיין, קנולר, חומסקי, אסנת, גילת, טננבוים ושות'.
- 1.עורך דין=עוכר דין=מושחת! (ל"ת)שישקו 26/05/2014 02:16הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.