אומת משפט: 1 מכל 150 ישראלים - עורך דין, מי המשרד הגדול ביותר?
בשנת 2013 נמשכה מגמת הגידול במספר עורכי הדין בישראל אשר נאמד בשיא של כ-53,750 עורכי דין, גידול של כ-6% ביחס לשנת 2012. כתוצאה מכך, מספר עורכי הדין לנפש בישראל הינו 1 לכל 150 נפשות. לשם השוואה, שיעור עורכי הדין לנפש בארצות הברית נחשב לאחד הגבוהים בעולם, והינו עומד על 1 לכל 252 נפשות. כמו כן, נרשם גידול של כ-4% במספר עורכי הדין שהוסמכו בשנת 2013 אשר עמד על כ-3,651 מוסמכים חדשים.
בשנת 2013 ניגשו 3,580 נבחנים לבחינות הלשכה של עורכי הדין (לא כולל "משפרי ציון"), גידול של כ- 6% ביחס לשנת 2012. מתוכם, כ- 78% הינם בוגרי מכללות והיתר בוגרי אוניברסיטאות. שיעור בוגרי המכללות אשר צלחו את המבחן (בשני המועדים: מאי ונובמבר) עמד על כ- 81%, ואילו בקרב בוגרי אוניברסיטאות עמד על כ- 95%. מספר העוברים בשנת 2013 עמד על 3,027, גידול של כ- 9% בהשוואה לאשתקד.
364,852 תיקים פליליים
בשנת 2013 נפתחו 364,852 תיקים פליליים במשטרה, גידול של כ-1%, בהשוואה לשנת 2012 בה נפתחו 359,503 תיקים, ובניגוד למגמת הקיטון בפתיחת תיקים פליליים בשנים האחרונות. מבין התיקים שנפתחו, 92,791 היו בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי, גידול של כ-4% לעומת שנת 2012, 43,184 תיקים נפתחו בגין עבירות כלפי גופו של אדם, גידול של 4% ביחס לאשתקד.
כמו כן, נרשם גידול של כ-38% בפתיחת תיקים בגין עבירות נגד ביטחון המדינה, ומספרם עמד על 13,139, וגידול של כ-11% בגין עבירות כלפי חיי אדם. לעומת זאת, נפתחו 164,577 תיקים פליליים בגין עבירות כלפי רכוש, קיטון של כ-3% ביחס לשנת 2012.
המשך המיזוגים
וכיצד דורגו המשרדים השנה? לפי דירוג BDI-CODE, המשרד גולדפרב זליגמן ושות' נמצא במקום ה-1. המשרד עלה למקום הראשון בדירוג השנה לאחר שאשתקד דורג שני. המשרד מונה 156 עורכי דין ו-72 שותפים, והינו מתמחה בתחומי המשפט המסחרי, שוק ההון, ליטיגציה, נדל"ן ועוד.
במקום ה-2 בדירוג ממוקם משרד הרצוג פוקס נאמן. המשרד מונה 142 עורכי דין ו-86 שותפים ומתמחה בכל תחומי המשפט המסחרי וממשיך במעורבותו במיזוגים ורכישות חשובים בישראל.
במקום השלישי בדירוג ממוקם משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. המשרד מעניק שירות משפטי בשלל תחומים, ביניהם: ליטיגציה, חברות, נדל"ן, טכנולוגיה, מדעי החיים ועוד. המשרד מונה 133 עורכי דין ו-36 שותפים.
משרד יגאל ארנון ושות' עורכי דין עלה השנה מקום אחד בדירוג וממוקם רביעי. המשרד מונה 95 עורכי דין ו-53 שותפים, ומציע שירותים משפטיים לבסיס לקוחות מגוון.
מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', עורכי הדין ממוקם במקום ה-5 עם 170 עורכי דין ו-71 שותפים. המשרד מוביל בתחום החברות, מיזוגים ורכישות, בנקאות, שוק ההון ועוד.
הנפגעים העיקריים - המשרדים הקטנים
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפות בחברת BdiCoface, "השנה ראינו את המשך מגמת המיזוגים בקרב משרדי עורכי הדין, כאשר משרדי הענק המשיכו לצמוח על חשבון המשרדים הבינוניים והקטנים. מגמה זו מגיעה במטרה להתמודד עם התחרות הגוברת בתחום עריכת הדין, כפי שמתבטא גם בשיא הנוסף שהיה בשנה החולפת במספר עורכי הדין בישראל".
אחד המיזוגים הבולטים ביותר בשנה החולפת היה בחודש יוני 2013, כאשר ארבעה מתוך שישה שותפים ממשרד י.זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות' הצטרפו למשרד שבלת ושות' יחד עם 12 עורכי דין נוספים מהמשרד, ואיתם הפעילות והלקוחות שלהם. בעקבות המיזוג המשרד מונה כיום 78 עורכי דין ו-42 שותפים. שאר השותפים ממשרד י.זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות' הצטרפו למשרד אפשטיין, קנולר, חומסקי, אסנת, גילת, טננבוים ושות'.
- 1.עורך דין=עוכר דין=מושחת! (ל"ת)שישקו 26/05/2014 02:16הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
