מיסוי חברת בית שהופכת לחברה משפחתית בתום שנת 2013 ומוכרת נכס
תחילה אציין כי מנתוני השאלה עולה ההנחה כי הנכס שנמצא בבעלות החברה הוא בניין. זאת לאור ההנחה הטמונה בשאלה ולפיה, החברה תהא רשאית להיחשב כ"חברת בית" על פי הוראות סעיף 64 לפקודת מס הכנסה
שאלה:
__________
לפי הוראות המעבר לתום שנת 2013 שבמסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, לחברה שהופכת לחברה משפחתית ומוכרת נכס יבוצע לאחר מכן חישוב מס ליניארי והנישום המייצג יחויב במס על הרווח הריאלי שנצמח עד למועד האמור (לפי חלוקה ליניארית) בשיעור הגבוה ביותר, ועל היתרה לפי שיעור המס של היחיד. הנכס נרכש ב-1995 והתחילו בהפעלה בחודש 5/2000.
השאלות:
1. מה פירוש שיעור המס הגבוה?
2. אם החברה בוחרת להישאר חברה "רגילה" ותבחר בעתיד, בשנת המכירה, להיחשב חברת בית, בהנחה שסעיף זה לא יבוטל (יש רק בעל מניות אחד, כך שאין הבדל לצורך החישוב בין מקרה שכזה ונישום מייצג במשפחתית) מה ההבדל שיהיה בחישוב המס מול האלטרנטיבה של הפיכה כיום לחברה משפחתית?
תשובה:
__________
תחילה אציין כי מנתוני השאלה עולה ההנחה כי הנכס שנמצא בבעלות החברה הוא בניין. זאת לאור ההנחה הטמונה בשאלה ולפיה, החברה תהא רשאית להיחשב כ"חברת בית" על פי הוראות סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קרי, חברה הנמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים.
כעת אענה על השאלה בהנחה האמורה.
במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, תוקן סעיף 64א לפקודה בכל הנוגע למודל המיסוי של חברות משפחתיות, וזאת בתחולה מיום 1.8.2013.
במסגרת החוק האמור אף נקבעו הוראות מעבר מיוחדות לחברה רגילה המבקשת להפוך לחברה משפחתית החל משנת המס 2014. נקבע כי חברה שערב יום התחילה התקיימו בה התנאים להיחשב חברה משפחתית, תוכל לבחור להיחשב כחברה משפחתית רק עד ליום 30.11.2013. החל משנת 2014 ואילך ויחולו לגביה הוראות המעבר כפי שנקבעו בחוק.
אחת מהוראות מעבר אלה היא ההוראה שבענייננו, הקובעת מעין מכירה רעיונית של הנכסים שהיו בבעלות החברה ביום 31.12.2013. לפי הוראה זו, במכירת נכסים שהיו בידי החברה טרם הפיכתה לחברה משפחתית יחול חישוב רווח הון ליניארי כך שבגין חלק רווח ההון המתייחס לתקופה שמיום הרכישה ועד ליום 31.12.2013 יחול מס בשיעור השולי הגבוה ביותר ליחיד הקבוע בסעיף 121 לפקודה (צפוי להישאר בשיעור של 48% על פי הפרסומים האחרונים) ואילו בגין יתרת רווח ההון יחול מס בשיעור החל על רווחי הון.
עם זאת, בהקשר שבענייננו הוראה זו לא חלה ככל הנראה על נכסי מקרקעין בישראל, זאת מאחר שחל עליהם חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") ולא פקודת מס הכנסה.
לפיכך נראה כי המס שיחול בעת מכירת נכס המקרקעין של החברה יהיה זהה אם החברה תבחר להיחשב "חברה משפחתית" או "חברת בית" - שיעור המס הקבוע בסעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין. במקרה שבענייננו, השבח הריאלי במכירת הנכס יחולק לשלוש תקופות וימוסה בשיעורים הבאים: שבח שנוצר עד ליום 7.11.2001 - יחול שיעור המס השולי הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (קרי, 48%); שבח שנוצר מיום 7.11.2001 ועד ליום 31.12.2011 - שיעור מס של 20%; השבח שנוצר מיום 1.1.2012 ואילך - שיעור מס של 25%.
אוסיף ואציין כי החלת הוראות סעיף 64 לפקודת מס הכנסה ("חברת בית") על הכנסותיה של חברה תלויה אך ורק ברצונה של החברה, הבא לידי ביטוי בהגשת בקשה לרשות המסים לחלק את הכנסות החברה בין בעלי המניות.
המשיב - מנהל מחלקת המסים במשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות'
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".