משפחת ה-DS של סיטרואן מתרחבת

סיטרואן מציגה את הדבר הבא במשפחת ה-DS – רכב פנאי גדול ויוקרתי בשם 'ויילד רוביס' (Wild Rubis)
עמרי ספיר |

סיטרואן ויילד רוביס (Wild Rubis)

סיטרואן חושפת לראשונה את רכב הקונספט החדש שלה, שמהווה קדימון לאחד הדגמים החדשים שיצטרפו למשפחת ה-DS בשנה הבאה. יש לו שם מעט משונה, כזה שצריכים להסביר ולהמשיך הלאה – ויילד רוביס (Wild Rubis). בתרגום חופשי זה יוצא אבן אודם פראית. בתרגום חופשי קצת פחות, הכוונה היא ככל הנראה לסדרת ספינות מלחמה צרפתיות שנשאו את השם רוביס. וספינה זה לא רחוק מהקונספט שלפנינו – רכב פנאי מגודל ויוקרתי שינסה להתמודד מול כמה מהתותחים הכבדים של התעשייה.
 

עם בסיס גלגלים של 290 ס"מ, הויילד רוביס חולק ככל הנראה פלטפורמה עם סיטרואן C6 ז"ל. עם אורך כולל של 470 ס"מ, רוחב של 195 ס"מ וגובה של 159 ס"מ, הוא דומה במידותיו לאלו של ב.מ.וו X5, אינפיניטי FX, פורשה קאיין ושות'. כלומר, סיטרואן מתכננת לקפוץ למים העמוקים עם רכב הפנאי הצפוי שלה. בינתיים, היא תציג בתערוכת שנחאי הקרובה כמה מהטריקים שיש לה בשרוול בשביל לעמוד במשימה.
 
 

מצד שני, נכון לעכשיו, היא אינה מוכנה לחשוף את אותם טריקים. חוץ מהמידות שלמעלה, והצהרה על הנעת כלאיים ללא פירוט, אנחנו נשארים עם העיצוב. זה ניחן מראה נמוך ורחב שמעניקות לו המידות, עם הרבה קווים מעוצבים. ניתן בקלות לזהות המשכיות בין עיצובם של דגמי DS הקיימים, לצד מכונית הקונספט המרשימה נומרו 9 שהוצגה לפני שנה, גם כן בסין. סיטרואן מכנה אותו תכשיט, ומשלימה עם צבע אדום-בורדו עמוק וחישוקי 21 אינץ' מעוצבים.
תא הנוסעים נשאר מחוץ למשוואה לעת עתה. אבל ככה זה ברכבי קונספט.

קשה לקבוע מתי יעשו רכבי הקונספט של סיטרואן את המעבר לדגמים סדרתיים בייצור. קשה גם לומר מה מהעיצובים המרשימים הללו ישרוד את המעבר. מה שאנחנו כן יכולים להגיד זה שהיצרנית הצרפתית צפויה להרחיב את משפחת ה-DS עם מכונית סדאן ורכב פנאי חדשים. וכל שנותר זה לקוות שהם יהיו מרשימים לפחות כמו הקונספט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.