משפחת ה-DS של סיטרואן מתרחבת

סיטרואן מציגה את הדבר הבא במשפחת ה-DS – רכב פנאי גדול ויוקרתי בשם 'ויילד רוביס' (Wild Rubis)
עמרי ספיר |

סיטרואן ויילד רוביס (Wild Rubis)

סיטרואן חושפת לראשונה את רכב הקונספט החדש שלה, שמהווה קדימון לאחד הדגמים החדשים שיצטרפו למשפחת ה-DS בשנה הבאה. יש לו שם מעט משונה, כזה שצריכים להסביר ולהמשיך הלאה – ויילד רוביס (Wild Rubis). בתרגום חופשי זה יוצא אבן אודם פראית. בתרגום חופשי קצת פחות, הכוונה היא ככל הנראה לסדרת ספינות מלחמה צרפתיות שנשאו את השם רוביס. וספינה זה לא רחוק מהקונספט שלפנינו – רכב פנאי מגודל ויוקרתי שינסה להתמודד מול כמה מהתותחים הכבדים של התעשייה.
 

עם בסיס גלגלים של 290 ס"מ, הויילד רוביס חולק ככל הנראה פלטפורמה עם סיטרואן C6 ז"ל. עם אורך כולל של 470 ס"מ, רוחב של 195 ס"מ וגובה של 159 ס"מ, הוא דומה במידותיו לאלו של ב.מ.וו X5, אינפיניטי FX, פורשה קאיין ושות'. כלומר, סיטרואן מתכננת לקפוץ למים העמוקים עם רכב הפנאי הצפוי שלה. בינתיים, היא תציג בתערוכת שנחאי הקרובה כמה מהטריקים שיש לה בשרוול בשביל לעמוד במשימה.
 
 

מצד שני, נכון לעכשיו, היא אינה מוכנה לחשוף את אותם טריקים. חוץ מהמידות שלמעלה, והצהרה על הנעת כלאיים ללא פירוט, אנחנו נשארים עם העיצוב. זה ניחן מראה נמוך ורחב שמעניקות לו המידות, עם הרבה קווים מעוצבים. ניתן בקלות לזהות המשכיות בין עיצובם של דגמי DS הקיימים, לצד מכונית הקונספט המרשימה נומרו 9 שהוצגה לפני שנה, גם כן בסין. סיטרואן מכנה אותו תכשיט, ומשלימה עם צבע אדום-בורדו עמוק וחישוקי 21 אינץ' מעוצבים.
תא הנוסעים נשאר מחוץ למשוואה לעת עתה. אבל ככה זה ברכבי קונספט.

קשה לקבוע מתי יעשו רכבי הקונספט של סיטרואן את המעבר לדגמים סדרתיים בייצור. קשה גם לומר מה מהעיצובים המרשימים הללו ישרוד את המעבר. מה שאנחנו כן יכולים להגיד זה שהיצרנית הצרפתית צפויה להרחיב את משפחת ה-DS עם מכונית סדאן ורכב פנאי חדשים. וכל שנותר זה לקוות שהם יהיו מרשימים לפחות כמו הקונספט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.