זרקור על אג"ח: סאנפלאואר ד' - שווה קניה ב-10% תשואה?
קצת על החברה:
חברת סאנפלאואר בבעלות גיל דויטש ורוני בירם, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס, פועלת בתחום האנרגיות המתחדשות וכן בבעלותה מספר נכסי נדל"ן מניב.
בתחום האנרגיה המתחדשת עוסקת החברה בפיתוח וברכישת פרויקטים של מתקנים סולאריים פוטו וולטאיים (PV) לייצור חשמל מאנרגיית השמש בספרד, באיטליה ובישראל ומשקיעה במדינות בהן תעריפי החשמל המשולמים למתקני PV מעוגנים בחקיקה.
במדינות אלו מדיניות שנועדה לתמרץ השקעות באנרגיה חלופית על ידי קביעת תעריף מובטח לרכישת חשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת. היקף הפרויקטים של הקבוצה עומד על כ-MW30.
המודל העסקי של החברה הינו השקעה בפרויקטים המניבים תזרים FFO חזק ויציב.תשואת ה-IRR על הפרויקטים הינה גבוהה ועומדת על כ-10% בספרד, 13% באיטליה וכ-10% בישראל. סך התשואה על ההשקעות נטו עולה לכ-20% לאחר קבלת מימון מבנקים. מצ"ב טבלה המפרטת את פעילות החברה באירופה בתחום האנרגיה הירוקה:
לחברה 3 נכסים מניבים בארץ בשווי של כ-105 מליון ש': פרוייקט בית נייס בצומת רעננה (בשותפות עם ריט 1), נכס נדל"ן מניב בנתניה "מרכז עסקים נתניה"(בשותפות עם כלל) ומגרש בשטח של כ-4.6 דונם הממוקם בסמוך לבית נייס המיועד לבניית מגדל משרדים. ההכנסה השנתית על שני הנכסים המניבים עומדת על כ-6.8 מליון ש'.
בתחילת חודש מאי הודיעה ממשלת ספרד כי היא מבטלת את סבסוד החשמל המיוצר בפרויקט OLMEDA ובעקבות כך הפרישה החברה בדוחות רבעון ראשון 2011 כ-16 מליון ש' לירידת ערך הפרויקט. בפרויקט זה השקיעה החברה כ-21 מליון אירו והוא מייצר כ-MW3 (חלק החברה).
בעקבות הודעה זו של ממשלת ספרד יחד עם הבעיות שצצו ברחבי אירופה והאיום על גוש האירו נפלה איגרת החוב של החברה (סאנפלאואר אגח ד) עד למחיר של כ-88 אגורות. בתגובה, הודיעה החברה בסוף חודש יוני על רכישה עצמית של אג"ח עד לסכום של 10 מליון ש'. מאז הספיקה לבצע רכישות בסכום זה ובמחירים של כ-93.5 אגורות המשקפים תשואה של כ-10%.
לאחר סיום הרכישה הודיעה החברה על מסגרת נוספת של רכישות בסכום של 10 מליון ש' נוספים. לפני מספר ימים חזרה בה ממשלת ספרד מהחלטתה על ביטול הסבסוד בפרויקט OLMEDA ולכן ישנו סיכוי גבוה לכך שהחברה תבטל את ההפחתה שבוצעה ברבעון ראשון.
מקורות לתשלום איגרות החוב:
היקף איגרות החוב של החברה עומד על כ-280 מליון ש', כאשר 60 מליון ש' מתוך סכום זה הונפקו לקרן בראשית בהנפקת אג"ח פרטית. מצ"ב פירוט פריסת תשלומי האג"ח בשנים הקרובות:
מקורות התשלום לאיגרות החוב יבואו מ-3 כיוונים:
1. לחברה קופת מזומנים בהיקף של כ-200 מליון ש'.
2. נכסים מניבים - הנכסים המניבים אינם בליבת העסקים של החברה ובמקרה הצורך תוכל לממשם תמורת כ-105 מליון ש' לפחות כאשר התמורה נטו לאחר תשלום ההלוואות בגין הנכסים תהיה כ-50 מליון ש'.
3. החל מהרבעון השלישי לשנת 2011 יסתכם תזרים המזומנים השנתי של החברה בכ-8 מליון אירו לאחר שרות החוב בחברות הפרויקטים (חברות בנות).
סיכונים בהשקעה באג"ח:
1. רגולציה - כמו שקרה בעבר עם פרויקט OLMEDA יכול להיווצר מצב בו ממשלה שהבטיחה סבסוד לחשמל מאנרגיה ירוקה תחזור בה מהסכמים אלו.
2. החברה חשופה בפעילותה למטבע האירו ולכן תנודות חזקות במטבע יכולות להשפיע על דוח רווח והפסד.
סיכום, האיגרת נסחרת כיום בתשואה של כ-10% נומינלי עם מח"מ של 3.7 שנים. לאור היקף המקורות הרחב העומד לרשות החברה ולאור השיפור הצפוי בתזרים המזומנים החל מרבעון שלישי, לחברה ישנה יכולת טובה לעמוד בהתחייבויותיה ולכן בעקבות התשואה הגבוהה הגלומה אנו מוצאים אותה מעניינת להשקעה.
הכותב, אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.אילן 10/08/2011 14:06הגב לתגובה זואג" ח מעולה
- 4.בי גי 10/08/2011 12:06הגב לתגובה זותודה.
- 3.מעניין מאד (ל"ת)ארז 10/08/2011 10:21הגב לתגובה זו
- אין ספק שזה תחום מעניין עם המון " בשר" כרגע (ל"ת)ארז ר 10/08/2011 10:56הגב לתגובה זו
- 2.מורן נ 10/08/2011 10:08הגב לתגובה זויופי של סיקרה על אג" ח מעניין!
- 1.חנן 09/08/2011 23:50הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ב - http://www.google.com/search?sourceid=chrome
- משקיע פרטי 10/08/2011 10:17הגב לתגובה זויכול להיות שזה טוב למוסדיים שכל מטרתם לנצח את הבנצמרק, אבל למשקיע פרטי שביצועי הנייר כן מעניינים אותו זה כנראה יגרור הפסדים כי הכל עוד ירד. אלא אם מתכוונים להחזיק לפדיון אז זו תשואה יפה....
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
