לנצל עיוות: רשימה של 8 אג"חים ראויות (בגלל הבטחונות)
בחודשים האחרונים ניתן להבחין במגמת עלייה ברמת הסלקטיביות מצד המשקיעים ברכישת אג"ח קונצרניות. תהליך זה הביא לשונות רבה במרווחי התשואות של האג"ח הקונצרני לעומת התשואות של איגרות החוב הממשלתיות.
מניתוח המרווחים ניתן לראות כי איגרות החוב הקונצרניות ה"בטוחות" יחסית נסחרות במרווחים נמוכים מאוד ואיגרות החוב הקונצרניות שנחשבות לפחות "בטוחות" נסחרות במרווחים גבוהים. להלן טבלה השוואתית המדגימה את המצב המתואר:
מהטבלה שלעיל עולה כי בתקופה הנוכחית בוחרים המשקיעים לרכוש בעיקר איגרות חוב קונצרניות "בטוחות", המאופיינות בדירוג גבוה (דירוג המבוצע הן על ידי חברות הדרוג והן על ידי המשקיעים עצמם בדרוג פנימי).
הגרף הבא מתאר את מרווחי התשואות, בחלוקה לפי דירוג האגרות, במהלך שלושת הרבעונים האחרונים:
מהגרף ניתן לראות כי האיגרות היחידות שבהן כמעט לא חל שינוי במרווח לעומת אגרות החוב הממשלתיות הינן אגרות מקבוצת ה-AA, בעוד שבכל שאר הקבוצות חלה עלייה חדה במרווחים.
יש לזכור כי הביטחון הגלום באיגרות בא על חשבון מרווחי התשואות, ובאגרות המדורגות גבוה המרווחים נמוכים מאוד, אולי אף נמוכים מידי.
על כן לעניות דעתי, יש לשאוף לאיזון בין הביטחון הגלום באיגרת לבין מרווח התשואה, וניתן להשיג זאת באמצעות רכישת אגרות חוב המגובות בביטחונות.
להלן מספר איגרות המגובות בביטחונות אשר מגלמות מרווח תשואה מספק, ולכן לדעתי ראויות להשקעה:
הכותב, אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח, כלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
- 17.יאללה עדר, הוא כותב ואתם קונים??? (ל"ת)חושב לקנות מסוכנות 24/07/2011 22:15הגב לתגובה זו
- 16.אהוד 24/07/2011 17:17הגב לתגובה זול בן דב, פטרוכימיים עם תזרים מזומנים בעייתי, ודלק אנרגיה צפויה לירידה משמעותית כשדלק נדל" ן תודיע על הסדר חוב. תמצא עבודה אמיתית - כזאת שמייצרת משהו.
- 15.טל.א 24/07/2011 16:37הגב לתגובה זונראה לי שבזמן הקרוב ובתקווה בשנים הקרובות בטחונות יהוו גורם מאוד חזק בקבלת החלטות לגבי רכישת איגרת זו או אחרת, מלכי האשראי בכל משק הם הבנקים וצריך ללמוד מהם, הכל סובב סביב הבטחונות ! כתבה מקצועית יא אריק פרץ
- 14.חיים 24/07/2011 15:45הגב לתגובה זוהאם מומלץ לשהקיע בה או לא ? זה לא מובן מהכתבה
- בהחלט, אם אתה מאמין שבן חוב יחזיר הלוואות... (ל"ת)אמיר 24/07/2011 16:58הגב לתגובה זו
- אריק 24/07/2011 16:22הגב לתגובה זותשואה 9% עם בטחונות. מח" מ של שנתיים. אני ממליץ
- 13.לאתר ביזפורטל 24/07/2011 15:26הגב לתגובה זוממשלתיים צמודים ולא צמודים ושקליים - גם תחום מעניין שיש בו משקיעים רבים!! בתודה מראש, רוני
- 12.ברוקר 24/07/2011 15:04הגב לתגובה זומי שמחפש תשואה מעל ממשלתי ברור שצריך לקחת קצת יותר סיכון..
- 11.אביחי 24/07/2011 14:58הגב לתגובה זומבחינה כלכלית נטו אתה צודק. הבעיה היא המומנטום השלילי של הניירות האלה בזמן הקרוב...
- 10.כל הכבוד ניתוח מעניין ומעמיק (ל"ת)אייל 24/07/2011 14:37הגב לתגובה זו
- 9.אלדד 24/07/2011 14:24הגב לתגובה זואני יודע שכאשר יש הסדר חוב כמו באפריקה, כללו בתוכו גם אגרות שיכלו לשלם בגינן. אבל אמרו שאם ישלמו להן לא ישאר לאחרות וכל האגרות הוכנסו להסדר החוב. שאלתי האם במקרה של הסדר חוב (למשל בסקיילקס וזה רק לשם הדוגמה!) האם יתכן מצב שאגרת א' של סקיילקס שמובטחת ב100% במניות פרטנר לא תשולם בטענה שאם תשולם לא ישאר לבעלי האגרות האחרות ? תודה מראש על התייחסות.
- אריק 24/07/2011 14:36הגב לתגובה זוקדימות איגרות חוב נקבעת על פי חוק. איגרות בעלות שיעבודים ספציפיים נפרעות קודם כול על ידי השיעבוד, ורק אחר כך מצטרפות לכלל הנושים הבלתי מובטחים אם נותר חוב שלא נפרע לבעליהן.
- תדה רבה על הסקירה והתשובה (ל"ת)אלדד 24/07/2011 15:57
- 8.שי 24/07/2011 12:27הגב לתגובה זומצד אחד אתה אומר שזה פחות בטוח - אבל עדיין אתה ממליץ על זה?!
- אריק 24/07/2011 12:45הגב לתגובה זובעיני שאר המשקיעים. לא בעיניי. לא לאור הבטחונות....
- 7.ניראל 24/07/2011 12:25הגב לתגובה זוהסבר יפה! עכשיו תסביר איך עושים הרבה כסף שיהיה כדי לקנות אגח :)
- 6.אמיר 24/07/2011 12:19הגב לתגובה זוואל תתפלא כשהוא לא יחזיר!
- 5.r 24/07/2011 10:54הגב לתגובה זוהאם סדרה ז' שאינה בעלת בטחונות לא עדיפה על א' לאור פער התשואה לפדיון (10%), האם אתה רואה סכנה בסקיילקס לסדרה לא מובטחת?
- אנליסט 24/07/2011 12:06הגב לתגובה זולדעתי אין עדיפות לסדרה ז' לאור המח" מ הארוך יחסית כאשר הקרן תתחיל לחזור רק באמצע 2015 , לאחר שאג" ח א' כבר שולמה במלואה. העדר הביטחונות יוצר מצב של אג" ח נחות כאשר בכל מקרה של בעיה עתידית (שינויים משמעותיים המתחוללים בשוק הסלולר מציבים אי ודאות לגבי יכולת הרווחיות של פרטנר בשנת 2015) הריקוברי של סדרה כזו עלול להיות אפסי.
- 4.גד 24/07/2011 10:46הגב לתגובה זוזה רק מוכיח מה הבעיה במוסדיים הישראלים!
- 3.משקיע אג" ח 24/07/2011 10:40הגב לתגובה זושל פטרוכימיים ב' קרוב ל10% , אלביט ד' וז' , אפריקה כ" ו, מירלנד ג' צמודים עם בטחונות.
- 2.גדול! אריק, תעשה לי ילד (ל"ת)ארז 24/07/2011 10:26הגב לתגובה זו
- 1.אא 24/07/2011 10:14הגב לתגובה זוכל הכבוד!!
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
