מטפסים למעלה: מינויים ל-5 סמנכ"לי קריאייטיב חדשים בשלמור אבנון עמיחי
המינויים האחרונים לתפקידי המנכ"לים במשרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי (במקומם של המייסדים שעברו לכהן כיו"רים) מביא עימו רוח חדשה של מינויים וקידומים במשרד. מינויים של גיא גלברט, אדם פולצ'ק וצור גולן למנכ"לים הניע מהלך רוחבי של קידומים בתפקיד במחלקות הקריאייטיב והדיגיטל.
3 סמנכ"לים קריאייטיב חדשים מונו במשרד: יריב טוויג, יניב אביטל ועמית גל. בגזרת הדיגיטל של המשרד מכהנים מזה כשנה שגיא בלומברג ורועי כהן כמנהלי קריאייטיב וימונו בחודשים הקרובים לתפקיד סמנכ"לי הדיגיטל.
צור גולן, מנכ"ל משותף ומנהל קריאייטיב ראשי אומר לאייס: "אנחנו שמחים ומאושרים על המינויים האחרונים - מדובר בעובדים שצמחו כולם במשרד. במקרים של חילופי הנהלה יש לפעמים טלטלות ואצלנו בשלמור הזרימה טבעית, בכל התחנות במשרד וכוללת גם מינויים של דרגים נוספים מתחת לתפקידי הסמנכ"ל".
מעתה אמור סמנכ"ל קריאייטיב: יריב טוויג, יניב אביטל ועמית גל
יריב טוויג (38), נמצא בשלמור ב-8 השנים האחרונות. טוויג החל את דרכו במשרד הפרסום רבן, משם עבר למקאן ולאחר מכן נחת בשלמור אבנון עמיחי. בין התקציבים הבולטים בהם מטפל טוויג נמנים גינדי, מרצדס, ניופאן טמבור, עצו"ם, אימג' בנק, היינץ ומהלכי הפרסום למען השבתו של גלעד שליט. בפסטיבל קאן האחרון היה חתום טוויג על זכייה ב-2 אריות (מהלך חנות הנשים לעצו"ם) ולפני גם על מודעת הפרינט הזוכה של אורנג' (DONT TEXT AND DRIVE) והקמפיין המעוטר של דפי זהב. טוויג גם עומד מאחורי המיצגים (השולחנות הריקים והעגלות הריקות השנה) לארגון 'לתת' כחלק מטיפול בתקציב כפרו בונו במשרד.
עמית גל (41), נמצא בענף הפרסום מ-1995, בוגר בית הספר לקופירייטינג של תרצה גרנות המנוחה. גל החל את דרכו בבאומן בר ריבנאי, עבר ליורו (צרפתי, שטרנשוס, זמיר) ומשם לרבן IPG. לשלמור הוא הגיע בינואר 2002 ומאז התקדם במשרד מתפקיד הקופי, ב-6 השנים הראשונות עד למינויו כסמנכ"ל קריאיייטיב. בין בתקציבים הבולטים בהם טיפל נמנים נסטי, נביעות פלוס, אורנג', ביטוח ישיר (מהלך ה'זמרים'), טורנדו ועוד. גל חתום על מספר פרסי פרסום: הוועד למחמה באיידס - תשדיר 'רדיו הספק', SDIA, ובשנה זו פרוייקט GET TESTED ועוד.
יניב אביטל (36), נמצא בענף הפרסום כ-13 שנים, וב-6 השנים האחרונות בשלמור אבנון עמיחי. כמו גל, גם הוא החל את דרכו כקופי במשרד ופילס את דרכו עד לתפקיד סמנכ"ל הקריאייטיב. במהלך הקריירה עבד גם בבאומן בר ריבנאי ופוגל. בין התקציבים הבולטים בהם טיפל נמנים טבע (כל מותגי החברה), הולמס פלייס, יונדאי, שטראוס ועוד. בפסטיבל קאן האחרון היה שותף אביטל לזכייה של המשרד באריה בקטגוריית החוצות עבור מהלך שמות המשפחה של שטראוס שלי ובשנה שעברה עבור המהלך של אלמקס. הישגים נוספים של אביטל ושאר סמנכ"לי הקריאייטיב מגיעים מתחרות הקליו, יורובסט, אפיקה ועוד.
בדיגיטל: שגיא בלומברג ורועי כהן - המינוי לסמנכ"ל יגיע בסוף השנה
שגיא בלומברג (37) נמצא בשלמור מזה כ-5 שנים. עד לפני שנה שימש כארט דיירקטור באופליין של המשרד ואז 'חצה' את הקווים ועבר לתחום הדיגיטל במשרד. בלומברג הוא בוגר בצלאל במחלקה לתקשורת חזותית עם התמחות בפרסום. לפני שהגיע לענף הפרסום קידם קריירה צבאית בת 9 שנים בצה"ל. לשלמור הוא הגיע לאחר שנה וחצי בתפקיד ארט דיירקטור באדלר חומסקי.
רועי כהן (29) הוא הצעיר בחבורה. כהן החל את דרכו בענף לפני כ-4 שנים בתפקיד קופי ב-y&R אינטראקטיב. הוא עבד בצמות לערן גפן במשך שנתיים והיה שותף לזכייה המרשימה של המשרד בזהב בקאן עבור מהלך הדממת האינטרנט. לאחר שמונה לקופי בכיר החליט לפרוש מהמשרד ולהמשיך עם ערן גפן לסטארט אפ 'מיי-ברנדז'. לאחר כשנה המיי ברנדז שב גהן לשלמור לאחר שלדבריו חש ש"לא מיצה את עצמו בענף והתגעגע לאינטנסיביות של המקצוע".
בנוסף למינויים אלו קודמו בשלמור אבנון עמיחי אנשי קריאייטיב נוספים לתפקידי ראשי צוותים, ביניהם: עוז פרנקל, שרון רפאל, דרור נחומי, אורן מאיר ופול פשקובסקי.
- 7.הקק 19/07/2011 12:38הגב לתגובה זוובלי קשר לזה שהוא אחלה גבר ואיש קריאייטיב מעולה - מברוק לכל המקודמים
- 6.אחד מהדיגיטל 17/07/2011 23:59הגב לתגובה זומהומה רבה על לא דבר. ובשלמור עוד יתנו לי קאן על השימוש במדיה בטוקבק הזה.
- 5.לא נשארו אצלנו עובדים. רק מנהלים. עלק. (ל"ת)שלמוריסט 17/07/2011 21:13הגב לתגובה זו
- 4.יפה לכם, שכולם גברים לבנים. (ל"ת)אשה-ערביה-רוסיה-בת40 17/07/2011 08:07הגב לתגובה זו
- 3.יוסי צרפתי 14/07/2011 21:51הגב לתגובה זותשקלו בחיוב "האחים Y&R"
- 2.יואב 14/07/2011 16:24הגב לתגובה זוכל העובדים התקדמו...המשרד צריך לזכות כמקום המשתלם ביותר לעבוד בו. למי שולחים קורות חיים?
- פחח 15/07/2011 16:15הגב לתגובה זויש הבדל בין קידום אמיתי לבין טייטל
- עוזי מיכאלי 15/07/2011 12:54הגב לתגובה זו[email protected] בעיקר קופירייטרים וארטים (3 שנים נסיון)
- 1.יואב 14/07/2011 16:17הגב לתגובה זו3 מנכ"לים 5 סמנכ"לי קריאטיב??? 1 באפריל?
- גם אני יואב (ל"ת)יואב 14/07/2011 17:02הגב לתגובה זו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
