לרגל שבוע הספר: בתחום העסקים, ספר ביום - IBL Code של לנצוט ליבוביץ
להלן קטעים מתוך הספר IBL Code של תמי לנצוט ליבוביץ:
מפתח ללב התרבות
לפניכם 5 שאלות שיסייעו לאיש העסקים לזהות תרבות אחרת ולעמוד בכלליות על טיבה:
1. האם אנשים מזהים עצמם כאינדיווידואלים או כחברים בקבוצה?
2. האם אנשים מדרגות שונות של יוקרה וכוח נוהגים באחרים כשווים או כמי שאינם שווים?
3. מהו היחס בנוגע לויתור או פשרה בתרבות זו?
4. כיצד מתייחסת התרבות ללקיחת סיכונים וליכולת להסכין עם אי-בהירות ודו-משמעות?
5. מהו היחס לזמן בתרבות?
נקודות אלו יכולות לשמש כנקודת מוצא להבנת הדינמיקה והתקשורת באופן חוצה תרבויות. התבוננות על ההבדלים בין תרבויות באופן יחסי זו לזו, נותנת לאיש העסקים הבין-לאומי בסיס טוב להשוואה ולהבנה של ערכי האחר ביחס לערכיו שלו וביחס למקומות אחרים שזכה להכיר. מובן ומקובל שכל אדם חושב שהערכים שבהם הוא מאמין הם הדבר הנכון והטבעי, בעוד ערכים הנוגדים את המוכר לנו הם מוזרים וטובים פחות. אך אין זו סוגיה של טוב או רע, זו הזדמנות להכיר את האחר וללמוד עליו, על אמונותיו ועל ערכיו.
אינכם מצופים לאמץ את ערכיו של האחר. הכרתם היא כלי עבורכם לבחור ולהתנהל מתוך הבנת הדרך הטובה ביותר להידברות עם אדם מתרבות אחרת, בדרך ליצירת שותפות עסקית מוצלחת.
לצד הניסיון להבין את התרבות, כדאי גם לזכור שאמנם נורמות תרבותיות בעלות השפעה מכרעת על התנהגות הפרט, אך הן אינן חוק ברזל שיוכל לצפות את התנהגותם של כל השותפים. לעתים, ובמיוחד בעסקים שמערבים יותר תשוקה ויצירתיות, הדיאלוג מתנהל מול פרט אינדיווידואליסטי, שאינו מציית לשום קוד תרבותי מלבד רצון הלב הפנימי שלו.
ישיבות חוצות תרבויות
לאילו דברים כדאי לשים לב בעת דיון עסקי עם שותפים מתרבות אחרת?
להלן כמה קווים מנחים:
1. כדאי ומומלץ להשקיע בבניית יחסים לטווח ארוך, במקום בחוזים לטווח קצר.
2. התמקדו באינטרסים החבויים מאחורי העמדות הרשמיות שהובעו בפניכם.
3. הימנעו מתלות ואמון מוגזמים בהכללות תרבותיות.
4. פתחו רגישות לעיתוי - שימו לב מתי הוא הזמן הנכון לכל עניין.
5. שמרו על גמישות מחשבתית.
6. התכוננו מראש - לימדו, בידקו, רישמו, פיתחו עיניים.
7. לימדו להקשיב.
8. דעו מתי להשתמש במתורגמן.
בנוסף לכל אלה, שמירה על רמה גבוהה של כבוד אישי ליושבים מולכם חשובה ביותר. אם ידוע לכם שליושבים מולכם מבט אחר ושונה משלכם על הוויית העולם, פנו אליהם תמיד בכבוד והפגינו רצון ללמוד. אל תנסו לשנותם כדי שיחשבו כמוכם - זה לא יעבוד. יותר מזה, אל תנסו להתנהג ולחשוב כמוהם, זה מעורר חשד ברוב האנשים. ההמלצה הטובה ביותר היא לנהוג בגישת ה"סיביליטי" - לכבד כל אדם בזכות היותו מי שהוא, לנסות ללמוד, להבין ולכבד שוני תרבותי תוך שמירה על זהותכם שלכם.
ממד הזמן בתרבויות שונות
את היחסים בין זמן לכסף סיכם בנג'מין פרנקלין במשוואה האלמותית: "זמן שווה כסף ("Time is Money")". היחס לזמן (וגם לכסף) מלמד הרבה על אופי החברה ועל טיב היחסים בין הפרטים בתוכה. הזמן והיחס אליו משדרים מסר רב-משמעות על קשרי אדם-עולם ואדם-אדם. האם אנשים המבצעים את המשימות בקו רציף, זו אחר זו, או לחילופין עושים בו-זמנית מספר דברים?
מחקרים מראים שאדם השייך לחברה הנוהגת לבצע משימות בקו רציף, תופס את מושג הזמן כקו ישר, רצף של נקודות במרווחים קבועים. לפגישות בתרבות כזו יש מבנה מוגדר וברור. לוחות הזמנים כאן קשיחים ותפיסת הזמן היא כגורם "מאיים", הואיל ולכל נושא יש זמן ומקום המוקדשים לו. כל חריגה מהשגרה תגרום למתח ולבלבול. חברות כאלה - למשל ארצות הברית ואנגליה - יראו בשלילה אי-כיבוד של הסדר.
אדם השייך לקבוצה השנייה, עוסק בפעילות במספר נושאים בו-זמנית, בלי לאבד את שלוותו ואת יעילותו. הוא יכול לטפל בדברים רבים בזמן קצר. קבוצת השייכות שלו מתייחסת בנינוחות אל לוחות זמנים, מעריכה קשרים חברתיים ואינה רואה בזמן גורם מאיים. בתרבויות שבהן הזמן נמדד במדויק, שעות ודקות הן מוצר מוחשי שיש להשתמש בו ביעילות מרבית. אנשים נדרשים לפעול לפי תכנון מדוקדק של לוחות זמנים ולעמוד בתאריך יעד קבוע מראש. החיים במערב מתקדמים לפי השעון. כולם מתעוררים בשעה הקבועה, ממהרים כדי להתייצב במשרד בשעה היעודה, משיבים לפניות ולהצעות בפרק הזמן המתאים לכל אחת, אוכלים בשעת הסעודה, חותמים חוזה וממשיכים הלאה לחוזה הבא. היחס לזמן וכסף זהה. את שניהם ניתן לבזבז או לחסוך.
מהצד השני של הקשת נמצאות תרבויות מן המזרח התיכון, דרום אמריקה ואפריקה, שבהן תאריך יעד נתפס כביטוי של כוונה ורצון, יותר מאשר כביטוי למחויבות. השעון אינו מטריד את שלוותם, שעת האוכל עבורם היא אירוע חברתי ובכלל, הנינוחות טובה להם. אנשים דייקנים יחשבו בתרבויות הללו כגסי רוח וחסרי נימוס, המוכנים לקטוע שיחה חברית למען הפגישה הבאה.
ניתן לסווג חברות לפי הגורם בזמן שמכתיב את צעדיה של כל תרבות: אנשים החיים בחברה המכוונת עצמה לפי העבר, מציבים את ההיסטוריה ואת זיכרונה כנר לרגליהם. הם יחשיבו ניסיון חיים כמדד החשוב ביותר, וישתמשו בעבר כקו מנחה להתנהלותם בהווה ובעתיד. חוכמה שהועברה מדורות קודמים תקבל דגש חזק, והזקנים - המהווים את הקשר אל העבר - יקבלו בהתאם את הדרגות הגבוהות במעמד ובשכר בהווה. תרבויות אלה רואות את העולם כמעגל מחזורי, שבו ניתן להקיש על ההווה מניסיון עבר.
אנשים החיים בחברה המכוונת עצמה אל ההווה, נוטים להדגיש ספונטניות, מיידיות וניצול כל רגע בשלמותו. אנשים אלה יפעלו בלא התניה של התכתבות עם עבר מפואר או של ציפייה לרווח הצפוי מעתיד מזהיר. הם יפעלו למען הרגע ולמען ההצלחה וההנאה שהוא מביא כאן ועכשיו. אנשים אלו חיים בתחושה שאם ידאגו להיום, המחר כבר ידאג לעצמו. הם מאמינים בגורל ובמזל. חברות עסקים בתרבויות אלו יעבדו במתכונת של תוכנית לטווח קצר, צרכים הנמדדים לפי דרישות עכשוויות ועובדים המוכשרים להשגת מטרות בהווה, ללא מבט לעתיד.
אנשים בחברה הרואה את העתיד כמרכיב החשוב ביותר, חווים חיים מתוכננים להפליא. הם מאמינים שחשוב לוותר על מטרות ורצונות בהווה למען עתיד רווחי הרבה יותר. העיסוק בהווה הוא כפוטנציאל וכבסיס להצלחה בעתיד. כך למשל חברות ביפן, בארצות הברית, בקנדה ובמדינות מערביות נוספות, משקיעות בתחזיות של עשורים קדימה, מתוך אמונה ביכולתם לשלוט בעתידם או לפחות להשפיע עליו במידה מסוימת.
- 1.שליו 16/11/2013 21:48הגב לתגובה זו20979

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.