עדכון מדדי התל בונד: איזה נייר יקבל היצע של 400 מיליון ש'?
אחת לחצי שנה, ביום המסחר הראשון בחודשים אפריל ואוקטובר, מתעדכנים הרכבי מדדי התל-בונד השונים. לקראת העדכון הקרוב שיחול ביום המסחר הראשון של אפריל יחולו שינויים מסויימים באופן בו הבורסה קובעת אילו איגרות יכנסו למדדים.
אחד מהתנאים אומר כי במקרה של סדרה האמורה להיכנס למדד, לא מספיק כי שווי השוק שלה גדול מסדרה האמורה לצאת אלא הוא צריך להיות גבוה ב- 20% משווי השוק הממוצע שלה. הסיבה לכך היא ככל הנראה רצונה של הבורסה לצמצם את מספר השינויים בהרכבי המדדים ובכך ליצור יציבות בהרכבו של כל מדד.
תל-בונד 20
האיגרות המרכיבות את המדד הינן 20 האיגרות הקונצרניות הצמודות בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, אך צריכים להתקיים מספר תנאי סף נוספים:
1. דירוג מינימאלי של A-.
2. שווי שוק ממוצע גבוה מ-250 מליון ש"ח.
3. התקופה לפדיון שלא תפחת משנה וחצי ולא תעלה על 30 שנה.
4. סחירות איגרת החוב כלולה בין 75 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה.
5.באיגרת לא יחול פדיון חלקי עד לעדכון הבא של המדד ולא חל בה פדיון חלקי לפני מועד העדכון הקרוב.
6. האג"ח אינו אג"ח מובנה.
תל-בונד 40
המדד כולל 40 איגרות חוב קונצרניות, צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב מסוג זה הרשומות למסחר בבורסה ואשר אינן כלולות במדד תל בונד-20.
תנאי הסף לכניסת איגרת לתל-בונד 40 כמעט זהים לתנאי הסף של תל-בונד 20 למעט פרמטר הסחירות. (בתל-בונד 40 האיגרת צריכה להיות בין 120 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה).
תל-בונד 60
תל-בונד 60 הינו מדד המכיל בתוכו את האיגרות המרכיבות את מדדי תל-בונד 20 ותל-בונד 40.
הבורסה תודיע ב-15/3/11 על השינויים הצפויים במדדים. השינויים יכנסו לתוקף ב- 3/4/11.
יום המסחר שבו תתאמנה עצמן תעודות הסל לשינוי במדד יחול בתאריך 31/3/11 במסחר הנעילה.
אז מה הם השינויים הצפויים?
תל-בונד 20
האיגרות שתצאנה מתל-בונד 20 הינן בזק 5 כיוון שבמאי 2011 יחול בה פדיון חלקי, וגזית גלוב ג בה יחול פדיון חלקי ביוני.
האיגרות שתיכנסנה במקומן לתל-בונד 20 הן בריטיש ג וחברה לישראל 7 אשר הן בעלות השווי שוק הגבוה מבין האיגרות בתל-בונד 40. (לפני כשבועיים הרחיב בנק פועלים את סדרה יד שלו, במידה והיה מרחיב בעוד כ-60 מליון היה נכנס לתל-בונד 20 במקום חברה לישראל 7).
יצויין כי ללא התנאי החדש המחייב ששווי השוק של סדרה נכנסת גבוה ב-20% מהסדרה היוצאת, פועלים יד היה נכנס לתל-בונד 20 במקום דסק"ש ו' הנמצאת במדד.
בתאריך 31/3/11 במסחר הנעילה, עת ההתכסות של תעודות הסל, יוזרמו היצעים של כ-400 מליון ש"ח (כולל היצעים מתעודות תל-בונד 60) באיגרת של בזק 5 והיצעים של כ-200 מליון לאיגרת גזית גלוב ג. לאיגרות הנכנסות יוזרמו ביקושים של כ-120 מליון שקלים לבריטיש ג (כולל ההיצע שיבוא מתעודות סל תל-בונד 40) וכ-100 מליון לחברה לישראל 7.
תל-בונד 40
האיגרות שתצאנה מהמדד :
- בריטיש ג וחברה לישראל 7 - יוצאות מתל-בונד 40 ונכנסות לתל-בונד 20.
- סקיילקס ג, אידיבי אחזקות ג, פלאזה סנטרס ב, מבני תעשיה ח', - יחול בהן פדיון חלקי לפני העדכון הבא של המדד.
- בריטיש ישראל א - שווי שוק ממוצע נמוך.
האיגרות שנכנסות למדד:
- מבני תעשיה יא , מזרחי 29, אמפל ב, כלכלית ו, שיכון 4.
כיום יש בתל-בונד 40 ארבעים ושתיים איגרות ולכן בעדכון הקרוב יוצאות שבע איגרות ונכנסות רק חמש.
להלן טבלה המסכמת את השינויים:
מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר. ותודה רבה לאנשי מבט תעודות סל על העזרה בהכנת הכתבה.
- 18.משקיע 22/02/2011 14:28הגב לתגובה זואיך כניסה או יציאה של נייר מסויים ממדד אחד לאחר משפיעה על המרווח של הנייר לעומת הממשלתי? האם בהכרח תלבונד 20, לדוגמא, יסחר במרווח נמוך יותר מתלבונד 40? ואם כן, למה? תודה.
- 17.יגאל 21/02/2011 16:44הגב לתגובה זותודה!
- 16.כרגיל,אריק ממשיך בכתבות מעניינות ורלוונטיות (ל"ת)אחת שיודעת 21/02/2011 13:49הגב לתגובה זו
- 15.תודה שהסברת ככ יפה (ל"ת)מכלוף 21/02/2011 11:40הגב לתגובה זו
- 14.חן 21/02/2011 11:38הגב לתגובה זושווה לזכור שמסחר שמבוסס על שינויים הצפויים בעדכונים יכול לייצר רווחי הון יפים וארביטרז' בין אגרות חוב שנסחרות במדד לבין אלו שלא. זאת בהנחה שלא יהיו שינויים של הרגע האחרון.
- 13.ארז 21/02/2011 11:29הגב לתגובה זולא כמו גלובס שכותבים לך 5 עמודים על השינוי ואתה יוצא ולא מבין כלום
- 12.טל 21/02/2011 11:25הגב לתגובה זותודה אריק!
- 11.א 21/02/2011 10:37הגב לתגובה זולהבנתי היו אמורות לרדת
- 10.חיים ח 21/02/2011 10:26הגב לתגובה זו?
- 9.דויד חלוצי 21/02/2011 09:55הגב לתגובה זולאחר דירוג אגח כ" ו של אפריקה ישראל היא תהיה המועמדת הבאה להיכנס למדד תל בונד 40.
- 8.כלכלן 21/02/2011 09:39הגב לתגובה זומהכתבה אפשר להבין איזו אסטרטגיה אפשר לבצע כדי להרוויח מעדכון המדדים. סוף סוף מישהו רציני...
- 7.למה לא רואים את הטבלה? (ל"ת)איש 21/02/2011 09:37הגב לתגובה זו
- 6.השתלטות חברת סאנופי אוונטס על החברה. (ל"ת)כן פייט השבוע. 21/02/2011 09:36הגב לתגובה זו
- 5.באמת עשה סדר, מדובר במקצוען (ל"ת)ענת 21/02/2011 09:32הגב לתגובה זו
- 4.אני עוקב אחריו הוא פשוט תמיד צודק!! (ל"ת)האריק הזה 21/02/2011 09:18הגב לתגובה זו
- 3.כתבה מעניינת ומסקרנת (ל"ת)לינור 21/02/2011 08:58הגב לתגובה זו
- 2.אמיר 21/02/2011 08:40הגב לתגובה זואני כבר מחכה לראות מה יהיו ההמלצות של אריק בעקבות העדכונים!
- 1.טבלה מאוד ברורה (ל"ת)דני 21/02/2011 07:33הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
