דרהי אגרסיבי על HOT: רוכש מפישמן ומוזס מניות בפרמיה של עשרות אחוזים - בדרך לאחזקה של 70% מהחברה
חברת 'קול החזקה' בעלותו של פטריק דרהי, ובעלת השליטה בחברת הכבלים HOT, הודיעה היום (יום ד') כי חתמה על 2 הסכמים עם קבוצת פישמן וקבוצת 'ידיעות תקשורת' לרכישת מניותיה של HOT.
יש לציין כי נכון למועד זה קבוצת פישמן מחזיקה 12.61% ממניותיה של HOT. מההודעה לבורסה עולה כי קול תרכוש כ-6% מהון המונפק של חברת HOT לפי מחיר של 54.5 שקל למניה, לעומת שער פתיחה 46 שקלים בבורסה.
בנוסף, בהסכם עם ידיעות תקשורת ניתנה אופציה ל-2 החברות לבצע מכירה או רכישה של מניותיה של HOT בהיקף של כ-13.2% מהון המונפק של החברה, כאשר כאן מחיר הרכישה למניה עומד על 65 שקלים.
חוק החברות מגביל רכישת שליטה בחברה על ידי ביצוע פעולות בשוק ההון ולפי הוראות סעיף 382 לחוק החברות, משקיע המעוניין להגדיל את שיעור ההחזקה מעל 45% חייב לצאת בהצעת רכש לציבור, כלומר לפנות ישירות לבעלי המניות עם הצאת רכש מסודרת, אך במקרה הנידון הקונסטרוקציה של העסקה תהיה כזאת שחברת HOT תקצה לחברת קול 2% מהונה המונפק של החברה ואז בעצם דרהי יגדיל את שיעור ההחזקה שלו לכ-47% ואז תתאפשר העברת מלוא הזכויות בחברה מבלי ביצוע הצעת רכש לציבור.
במסגרת ההסכם הוחלט כי הדירקטורים מטעם פישמן החזקות, טל מניפז ועופר וויס, יגישו מכתבי התפטרות. אותו תנאי נחתם בעסקה עם ידיעות תקשורת: מסירת מכתבי התפטרות של ינון אנגל ושמואל סלבין מדירקטוריון החברה.
ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז', מעריך כי "מדובר באירוע הכי טוב שיכול לקרות לחברה, כאשר לחברה ייכנס איש מקצוע מעולם הכבלים שלא תלוי בדירקטורים המושכים את השמיכה לצדדים שונים".
אם תושלם ההקצאה הפרטית, כלומר תאושר הקצאת 2% לקול, תחזיק קול כ-65.95% ממניות החברה, ו'קבוצת פישמן' ו'ידיעות תקשורת' יחזיקו כ-6.61% וכ-3.59%, בהתאמה. נזכיר כי הוראות רגולטוריות מחייבות כי 5% ממניות התקשורת הישראליות יוחזקו על ידי משקיעים ישראלים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
