התפתחות בפרשת סינבטי נגד לבייב: ביהמ"ש אישר המצאת כתב תביעה לשתי חברות בקפריסין

בשבוע שעבר חלה התפתחות חשובה בתביעה הנגזרת בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, שהגיש איש העסקים בני סינבטי, נגד לב לבייב, קבוצת לבייב ומנהלים בקבוצה בשל נישולו מחברה לכריית זהב בקירגיסטאן.

ביום רביעי האחרון אישרה השופטת אסתר נחליאלי חיאט, להמציא את כתב התביעה לשתי חברות זרות, הרשומות בקפריסין, אשר לדבריו של סינבטי קיים קשר עסקי בין החברות הזרות ובין לבייב. מדובר בחברותTK GEO RESOURCES ו- TK GEO RESERVES.

סינבטי טוען באמצעות עורכי הדין שלו כי עולה חשש כבד כי נכסי חברת כריית הזהב שלו, הועברו בדרכי עורמה לטובת לבייב, שותפו לשעבר, ומצויות כיום בשליטת שתי חברות האלו, שקיבלו את הזיכיון הממשלתי לכריית הזהב במכרות של סינבטי בקירגיסטאן.

לדברי עו"ד שלומי תורג'מן ממשרד אפיק תורג'מן, אשר מייצג את סינבטי בשיתוף עם עו"ד גד נשיץ ממשרד נשיץ ברנדס, "הדבר החמור ביותר בפרשה זו, היא כי חברות זרות אלו, אשר מחזיקות בכמעט כלל נכסי החברה, הן בעלות חוליות קישור איתנות ללב לבייב".

לצורך המחשת הקשר בין לבייב לשתי החברות מציין תורג'מן כי אחד מבעליה של אחת החברות, זאכר סמושקין, הוא שותף עסקי של לבייב בעבר וכנראה שגם כיום. כמו כן בשרשור מעלה של החברות הזרות, מגלה סינבטי, כי חברה זו היא חלק מאשכול חברות בו מצוי בנק רוסי אשר העניק ללבייב הלוואה של כ 400 מיליון דולר.

ראשיתה של הפרשה בזיכיון שקיבל הקבלן סינבטי בתחילת שנות התשעים, לפעול בקירגיסטאן בתחום של כריית זהב. בשנת 2006 חבר סינבטי ללבייב, תמורת מיליוני דולרים בודדים, על מנת לממן את השלבים האחרונים להשלמת תהליך עיבוד המתכת בסטנדרטים בינלאומיים.

לדבריו של סינבטי, בשנת 2007 החל לבייב בהליך לנישולו של סינבטי ואחרי שסינבטי לא הסכים למכור את חלקו ללבייב לפי דרישתו, החל לבייב בפעולות שהביאו לחיסול החברה המשותפת, שהוערכה טרם כניסתו של לבייב על ידי אנשי מקצוע בריטיים בכמיליארד דולר.

לבייב מכחיש בכל תוקף

לבייב מכחיש כל קשר לחברות אלו, ושתי החברות פנו לבית המשפט באמצעות משרד מ. פירון ושות', למחוק אותן מהתביעה שהגיש סינבטי נגדן ונגד לבייב.

מהתגובה של עורכי הדין של קבוצת לבייב נמסר כי הם לא מתנגדים לצירוף החברות לתביעה וכי צעד זה רק יגדיל את הסיכוי כי התביעה של סינבטי לא תצליח.

עורך דין חמו טען בבית המשפט כי "בית המשפט צריך לבדוק האם התביעה ראויה לקיום. אנו נצטרך להוכיח שאינה ראויה לקיום לאור הסתירות הרבות, לאור העובדה שאף לא לכאורה הוכח איזשהו קשר. הקשר היחיד שהחברות מחזיקות קיבלו את האישור ממשרד ממשלתי בקירגיסטן."

לבסוף הוסיף חמו וטען כי "אנו אומרים שהתביעה לא ראויה לקיום והיות כך אנו לא בעל דין ראוי".