לפי מחקר עולמי: בישראל משלמים הרבה יותר מהממוצע עבור צפייה בטלוויזיה

המחקר מקיף יותר מ-300 מיליון איש ברחבי עולם. עפ"י נתוני מועצת הכבלים והלוויין, לקוח HOT משלם בממוצע 205 שקלים וב-yes משלמים 230 שקל
משה בנימין |

מחקר התנהגות צרכנים של חברת מחקרי התקשורת אריקסון מצביע על שינויים רבים בהרגלי הצפייה בטלוויזיה. נתוני המחקר נאספו בסין, גרמניה, ספרד, שבדיה, טייוואן, אנגליה וארה"ב. המחקר דגם אוכלוסיה של למעלה מ-300 מיליון צופים.

על פי המחקר, הצרכן הממוצע משלם 38 יורו שהם 183 שקלים בחודש, עבור צפייה בטלוויזיה, כאשר כמעט 60% מסך ההוצאה היא עבור טלוויזיה משודרת. זאת למרות שזמן הצפייה בטלוויזיה משודרת עומד על 40% מזמן צריכת תכני טלוויזיה ווידאו.

מנתונים שקיבל אייס ממועצת הכבלים והלוויין, עולה כי לקוח של חברת הכבלים HOT משלם בממוצע 205 שקלים בחודש, למעלה מ-10% יותר, ולקוח של חברת הלוויין yes משלם 230 שקלים, כ-25% יותר מהממוצע העולמי.

הנתונים מראים על קשר ישיר בין המרכיבים המעניינים את הצרכנים לבין מוכנותם לשלם עבורם. כיום סך ההוצאות של הצרכן אינו תמיד פרופורציונאלי, יחסית לזמן הצפייה.

המחקר מצביע על כך שאנשים מבלים כ-35% מזמנם הפנוי בצפייה בטלוויזיה ובתכני וידאו וכי אוכלוסיית הצופים מודעת יותר לטכנולוגיות חדשות, היוצרות דפוסים חדשים בצריכת תכני מדיה.

93% מן הצופים עדיין צופים בשידורי תוכניות 'מסורתיות', לפחות פעם בשבוע. עם זאת, תפקידה של הטלוויזיה המשודרת משתנה בעקבות כניסתם של ערוצי הפצה חדשים. למעלה מ-70% מן הצופים שנדגמו מזרימים מדיה, מורידים תכנים או צופים בתוכניות מוקלטות על בסיס שבועי.

יותר מ- 50% מהנחקרים גולשים באתרי טלוויזיה המכילים תכני VOD בכל שבוע. המחקר בדק גם את גישתם של הצופים למסכי מגע וטאבלטים וכיצד הם היו רוצים לראות אותם משתלבים בחוויית הצפייה - 37% מן הצופים היו מעוניינים להשתמש בטאבלט כשלט רחוק.

ממסקנות המחקר: שידורי תוכן חיים בזמן אמת עדיין חשובים מאד לצופים, אך אבל האפשרות מתי וכיצד לצפות בטלוויזיה עתידים עוד להשפיע על תכני הטלוויזיה המשודרת. הצופים דורשים תכנים אישיים, קלים לשימוש, באיכות גבוהה ולפי דרישה וללא הפסקות פרסומת בשירותי הטלוויזיה הבאים שלהם.

אנדרס ארלנדסון, יועץ בכיר באריקסון: "אחת ממסקנות מחקר זה היא כי הצריכה (של תכני טלוויזיה) הינה מורכבת ומפולחת מאד. נוסדו מספר דפוסי צפייה וסביבם נוצר שוק מסקרן מאד של ניסוי וטעייה. הצרכן מחפש אחר פתרון, שיאפשר לו לצפות במה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ובאופן הנוח לו ביותר. הצפייה הופכת לממוקדת יותר ולא לפלטפורמה טכנית".

בעקבות ממצאי המחקר ולהערכת אריקסון, דפוסי הוצאות הצרכנים על תכני טלוויזיה עתידים להשתנות. הצרכנים ייתנו דגש גדול יותר על תכנים לפי דרישה, כל זאת בכפוף לכך שכל דרישות הצופה לאיכות גבוהה ושימוש נח וגישה לתכנים הנכונים יתמלאו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.