הדרך של ליון לגמר הצ'מפיונס: זה מתחיל ב-1987 כשז'אן-מישל אאולה לקח את המושכות
בקיץ של שנת 1987, הוזמן ז'אן-מישל אאולה, איש עסקים אמיד, להתארח בתכנית הטלוויזיה של ברנרד טאפי. במסיבה שארגנה ההפקה לאחר הצילומים, שאל את טאפי עיתונאי מהעיתון "פרוגרס" היוצא בליון, האם הוא יודע מי יכול להציל את אולימפיק ליון, שהייתה אז קבוצת תחתית בליגה השנייה. כעבור כמה ימים כבר התנוססה בעיתון הכותרת: "אאולה הוא נשיא אולימפיק ליון". ב-15 ליוני זה כבר נעשה רשמי ? הדירקטוריון של ליון אישר בפה אחד את מינויו של אאולה.
אאולה, שעשה את מירב הונו מחברה שייצרה תוכנות עזר לעסקים, הוא איש בעל חזון בכל רמ"ח איבריו. מיד עם היכנסו לתפקיד, הבטיח לא רק שיעלה את הקבוצה לליגה הבכירה, אלא שיגיע לאירופה תוך 4 שנים. הוא הקדים את זמנו בכך שדיבר על תכניות עסקיות ועל שיווק. אבל גישתו לכדורגל כסוג של ביזנס זיכתה אותו בלא מעט מבקרים, שטענו כי הוא שכח שמדובר רק בספורט.
למקטרגים אולי הייתה נקודה, אמנם אאולה קיים את הבטחתו. תוך שנתיים ליון העפילה לליגה הראשונה, ושנתיים נוספות עברו עד שליון הגיעה לגביע אופ"א. כעבור 10 שנים, אאולה הפך את ליון למעצמה בקנה מידה עולמי שזוכה במספר שיא של אליפויות רצופות ומגיעה באופן קבוע לשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות. המבקרים הפכו להיות כמו אותם בריונים בבית הספר, עליהם אמא הייתה אומרת שהם מקללים רק מתוך קנאה.
ההתחלה הייתה דווקא די פשוטה. אאולה הזרים כספים כדי לחסל את חובות המועדון, וארגן מחדש את המבנה הניהולי כדי שיתאים למציאות הכלכלית. משם הדרך להתבססות בקדמת הכדורגל הצרפתי, שעדיין היה שקוע בהרגלים ישנים, הייתה אמורה להיות קצרה. אבל אאולה לא נחפז לטוס על הכביש המהיר בדרך להצלחה, ובחר להיות סבלני ולתת למועדונים אחרים ליפול בדרך.
אלא שזה לא קרה, ומסיבה מאוד פשוטה. בניגוד לשאר הליגות האירופאיות, בליגה הצרפתית קיים רגולטור מטעם המדינה, שתפקידו לבחון בשבע עיניים את מעשיהן של קבוצות הכדורגל בשתי הליגות הבכירות. בזכות הרגולטור, הקבוצות הצרפתיות נהנות מיציבות כלכלית ולעתים רחוקות בלבד מסתבכות בחובות.
סבלנותו של אאולה פקעה לקראת סוף המילניום. ב-1999 הוא החליט, בצעד נוסף המראה על חשיבה עסקית, לפתוח חברת אחזקות בשם OL Groupe, ששלטה באולימפיק ליון וחברות הבת שלה. הכסף הגדול התחיל לזרום ובעונת 2000/2001 ליון שברה את שיא ההעברות בצרפת כשהביאה את סוני אנדרסון מברצלונה תמורת 19 מיליון יורו. האליפות הראשונה הגיעה בעונה הבאה ואחריה עוד שש רצופות.
האופי האגרסיבי שאאולה ניכס לעצמו בולט בנוף של הכדורגל הצרפתי, המבוסס על טיפוח כישרונות צרפתים ואפריקאים מגיל צעיר ומכירתם לקבוצות גדולות יותר באירופה. אאולה אמנם לא התנתק מהמסורת הזו, אבל בניגוד לקולגות שלו, הוא מעוניין לפרוץ את המחסום הכלכלי ולהפוך למועדון שמושך אליו כישרונות שגדלו באנגליה וספרד ולא רק ההיפך.
קפיצת המדרגה האחרונה שנותרה לאאולה נעוצה בהפיכתה של ליון לאימפריה אירופית בקנה מידה של היריבה שלה הערב בחצי גמר ליגת האלופות, באיירן מינכן. אבל פה קבור הכלב. אותו רגולטור שמגן על הקבוצות הצרפתיות מפני פשיטת רגל, הוא זה שגם מציב מחסומים בכל פעם שהן מכניסות את היד לכיס בניסיון למשוך שמות גדולים.
אם לא די בכך שהליגה הצרפתית לא אטרקטיבית כמו זו האנגלית או אפילו הגרמנית, העובדה שהשחקנים שמשחקים בצרפת משלמים מס אסטרונומי על משכורתיהם תקועה כמו עצם בגרום לאאולה וחבריו. על אף שליון מתדפקת על סף רשימת 10 המועדונים העשירים בעולם, היא עדיין לא יכולה להתחרות עם מועדונים כברצלונה או מנצ'סטר יונייטד.
כדי להתמודד עם הבעיה, ניהל אאולה מלחמת חורמה מול הממשלה הצרפתית, בכדי לאפשר לקבוצות הצרפתיות להפוך לנסחרות בבורסה. ב-2004 מאמציו נשאו פרי, ומניותיה של ליון הוצעו למכירה במחיר של 24 יורו למניה. זו הייתה הצלחה כבירה, ליון הרוויחה כ-100 מיליון יורו בחודשים הראשונים והחלה לתכנן אצטדיון חדש שיכיל 60,000 מקומות.
ליון עדיין נאלצת להסתמך על מכירה של כוכבים, כמו קארים בנזמה שנמכר לריאל מדריד הקיץ ב-35 מיליון יורו. אבל שאפתנותו של אאולה, שהבטיח לא מזמן כי יישאר בסטאד דה ז'רלאן לפחות עד 2020, תשמור על המועדון מחבל הרון בקו עלייה. עם האצטדיון החדש שאמור להיפתח ב-2013, אחד מהמבנים הניהוליים הטובים באירופה ונשיא שעובד ללא לאות, ליון מתקרבת בצעדי ענק להיכנס למועדון היוקרתי של מועדוני הפאר האירופיים האמיתיים. יכול להיות שאין צעד ענק יותר מאשר ניצחון במפגש הכפול מול באיירן.
ושימותו הקנאים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
