אפריקה אג"ח ט' וחלום הבלהות של אדון משה מחדרה
השבוע חלמנו חלום רע והזוי שעורר בנו סיוטים שמא יכול היה הוא לקרות לכל אחד מאיתנו: ינואר 2005, גב' כהן מחדרה, פונה למשה, לווה ממנו 100 שקל, שיוחזרו בינואר 2009, וקונה נכס נוצץ ממש סמוך לארובות העיר.
ינואר 2006, שווי הנכס הנוצץ עולה וגב' כהן חדורת בטחון במקצועיותה בשוק הנדל"ן החדרתי, פונה ליצחק ולווה ממנו 300 שקל, שיוחזרו בעוד 7 שנים, ורוכשת נכס נוסף וגדול במרכז העיר.
ינואר 2007, שווי נכסי גב' כהן גבוהים משווי רכישתם, וגב' כהן, המרגישה על גג העולם, מגובה "ברקורד מוכח" של הצלחות נדל"ניות, לווה 1000 שקל נוספים, שיוחזרו בעוד 10 שנים, ומגדילה את מסת נכסיה בעיר מגוריה בקנית 4 נכסים נוספים .
אוגוסט 2008, המשבר העולמי לא פסח גם על חדרה, ובמפליא מתברר כי אף שווי נכסי גב' כהן יכול להיות נמוך משווי רכישתם, אולם גב' כהן מצהירה קבל עם ועדה, שהיא את חובותיה יכולה ותחזיר ללא כל בעיה, ובפרט את חובה הקטן והקרוב למשה.
נובמבר 2008, בקופת גב' כהן 125 שקל ובבעלותה נכסים בשווי מוערך של 1,000 שקל (נמוך משווי רכישתם), מנגד לגב' כהן חובות של 1'300 שקל שאמורים להפרע בעוד מספר שנים וכן חוב של 100 שקל למשה, שאמור להיפרע בעוד כחודשיים.
חושבת גב' כהן במוחה הקודח, שווי הנדל"ן החדרתי בשפל כיום, שעלול להמשך עוד מספר שנים ואין זה העיתוי למכירת נכסיי, מנגד זוהי תקופה מצוינת לרכוש נכסים בזול.
פונה גב' כהן לכלי התקשורת ומודיעה כי למרות הבטחות העבר אם תשלם 100 שקל למשה כיום, הרי שלא תוכל לשלם בעתיד ליתר בעלי חובותיה! כך ממש, והארץ רעשה וגעשה.
שומע משה ותוהה, האם בתשלום חובי יימנע באופן וודאי תשלום החוב בעוד מספר שנים ליתר בעלי החוב? האם לפי חוק בעיותיה העתידיות של גב' כהן הינן בעיותיי? האם יתר בעלי החוב היו מוותרים על חובם למעני לו היה המצב הפוך?
פונה משה לגב' כהן ומבקש להפגש עימה ולקבל הסברים, אך נענה בתירוצים שונים ומשונים, על אף כי מועד תשלום החוב הולך וקרב וזמן ופגישה עם יתר נושיה מצאה גב' כהן כי נכון לקיים.
ובינתיים, גב' כהן ממשיכה לשלם ריביות לבעלי החוב השונים, שוכרת יועצי תקשורת/עו"ד וכלכלנים שונים עבורה ועבור בעלי חובותיה השונים, ממירה חובות של אחרים כלפיה למניות, ממשיכה להשקיע בתכנון ופיתוח נכסיה ונכסים נוספים, כי הרי מבחינתה עסקים כרגיל, ומשה? איתו היא תסתדר בסוף.
ואכן גב' כהן הסתדרה, בעזרת הכלכלנים והיועצים ששכרה לה ולבעלי החוב האחרים, הגיעה להסדר, לפיו הם ימחקו לה חלק מחובותיה, יפרסו את יתרת החוב לתקופות ארוכות יותר ובריביות מצחיקות, ומנגד היא תזרים סכומי כסף מזעריים ביחס לחובותיה (ואם תחפוץ אולי אף תשלם את יתרת חובותיה בעתיד), ומשה? משה לא מעניין, לא רלוונטי, עם משה לא מדברים, למשה לא משלמים, כי הרי עם משה "נסתדר" .
אך משה "החצוף" אינו מוותר, הוא את חובו לפי חוק הוא מעז לבקש ולקבל. פונה משה לתקשורת ולגבי כהן ומעלה טיעוניו, אף קולו משום מה נבלע ברעש שמעוררים חבריו. ועתה כל שנשאר למשה הקטן, הוא להכניס את ידו לכיסו המצומצם ולפנות לביהמ"ש בתקווה שזה יאכוף את החוק.
ואנו נושמים לרווחה, מזל שזה רק חלום רע, מזל שבמציאות הישראלית של ימינו סיפור שכזה לא יכול להתרחש, כי הרי בישראל חוק הוא חוק, הסכם הוא הסכם, ולמול סיפור קפקאי שכזה מערכות האכיפה והצדק בצוותא עם התקשורת היו קמות ונזעקות מיד.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
