הירידות התחזקו בסיום: מניית כיל צנחה 5.1%, המעו"ף איבד 1.9% מערכו

בראייה שבועית הצליחו המדדים לטפס. מדד הטכנולוגיה בלט בירוק בעקבות זינוקים באודיוקודס וריטליקס

המדדים המובילים בבורסה בת"א סגרו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות, זאת לאחר שמוקדם יותר הבוקר עוד נסחרו בטרטוריה הירוקה. המגמה השלילית באחד העם התחזקה עם פרסום נתוני התביעות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב שעלו ביותר מהציפיות. עם זאת, ברמה שבועית הצליחו המדדים המובילים באחד העם להתקדם.

מדד המעו"ף סגר בירידה של 1.93% בהובלת מניית כיל שאיבדה 5.1% במחזור הגבוה בבורסה. המחזור הכללי הסתכם ב-2.205 מיליארד שקלים (כולל כ-700 מיליון שקלים שעברו בפתיחת המסחר - בפקיעה).

באירופה נסחרים המדדים המובילים בירידות שערים של כ-2%. המשקיעים ביבשת המרכזית מגיבים לראשונה להחלטת הריבית בארה"ב ומתקנים מעט מהעליות החדות שרשמו במסחר אתמול. כמו כן, נתוני המאקרו האחרונים מארה"ב מעיבים. מנגד, באסיה נסגר מוקדם יותר יום המסחר בעליות שערים נאות. הניקיי היפני עלה 2.15% והאנג סנג בהונג קונג הוסיף 1.8%.

כאמור, ברמה שבועית, המצב בבורסה נראה הרבה יותר טוב. מדד המעו"ף הוסיף מאז יום ראשון כ-1% לערכו. מדד ת"א 75 עלה 3.35% ומדד התל טק עלה ב-4%.

ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב הסתיימה אמש לאחר סדרה ארוכה של דיונים. בסופם החליטו ראשי הבנק המרכזי פה אחד להותיר את שיעור הריבית במשק האמריקני על כנו, ברמה שבין 0% ל-0.25%, ובהתאם לצפי. חברי ה'פד' ציינו בהצהרה שליוותה את ההחלטה, כי אין כל סכנה מפני דפלציה במשק האמריקני, ואולי החשוב מכל, חברי הבנק הפדרלי המשיכו לציין כי "קצב ההתכווצות ממשיך להאט".

פקיעת האופציות

אופציות המעו"ף לחודש יוני פקעו הבוקר תוך ריכוז מחזור מסחר של 703 מיליון שקלים. המדד פקע בעלייה קלה של 0.2% לרמה של 859 נקודות וככל הנראה מדובר בפקיעה שקטה ביותר. "הפקיעה הייתה לפי הערכות שקטה", כך אומר בשיחה עם Bizportal זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון. "רוב השחקנים הפועלים עם נכס הבסיס גם תעודות הסל וגם שחקני הארביטראז' גלגלו כמעט את כל הפוזיציה בנגזרים שברשותם".

פתיחת מסחר שלילית בניו יורק

בעת סגירת המסחר בתל אביב, פתחו המדדים בוול סטריט את המסחר ביום חמישי בירידות שערים קלות, אחרי שנתוני התביעות הראשונות לדמי אבטלה לשבוע שעבר פספס את התחזיות המוקדמות. התביעות הראשונות לדמי אבטלה עלו בשבוע שהסתיים ב-20 ביוני באופן בלתי צפוי ב-15 אלף תביעות לרמה של 627 אלף, הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע חודש מאי.

במדדים: המעו"ף איבד 1.93% ונפל לרמה של 840 הנקודות. מדד ת"א 75 ירד ב-1.37%. מדד התל טק 15 הוסיף 0.8% בהובלת מניות ריטליקס ואודיוקודס. מדד הבנקים צנח 2.83%.

מניות במרכז

מניית כיל איבדה כ-5% והתעלמה לחלוטין מהעליות שנרשמו אמש בסקטור. בעת פתיחת המסחר בחו"ל נסחרו מניות הדשנים בירידות של עד כ-2%. נזכיר, כי ענקית האשלג האירופית K+S חתכה אתמול את תחזית מכירות האשלג העולמית לשנת 2009 גם לשנת 2010.

בנק פועלים השלים אתמול בהצלחה הנפקה למשקיעים מוסדיים. במסגרת המכרז הונפקה סדרת שטרי הון, שיוכרו כחלק מההון המשני העליון של הבנק. בנק הפועלים גייס כ-1.5 מיליארד שקל, בשבוע הבא תושלם ההנפקה, עם ביצוע מכרז לציבור, שבו צפוי הבנק לגייס סכום נוסף.

כמו כן, בראיון מצולם ל-Bizportal אמר מנהל המחקר בברקליס קפיטל ישראל כי "הזמן למכור את הבנקים חלף".

מניית אפריקה איבדה 3.76%. בשיחה עם Bizportal אומר יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, כי "יש סימנים מאוד חזקים שעסקת הקניונים מול מליסרון תיסגר בימים הקרובים וזה כמובן מקרין על אגרות החוב של החברה ולא בהכרח על המניה. פירושו של דבר, כי אפריקה תקבל תזרים 800 מיליון שקל לערך שהולך לאפריקה נכסים, שתחזיר הלוואה לאפריקה ישראל באותו סכום".

מניית בזק המשיכה לקבל המלצות חיוביות מאנליסטים המסקרים אותה, בעקבות התוצאות החזקות של הרבעון הראשון ולקראת סיומו של הרבעון השני של 2009. היום הגיע תורו של ראש מחלקת המחקר ב-UBS ישראל, דארן שאו. שאו שדרג המלצתו למנייה לדרגת "קנייה" מדרגת "נייטרלי" והעלה את מחיר היעד ל-8.5 שקלים ממחיר קודם של 6.4 שקלים. עם זאת, המנייה סגרה בירידה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: