הירידות התחזקו בסיום: מניית כיל צנחה 5.1%, המעו"ף איבד 1.9% מערכו

בראייה שבועית הצליחו המדדים לטפס. מדד הטכנולוגיה בלט בירוק בעקבות זינוקים באודיוקודס וריטליקס

המדדים המובילים בבורסה בת"א סגרו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות, זאת לאחר שמוקדם יותר הבוקר עוד נסחרו בטרטוריה הירוקה. המגמה השלילית באחד העם התחזקה עם פרסום נתוני התביעות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב שעלו ביותר מהציפיות. עם זאת, ברמה שבועית הצליחו המדדים המובילים באחד העם להתקדם.

מדד המעו"ף סגר בירידה של 1.93% בהובלת מניית כיל שאיבדה 5.1% במחזור הגבוה בבורסה. המחזור הכללי הסתכם ב-2.205 מיליארד שקלים (כולל כ-700 מיליון שקלים שעברו בפתיחת המסחר - בפקיעה).

באירופה נסחרים המדדים המובילים בירידות שערים של כ-2%. המשקיעים ביבשת המרכזית מגיבים לראשונה להחלטת הריבית בארה"ב ומתקנים מעט מהעליות החדות שרשמו במסחר אתמול. כמו כן, נתוני המאקרו האחרונים מארה"ב מעיבים. מנגד, באסיה נסגר מוקדם יותר יום המסחר בעליות שערים נאות. הניקיי היפני עלה 2.15% והאנג סנג בהונג קונג הוסיף 1.8%.

כאמור, ברמה שבועית, המצב בבורסה נראה הרבה יותר טוב. מדד המעו"ף הוסיף מאז יום ראשון כ-1% לערכו. מדד ת"א 75 עלה 3.35% ומדד התל טק עלה ב-4%.

ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב הסתיימה אמש לאחר סדרה ארוכה של דיונים. בסופם החליטו ראשי הבנק המרכזי פה אחד להותיר את שיעור הריבית במשק האמריקני על כנו, ברמה שבין 0% ל-0.25%, ובהתאם לצפי. חברי ה'פד' ציינו בהצהרה שליוותה את ההחלטה, כי אין כל סכנה מפני דפלציה במשק האמריקני, ואולי החשוב מכל, חברי הבנק הפדרלי המשיכו לציין כי "קצב ההתכווצות ממשיך להאט".

פקיעת האופציות

אופציות המעו"ף לחודש יוני פקעו הבוקר תוך ריכוז מחזור מסחר של 703 מיליון שקלים. המדד פקע בעלייה קלה של 0.2% לרמה של 859 נקודות וככל הנראה מדובר בפקיעה שקטה ביותר. "הפקיעה הייתה לפי הערכות שקטה", כך אומר בשיחה עם Bizportal זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון. "רוב השחקנים הפועלים עם נכס הבסיס גם תעודות הסל וגם שחקני הארביטראז' גלגלו כמעט את כל הפוזיציה בנגזרים שברשותם".

פתיחת מסחר שלילית בניו יורק

בעת סגירת המסחר בתל אביב, פתחו המדדים בוול סטריט את המסחר ביום חמישי בירידות שערים קלות, אחרי שנתוני התביעות הראשונות לדמי אבטלה לשבוע שעבר פספס את התחזיות המוקדמות. התביעות הראשונות לדמי אבטלה עלו בשבוע שהסתיים ב-20 ביוני באופן בלתי צפוי ב-15 אלף תביעות לרמה של 627 אלף, הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע חודש מאי.

במדדים: המעו"ף איבד 1.93% ונפל לרמה של 840 הנקודות. מדד ת"א 75 ירד ב-1.37%. מדד התל טק 15 הוסיף 0.8% בהובלת מניות ריטליקס ואודיוקודס. מדד הבנקים צנח 2.83%.

מניות במרכז

מניית כיל איבדה כ-5% והתעלמה לחלוטין מהעליות שנרשמו אמש בסקטור. בעת פתיחת המסחר בחו"ל נסחרו מניות הדשנים בירידות של עד כ-2%. נזכיר, כי ענקית האשלג האירופית K+S חתכה אתמול את תחזית מכירות האשלג העולמית לשנת 2009 גם לשנת 2010.

בנק פועלים השלים אתמול בהצלחה הנפקה למשקיעים מוסדיים. במסגרת המכרז הונפקה סדרת שטרי הון, שיוכרו כחלק מההון המשני העליון של הבנק. בנק הפועלים גייס כ-1.5 מיליארד שקל, בשבוע הבא תושלם ההנפקה, עם ביצוע מכרז לציבור, שבו צפוי הבנק לגייס סכום נוסף.

כמו כן, בראיון מצולם ל-Bizportal אמר מנהל המחקר בברקליס קפיטל ישראל כי "הזמן למכור את הבנקים חלף".

מניית אפריקה איבדה 3.76%. בשיחה עם Bizportal אומר יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, כי "יש סימנים מאוד חזקים שעסקת הקניונים מול מליסרון תיסגר בימים הקרובים וזה כמובן מקרין על אגרות החוב של החברה ולא בהכרח על המניה. פירושו של דבר, כי אפריקה תקבל תזרים 800 מיליון שקל לערך שהולך לאפריקה נכסים, שתחזיר הלוואה לאפריקה ישראל באותו סכום".

מניית בזק המשיכה לקבל המלצות חיוביות מאנליסטים המסקרים אותה, בעקבות התוצאות החזקות של הרבעון הראשון ולקראת סיומו של הרבעון השני של 2009. היום הגיע תורו של ראש מחלקת המחקר ב-UBS ישראל, דארן שאו. שאו שדרג המלצתו למנייה לדרגת "קנייה" מדרגת "נייטרלי" והעלה את מחיר היעד ל-8.5 שקלים ממחיר קודם של 6.4 שקלים. עם זאת, המנייה סגרה בירידה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.