דיסקונט מזנקת 5.5%: "הפרשה לחומ"ס מתחת לצפי אבל מעל הממוצע במערכת"

כך אומר טרנס קלינגמן מאקסלנס. יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים: "האופטימיים שבינינו ירצו לקנות את מניית דיסקונט במכפיל הון של 0.57, נמוך משמעותית מהבנקים האחרים. על פניו נראית המסקנה מתבקשת"
נועם הוד |

אתמול בערב דיווח בנק דיסקונט (דיסקונט א) על תוצאותיו הכספיות לרבעון הראשון ובכך השלים את דיווחי הבנקים לרבעון הראשון של 2009. הבנק השלישי בגודלו במערכת הבנקאית הישראלית עקף את תחזיות האנליסטים הציג גידול של 300% בהשוואה לרווח שרשם הבנק ברבעון המקביל אשתקד. בתגובה לדו"ח, מניית הבנק מזנקת היום בחדות.

יובל בן זאב: "האופטימיים שבינינו ירצו לקנות את מניית דיסקונט במכפיל הון של 0.57, נמוך משמעותית מהבנקים האחרים. על פניו נראית המסקנה מתבקשת"

מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', יובל בן זאב, מציין את הנקודות החזקות בדו"ח, "הכנסות המימון הם ההפתעה הטובה ביותר בדו"ח, הכנסות המימון "מנוטרלות מרעשים" הסתכמו בכ-1.182 מ' ש', זינוק חד בהשוואה לרבעונים הקודמים".

בן זאב הוסיף כי הבנק ממשיך להציג צמיחה באשראי, 3.3% מתחילת השנה, צמיחה הממוקדת במגזר העסקי. הנתון להערכתו בולט גם על רקע הירידה באשראי בפועלים ולאומי ושני רק למזרחי (4.6%).

פוטנציאל ההתייעלות מהווה סיכוי ואתגר בבנק דיסקונט מדגיש בן זאב, "עם יחס הוצאות להכנסות של 81% יש לבנק דרך ארוכה לשיפור עתידי, אבל לעת עתה לא מצאנו את השיפור בהוצאות. הבנק מצידו ממשיך להדגיש את החסכון שייווצר החל מסוף השנה עם השבתת מערכת המחשב הישנה".

מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים טוען כי הלימות ההון הנמוכה ומעריך שגיוס ההון מתקרב, "יחס הלימות ההון של הבנק עמד בסוף הרבעון על 10.42% ואם נביא בחשבון את גיוס ההון המשני לאחר המאזן היינו מקבלים 10.74%, עדיין נמוך בהשוואה לבנקים האחרים וליעד של 12% בסוף 2009".

הבנק מרחיב בסוגייה זו בדו"ח הכספי ואף מפזר רמזים על מהלכים להקצאת מניות קרבה, מציין בן זאב שסובר כי "בטווח המיידי יפעל הבנק לריסון הצמיחה בנכסי הסיכון, או בעברית, האטה במתן אשראי חדש"

לסיכום מציין מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים: "הדו"ח הכספי טוב. האופטימיים שבינינו ירצו לקנות את מניית דיסקונט במכפיל הון של 0.57, נמוך משמעותית מהבנקים האחרים. על פניו נראית המסקנה מתבקשת". יחד עם זאת מדגיש בן זאב: "אנו ממליצים שלא להתעלם מסיכוני האשראי, מהאתגרים בצד ההתייעלות ומההשפעה האפשרית של הנפקת מניות".

טרנס קלינגמן: "הפרשה לחומ"ס מתחת לצפי אבל מעל הממוצע במערכת"

בנק דיסקונט דיווח על רווח נקי של 140 מיליון שקלים, רווח המשקף תשואה על הון סביר של 6.3% על בסיס שנתי, זאת לעומת צפי לרווח של 42 מיליון שקלים שחזו באקסלנס נשואה.

טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, מציין כי "הכנסות מריבית היו נמוכות מהצפי בעיקר בשל השפעה שלילית גדולה מן הצפוי עקב שערוך לשווי הוגן של נגזרות ALM והשפעת עלות חיסוי המס (הפרשים בגין הפרשי שער אינם מוכרים לצורך מס ודיסקונט מצבע חיסוי מלא על התנודתיות בשיעור המס שנובע מכך)".

"רמת ההפרשות לחומ"ס היו נמוכות מהצפי, אבל מעל הממוצע במערכת והסתכמה תוך גידול באשראי בהשגחה מיוחדת וגידול קטן בחוב שאינו נושא ריבית שהתקזז עם קיטון בחוב שאורגן מחדש", אמר בתגובה לדו"חות מנהל מחלקת המחקר באקסלנס.

הכנסות אחרות והוצאות שכר ותפעול היו בהתאם לציפיות, מציין קלינגמן אשר מוסיף כי שיעור המס היה שלילי הודות להתחזקות השקל ברבעון אבל בעקבות פועלת החיסוי ההכנסה ממסים התקזזה ע"י קיטון בהכנסות מריבית, כך שלדבריו, השיפור ברווח הנקי הוא אמיתי ולא ניתן לייחס אותו להכנסה טכנית ממס הכנסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.3%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.3%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות