שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר
פרסום ראשון

האוצר מפחית את תחזית הצמיחה; הגירעון יעלה

הפתעה לטובה - הכנסות המסים בעלייה; הבור הבא - תקציבי הרווחה והביטוח הלאומי בהמשך לעלייה דרמטית בהוצאות הביטחוניות

מנדי הניג | (10)
נושאים בכתבה תקציב גירעון

משרד האוצר מעדכן תוכנית תקציב תלת-שנתית לשנים 2026-2028, המציגה האטה ביחס לתחזיות הקודמות בשל השלכות המלחמה. תחזית הצמיחה לשנת 2025 נחתכה ב-0.7% ועומדת כעת על 3.6% בלבד, בעוד הגרעון הממשלתי עולה ל-6.8% מהתוצר. עם זאת, יודגש כי הכל יכול להשתנות בימים - מדברים כעת על הפסקת אש ואם וכאשר זה יקרה, הדבר צפוי להוריד את ההוצאות הביטחוניות שהתנפחות בכ-10-15 מיליארד שקל בשל התארכות המלחמה. הפחתה כזו, וחזרת המילואימניקים לעבודה תשפר את מצב המשק. מעבר לכך, למרות האינדיקטאורים החלשים, הבורסה ברמות שיא, תחושת העושר של הציבור בעלייה וגם שוק האג"ח משדר עוצמה. 



"למלחמת חרבות ברזל השלכות פיסקליות משמעותיות ביותר, שאינן בגדר אירוע חד פעמי", כותבים במשרד האוצר, "אלא מדובר בשינוי ניכר לרעה של הסביבה הפיסקלית". המלחמה הובילה לשינוי דרמטי בהרכב התקציב. בעוד שבשנת 2022 הוצאות הביטחון והסדר הציבורי עמדו על 15.5% מהתקציב, בשנים 2026-2028 הן צפויות לעמוד על כ-21.8% בממוצע. במקביל, הוצאות הריבית זינקו מ-9.2% ב-2022 ל-13.7% צפוי בשנות התכנית.

השילוב של שני גורמים אלה יוצר תמונה חלשה: מ-24.7% של התקציב ב-2022 לכ-35.5% בשנות התכנית - גידול של כ-44% בשיעור ההוצאה על ביטחון וריבית מסך התקציב.

פערים בעשרות מיליארדים

העדכון החדש חושף פערים משמעותיים הדורשים החלטות קשות:

הפער בהוצאות: סך מחויבויות הממשלה גבוה ממגבלת ההוצאה המותרת ב-2.6 מיליארד ש"ח בממוצע בשנות התכנית.

הפער בגירעון: הגרעון הצפוי גבוה מתקרת הגרעון הקבועה בחוק ב-32.5 מיליארד ש"ח בממוצע.




תחזית הצמיחה: מהציפיות למציאות

התחזיות המעודכנות משקפות מציאות קשה יותר מהצפוי:

  • 2025: צמיחה של 3.6% (ירידה מ-4.3% בתחזית הקודמת)
  • 2026: צמיחה של 4.4% (ירידה מ-5.3% בתחזית הקודמת)

הירידה בתחזיות נובעת מהתרחבות גיוס המילואים לרבעון השני של 2025 והשפעת מדיניות המיסים של ארה"ב על הסחר העולמי.




קיראו עוד ב"בארץ"

השירותים החברתיים: הגידול הבא

אחד העדכונים המשמעותיים נוגע לתחזית הוצאות השירותים החברתיים, שצפויות לגדול בכ-36.7 מיליארד ש"ח בין 2026 ל-2028. הגידול נובע בעיקר מפקיעת הוראת השעה בחוק הביטוח הלאומי החל משנת 2027, שתביא לעלייה משמעותית בעלות.

ההכנסות: הפתעה חיובית בצל המשבר

למרות הקשיים, ישנה גם חדשות טובה יחסית בצד ההכנסות. תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2025 עודכנה כלפי מעלה מ-489.2 מיליארד ש"ח ל-506.1 מיליארד ש"ח, בעיקר בשל הקדמות יבוא והתאמות שביצעו אזרחים וחברות לקראת שינויי המס שנכנסו לתוקף בינואר 2025.





החוב הממשלתי: מגמה מדאיגה

יחס החוב לתוצר, שירד בהדרגה לכ-60% בסוף העשור הקודם, עלה בשנת 2023 ל-61.4% ובסוף 2024 לכ-69% לפי אומדנים ראשוניים. זוהי הפיכה של מגמה חיובית שנמשכה כמעט שני עשורים.

דוח התקציב מזהיר מפני אי-וודאות גבוהה במיוחד הנגזרת מהמצב הביטחוני. בין הסיכונים המרכזיים:

  • התמשכות המלחמה שתדרוש גיוס מילואים נרחב
  • לחצים אינפלציוניים מעליית שכר ומחירים
  • סיכונים בסקטור הנדל"ן עקב ריבית גבוהה
  • פגיעה באמון המשקיעים בעקבות המתיחות הבינלאומית
עם זאת, כאמור בפתיח - מדברים כעת על הפסקת אש מה שיכול לשים את כל התקציב הזה בצל ותוך חודשים בודדים להפוך אותו ללא רלבנטי. 


באוצר כותבים ומדגישים כי לפתחה של הממשלה מונחות החלטות כבדות משקל שיכולות לשנות משמעותיות את התמונה התקציבית, לרבות יישום המלצות ועדת נגל לתקציב הביטחון - בעלות משמעויות פיסקליות כבדות וכן החלטה על המשך תגבור גופי הביטחון שקיבלו תקציב זמני לשנת 2025


תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שר אוצר וממשלה מושחתת ששדדו את הקופה של המדינה והכל על חשבון העם (ל"ת)
    רוני 05/06/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לרון 03/06/2025 12:34
    הגב לתגובה זו
    זה נחמד אצל יוסי אלפי אך באוצר חבל שפרופ סטנלי פישר זצל אינו יכול יותר להושיט עזרה! וגם 1985 היתה רק אינפלציונית תזזיתית לא תזזיתיות ההווה!!
  • 8.
    ישעי 30/05/2025 11:51
    הגב לתגובה זו
    לסלק את הגראנדמייזר הארור
  • 7.
    שי 30/05/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
    להוציא לנבצרות את כול החונטה וראשון את הנאשם השקרן שאמר ראש ממשלה עם כתבי אישום חייב לצאת לנבצרות .
  • 6.
    שיפרה 30/05/2025 07:58
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אנחנו משלמים מיליארדים על ריבית על החוב במקום על חינוך בריאות רווחה ותשתיות.הישראלי ישלם יותר מסים מחברו שגר בחול ויקבל שירותים מחפירים.רמת החיים כאן תרד בצורה חזקה בגלל המשיחיות של סמוטריץ האדם הכי גרוע שהיה אפשר לבחור לשר אוצר.אין עתיד בישראל של ביבי
  • 5.
    למרות כל התחזית הממשלה מעבירה קרוב למיליון שח לרשות השידור כל שנה (ל"ת)
    אנונימי 30/05/2025 07:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 30/05/2025 07:15
    הגב לתגובה זו
    את השיטה! במקום ממשלת טכנוקרטים ממשלת אנטי טכנוקרטים! הנה האוצר ינווט מעתה רק עי בוגרי ישיבהראש השבכ הבא מהמגזר וכדו
  • 3.
    אנונימי 30/05/2025 06:33
    הגב לתגובה זו
    ממשלת הביזה הכי גדולה שהייתה
  • 2.
    אנונימי 30/05/2025 05:52
    הגב לתגובה זו
    ובסוף תמיד יש לנו יותר
  • 1.
    אנונימי 29/05/2025 22:36
    הגב לתגובה זו
    כתבה עם בשורה!!תודה רבה!
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.