550% זינוק בחודש - מוצדק? עשות דיווחה על הפסד, המשקיעים מסתכלים קדימה

החברה רשמה הפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בשנה שעברה. שמאי מעריך את מפעל החברה ב-59 מיליון שקל. Bizportal חיפש נתונים מהדוחות ובדק ומה קורה עם החוזים החדשים
אריאל אטיאס |

חברת עשות אשקלון, שפרצה לתודעת המשקיעים במהלך חודש פברואר השנה כאשר דיווחה על משא ומתן מתקדם לסגירת עסקה עם משרד הביטחון הישראלי ועל עסקת נוספת עם לקוח אמריקני, פרסמה היום את תוצאותיה לשנת 2008 כולה.

במהלך שנה שעברה ירדו הכנסות עשות אשקלון, העוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין, ומוצרים ממתכת כבדה, בשיעור של 9.9% לסך של 207.1 מיליון שקל מהכנסות בסך של 230 מיליון שקל בשנת 2007. בשורה התחתונה, החברה עברה להפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 1.82 מיליון שקל בשנת 2007.

יתרת המזומנים ושווי מזומנים של עשות אשקלון עלו במהלך השנה ל-42.3 מיליון שקל מ-22.57 מיליון שקל בשנת 2007. כאשר המזומנים נטו, שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-31 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי בסך של 27.3 מיליון שקל בשנת 2007.

מפעל החברה מוערך ב-59.25 מיליון שקל

מהמאזן של החברה עולה, כי סך הנכסים של החברה ליום 31 בדצמבר 2008 עמד על כ-332.7 מיליון שקל לעומת כ-288.5 מיליון שקל בסוף שנת 2007. אך סעיף המלאי של החברה עלה מ-91.4 מיליון שקל בשנה שעברה ל-123 מיליון שקל בשנת 2008. כמו כן, נציין, כי החברה צברה הפסדים לצורכי מס בסך של כ-168 מיליון שקל.

אחד הנתונים המעניינים בדוחות עשות הוא דווקא הערכת שמאי, גיא צדיק שמעות מקרקעין, למתחם "עשות אשקלון" עליו ממקומם מפעל החברה. השמאי העריך את המתחם בשטח של 105,436 מ"ר בשווי של 59.25 מיליון שקל פלוס מע"מ- יותר ממחצית משוויה של החברה בבורסה.

עדכונים על החוזים החדשים?

ב-15 בפברואר זינקה מניית עשות ב-165% לאחר שדיווחה כי התקשרה בהסכם עם יצרן מנועים אמריקני מתחום התעופה על פיו תספק החברה החל משנת 2009 ולמשך כ-10 שנים גלים למנועי סילון. בהסכם נקבע כי בהסכמה הדדית קיימת אפשרות להארכתו מעבר לתקופה זו. ההיקף הכספי הצפוי של העסקה הינו בסך של כ-80 מיליון דולר, בהתאם להזמנות שיקבל הלקוח מלקוחותיו Back to back). בדוחות היום לא הייתה התייחסות להתקדמות החוזה, אך נכתב כי עסקה זו מעמיקה את אחיזתה של החברה בשוק המוצרים לתעופה ואת התמחותה בייצור גלים למנועי סילון.

שבוע לאחר מכן, ב-22 בפברואר, זינקה מניית עשות ב-126% לאחר שעשות הודיעה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של משא ומתן להתקשרות עם משרד הביטחון בעסקה לייצור ומכירת מערכות לרק"מ, בהיקף כספי צפוי של כ-90 מיליון שקל בשלב ראשון, עם כוונה להגדלה במשך כ-3 שנים, עד להיקף כולל של כ-260 מיליון שקל. מועדי האספקה הצפויים ייפרסו על-פני כ-5 שנים ממועד סיכום העסקה. ביצוע העסקה מותנה בהשלמת המו"מ לשביעות רצון הצדדים וקבלת אישורם של כל האורגנים המוסמכים בחברה על-פי דין. גם כאן, לא נכתב בדוחות איך מתקדמת העסקה.

פרט מעניין מהדוחות קשור להסכם שיש לעשות בתחומי ייצור הממסרות וחודרני שריון. ע"פ ההסכם מכירת מוצרים ללקוחות אחרים, לבד ממשרד הביטחון (ממסרות) ותעש (חודרני שריון), טעונה אישור מראש על כך של משרד הביטחון או תעש, לפי העניין. הסכמים אלו יוצרים תלות מסוימת בתעש ובמשרד הביטחון. אך מתברר כי ממחר יפוגו ההסכמים ומהדוחות עולה, כי עד כה לא נדרשה החברה להשגת חידוש לאישורים. לכן, עם ביטול הסכם לייצור חודרני שריון עם תעש, תפחת במידה מסוימת התלות בתעש.

התשואות על אגרות החוב צונחות

במאי 2007 הנפיקה עשות 80,000,000 ש"ח ע.נ. איגרות חוב (סדרה א), צמודות (קרן וריבית) למדד. תמורת ההנפקה נטו עמדה על סך של כ-76.3 מיליון שקל. איגרות החוב עומדות לפירעון בחמישה תשלומים שנתיים שווים, ביום 31 לחודש מאי של כל אחת מהשנים 2014-2010 (כולל), כאשר תשלום הריבית הראשון נעשה ביום 30 בנובמבר 2007.

איגרות החוב (סדרה א) מדורגות בדירוג Baa עם אופק שלילי מאז אוגוסט 2008. בעקבות ההודעות שפרסמה החברה בפברואר ירדה התשואה לפדיון של אגרות החוב מיותר מ-17% ל-7% כיום. בהקשר הזה, נציין כי ב-22 בפברואר אישרה החברה תכנית לרכישה עצמית של איגרות החוב בהיקף כספי כולל של עד 40 מיליון שקל.

ע"פ הדוחות בסוף 2008 העסיקה החברה 395 עובדים, כאשר בשנתיים האחרונות לא חלו שינויים מהותיים במצבת העובדים. נציין, כי העובדים בחברה מועסקים במספר הסכמי העסקה.

הזמנות מחייבות נכון ל-31 בדצמבר 2008

עשות אשקלון עוסקת בעיקר בייצור מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים, תעופתיים, אוטומוטיביים כבדים ותעשייתיים, וכן מוצרים מטונגסטן מסונטר לשימושים בשווקים הצבאיים, התעופתיים ולשוק תעשיית הרכב הכבד.

צבר ההזמנות של התחום הצבאי כולל את המוצרים (המערכות) הבאים:

מערכות ממסרות לרק"מ, מערכות מתלים, הינעים סופיים, מוצרים מטונגסטן

ופריטים נוספים (בטבלה להלן - באלפי שקלים)

עיקר צבר ההזמנות של התחום הצבאי לשנת 2009 הינו עבור פרויקט

המרכבה ופרויקט הנמר.

צבר ההזמנות של התחום האזרחי (באלפי שקלים) נכון ליום 31.12.2008

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.