550% זינוק בחודש - מוצדק? עשות דיווחה על הפסד, המשקיעים מסתכלים קדימה
חברת עשות אשקלון, שפרצה לתודעת המשקיעים במהלך חודש פברואר השנה כאשר דיווחה על משא ומתן מתקדם לסגירת עסקה עם משרד הביטחון הישראלי ועל עסקת נוספת עם לקוח אמריקני, פרסמה היום את תוצאותיה לשנת 2008 כולה.
במהלך שנה שעברה ירדו הכנסות עשות אשקלון, העוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין, ומוצרים ממתכת כבדה, בשיעור של 9.9% לסך של 207.1 מיליון שקל מהכנסות בסך של 230 מיליון שקל בשנת 2007. בשורה התחתונה, החברה עברה להפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 1.82 מיליון שקל בשנת 2007.
יתרת המזומנים ושווי מזומנים של עשות אשקלון עלו במהלך השנה ל-42.3 מיליון שקל מ-22.57 מיליון שקל בשנת 2007. כאשר המזומנים נטו, שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-31 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי בסך של 27.3 מיליון שקל בשנת 2007.
מפעל החברה מוערך ב-59.25 מיליון שקל
מהמאזן של החברה עולה, כי סך הנכסים של החברה ליום 31 בדצמבר 2008 עמד על כ-332.7 מיליון שקל לעומת כ-288.5 מיליון שקל בסוף שנת 2007. אך סעיף המלאי של החברה עלה מ-91.4 מיליון שקל בשנה שעברה ל-123 מיליון שקל בשנת 2008. כמו כן, נציין, כי החברה צברה הפסדים לצורכי מס בסך של כ-168 מיליון שקל.
אחד הנתונים המעניינים בדוחות עשות הוא דווקא הערכת שמאי, גיא צדיק שמעות מקרקעין, למתחם "עשות אשקלון" עליו ממקומם מפעל החברה. השמאי העריך את המתחם בשטח של 105,436 מ"ר בשווי של 59.25 מיליון שקל פלוס מע"מ- יותר ממחצית משוויה של החברה בבורסה.
עדכונים על החוזים החדשים?
ב-15 בפברואר זינקה מניית עשות ב-165% לאחר שדיווחה כי התקשרה בהסכם עם יצרן מנועים אמריקני מתחום התעופה על פיו תספק החברה החל משנת 2009 ולמשך כ-10 שנים גלים למנועי סילון. בהסכם נקבע כי בהסכמה הדדית קיימת אפשרות להארכתו מעבר לתקופה זו. ההיקף הכספי הצפוי של העסקה הינו בסך של כ-80 מיליון דולר, בהתאם להזמנות שיקבל הלקוח מלקוחותיו Back to back). בדוחות היום לא הייתה התייחסות להתקדמות החוזה, אך נכתב כי עסקה זו מעמיקה את אחיזתה של החברה בשוק המוצרים לתעופה ואת התמחותה בייצור גלים למנועי סילון.
שבוע לאחר מכן, ב-22 בפברואר, זינקה מניית עשות ב-126% לאחר שעשות הודיעה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של משא ומתן להתקשרות עם משרד הביטחון בעסקה לייצור ומכירת מערכות לרק"מ, בהיקף כספי צפוי של כ-90 מיליון שקל בשלב ראשון, עם כוונה להגדלה במשך כ-3 שנים, עד להיקף כולל של כ-260 מיליון שקל. מועדי האספקה הצפויים ייפרסו על-פני כ-5 שנים ממועד סיכום העסקה. ביצוע העסקה מותנה בהשלמת המו"מ לשביעות רצון הצדדים וקבלת אישורם של כל האורגנים המוסמכים בחברה על-פי דין. גם כאן, לא נכתב בדוחות איך מתקדמת העסקה.
פרט מעניין מהדוחות קשור להסכם שיש לעשות בתחומי ייצור הממסרות וחודרני שריון. ע"פ ההסכם מכירת מוצרים ללקוחות אחרים, לבד ממשרד הביטחון (ממסרות) ותעש (חודרני שריון), טעונה אישור מראש על כך של משרד הביטחון או תעש, לפי העניין. הסכמים אלו יוצרים תלות מסוימת בתעש ובמשרד הביטחון. אך מתברר כי ממחר יפוגו ההסכמים ומהדוחות עולה, כי עד כה לא נדרשה החברה להשגת חידוש לאישורים. לכן, עם ביטול הסכם לייצור חודרני שריון עם תעש, תפחת במידה מסוימת התלות בתעש.
התשואות על אגרות החוב צונחות
במאי 2007 הנפיקה עשות 80,000,000 ש"ח ע.נ. איגרות חוב (סדרה א), צמודות (קרן וריבית) למדד. תמורת ההנפקה נטו עמדה על סך של כ-76.3 מיליון שקל. איגרות החוב עומדות לפירעון בחמישה תשלומים שנתיים שווים, ביום 31 לחודש מאי של כל אחת מהשנים 2014-2010 (כולל), כאשר תשלום הריבית הראשון נעשה ביום 30 בנובמבר 2007.
איגרות החוב (סדרה א) מדורגות בדירוג Baa עם אופק שלילי מאז אוגוסט 2008. בעקבות ההודעות שפרסמה החברה בפברואר ירדה התשואה לפדיון של אגרות החוב מיותר מ-17% ל-7% כיום. בהקשר הזה, נציין כי ב-22 בפברואר אישרה החברה תכנית לרכישה עצמית של איגרות החוב בהיקף כספי כולל של עד 40 מיליון שקל.
ע"פ הדוחות בסוף 2008 העסיקה החברה 395 עובדים, כאשר בשנתיים האחרונות לא חלו שינויים מהותיים במצבת העובדים. נציין, כי העובדים בחברה מועסקים במספר הסכמי העסקה.
הזמנות מחייבות נכון ל-31 בדצמבר 2008
עשות אשקלון עוסקת בעיקר בייצור מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים, תעופתיים, אוטומוטיביים כבדים ותעשייתיים, וכן מוצרים מטונגסטן מסונטר לשימושים בשווקים הצבאיים, התעופתיים ולשוק תעשיית הרכב הכבד.
צבר ההזמנות של התחום הצבאי כולל את המוצרים (המערכות) הבאים:
מערכות ממסרות לרק"מ, מערכות מתלים, הינעים סופיים, מוצרים מטונגסטן
ופריטים נוספים (בטבלה להלן - באלפי שקלים)
עיקר צבר ההזמנות של התחום הצבאי לשנת 2009 הינו עבור פרויקט
המרכבה ופרויקט הנמר.
צבר ההזמנות של התחום האזרחי (באלפי שקלים) נכון ליום 31.12.2008
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
