550% זינוק בחודש - מוצדק? עשות דיווחה על הפסד, המשקיעים מסתכלים קדימה
חברת עשות אשקלון, שפרצה לתודעת המשקיעים במהלך חודש פברואר השנה כאשר דיווחה על משא ומתן מתקדם לסגירת עסקה עם משרד הביטחון הישראלי ועל עסקת נוספת עם לקוח אמריקני, פרסמה היום את תוצאותיה לשנת 2008 כולה.
במהלך שנה שעברה ירדו הכנסות עשות אשקלון, העוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין, ומוצרים ממתכת כבדה, בשיעור של 9.9% לסך של 207.1 מיליון שקל מהכנסות בסך של 230 מיליון שקל בשנת 2007. בשורה התחתונה, החברה עברה להפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 1.82 מיליון שקל בשנת 2007.
יתרת המזומנים ושווי מזומנים של עשות אשקלון עלו במהלך השנה ל-42.3 מיליון שקל מ-22.57 מיליון שקל בשנת 2007. כאשר המזומנים נטו, שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-31 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי בסך של 27.3 מיליון שקל בשנת 2007.
מפעל החברה מוערך ב-59.25 מיליון שקל
מהמאזן של החברה עולה, כי סך הנכסים של החברה ליום 31 בדצמבר 2008 עמד על כ-332.7 מיליון שקל לעומת כ-288.5 מיליון שקל בסוף שנת 2007. אך סעיף המלאי של החברה עלה מ-91.4 מיליון שקל בשנה שעברה ל-123 מיליון שקל בשנת 2008. כמו כן, נציין, כי החברה צברה הפסדים לצורכי מס בסך של כ-168 מיליון שקל.
אחד הנתונים המעניינים בדוחות עשות הוא דווקא הערכת שמאי, גיא צדיק שמעות מקרקעין, למתחם "עשות אשקלון" עליו ממקומם מפעל החברה. השמאי העריך את המתחם בשטח של 105,436 מ"ר בשווי של 59.25 מיליון שקל פלוס מע"מ- יותר ממחצית משוויה של החברה בבורסה.
עדכונים על החוזים החדשים?
ב-15 בפברואר זינקה מניית עשות ב-165% לאחר שדיווחה כי התקשרה בהסכם עם יצרן מנועים אמריקני מתחום התעופה על פיו תספק החברה החל משנת 2009 ולמשך כ-10 שנים גלים למנועי סילון. בהסכם נקבע כי בהסכמה הדדית קיימת אפשרות להארכתו מעבר לתקופה זו. ההיקף הכספי הצפוי של העסקה הינו בסך של כ-80 מיליון דולר, בהתאם להזמנות שיקבל הלקוח מלקוחותיו Back to back). בדוחות היום לא הייתה התייחסות להתקדמות החוזה, אך נכתב כי עסקה זו מעמיקה את אחיזתה של החברה בשוק המוצרים לתעופה ואת התמחותה בייצור גלים למנועי סילון.
שבוע לאחר מכן, ב-22 בפברואר, זינקה מניית עשות ב-126% לאחר שעשות הודיעה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של משא ומתן להתקשרות עם משרד הביטחון בעסקה לייצור ומכירת מערכות לרק"מ, בהיקף כספי צפוי של כ-90 מיליון שקל בשלב ראשון, עם כוונה להגדלה במשך כ-3 שנים, עד להיקף כולל של כ-260 מיליון שקל. מועדי האספקה הצפויים ייפרסו על-פני כ-5 שנים ממועד סיכום העסקה. ביצוע העסקה מותנה בהשלמת המו"מ לשביעות רצון הצדדים וקבלת אישורם של כל האורגנים המוסמכים בחברה על-פי דין. גם כאן, לא נכתב בדוחות איך מתקדמת העסקה.
פרט מעניין מהדוחות קשור להסכם שיש לעשות בתחומי ייצור הממסרות וחודרני שריון. ע"פ ההסכם מכירת מוצרים ללקוחות אחרים, לבד ממשרד הביטחון (ממסרות) ותעש (חודרני שריון), טעונה אישור מראש על כך של משרד הביטחון או תעש, לפי העניין. הסכמים אלו יוצרים תלות מסוימת בתעש ובמשרד הביטחון. אך מתברר כי ממחר יפוגו ההסכמים ומהדוחות עולה, כי עד כה לא נדרשה החברה להשגת חידוש לאישורים. לכן, עם ביטול הסכם לייצור חודרני שריון עם תעש, תפחת במידה מסוימת התלות בתעש.
התשואות על אגרות החוב צונחות
במאי 2007 הנפיקה עשות 80,000,000 ש"ח ע.נ. איגרות חוב (סדרה א), צמודות (קרן וריבית) למדד. תמורת ההנפקה נטו עמדה על סך של כ-76.3 מיליון שקל. איגרות החוב עומדות לפירעון בחמישה תשלומים שנתיים שווים, ביום 31 לחודש מאי של כל אחת מהשנים 2014-2010 (כולל), כאשר תשלום הריבית הראשון נעשה ביום 30 בנובמבר 2007.
איגרות החוב (סדרה א) מדורגות בדירוג Baa עם אופק שלילי מאז אוגוסט 2008. בעקבות ההודעות שפרסמה החברה בפברואר ירדה התשואה לפדיון של אגרות החוב מיותר מ-17% ל-7% כיום. בהקשר הזה, נציין כי ב-22 בפברואר אישרה החברה תכנית לרכישה עצמית של איגרות החוב בהיקף כספי כולל של עד 40 מיליון שקל.
ע"פ הדוחות בסוף 2008 העסיקה החברה 395 עובדים, כאשר בשנתיים האחרונות לא חלו שינויים מהותיים במצבת העובדים. נציין, כי העובדים בחברה מועסקים במספר הסכמי העסקה.
הזמנות מחייבות נכון ל-31 בדצמבר 2008
עשות אשקלון עוסקת בעיקר בייצור מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים, תעופתיים, אוטומוטיביים כבדים ותעשייתיים, וכן מוצרים מטונגסטן מסונטר לשימושים בשווקים הצבאיים, התעופתיים ולשוק תעשיית הרכב הכבד.
צבר ההזמנות של התחום הצבאי כולל את המוצרים (המערכות) הבאים:
מערכות ממסרות לרק"מ, מערכות מתלים, הינעים סופיים, מוצרים מטונגסטן
ופריטים נוספים (בטבלה להלן - באלפי שקלים)
עיקר צבר ההזמנות של התחום הצבאי לשנת 2009 הינו עבור פרויקט
המרכבה ופרויקט הנמר.
צבר ההזמנות של התחום האזרחי (באלפי שקלים) נכון ליום 31.12.2008
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
