550% זינוק בחודש - מוצדק? עשות דיווחה על הפסד, המשקיעים מסתכלים קדימה

החברה רשמה הפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בשנה שעברה. שמאי מעריך את מפעל החברה ב-59 מיליון שקל. Bizportal חיפש נתונים מהדוחות ובדק ומה קורה עם החוזים החדשים
אריאל אטיאס |

חברת עשות אשקלון, שפרצה לתודעת המשקיעים במהלך חודש פברואר השנה כאשר דיווחה על משא ומתן מתקדם לסגירת עסקה עם משרד הביטחון הישראלי ועל עסקת נוספת עם לקוח אמריקני, פרסמה היום את תוצאותיה לשנת 2008 כולה.

במהלך שנה שעברה ירדו הכנסות עשות אשקלון, העוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין, ומוצרים ממתכת כבדה, בשיעור של 9.9% לסך של 207.1 מיליון שקל מהכנסות בסך של 230 מיליון שקל בשנת 2007. בשורה התחתונה, החברה עברה להפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 1.82 מיליון שקל בשנת 2007.

יתרת המזומנים ושווי מזומנים של עשות אשקלון עלו במהלך השנה ל-42.3 מיליון שקל מ-22.57 מיליון שקל בשנת 2007. כאשר המזומנים נטו, שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-31 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי בסך של 27.3 מיליון שקל בשנת 2007.

מפעל החברה מוערך ב-59.25 מיליון שקל

מהמאזן של החברה עולה, כי סך הנכסים של החברה ליום 31 בדצמבר 2008 עמד על כ-332.7 מיליון שקל לעומת כ-288.5 מיליון שקל בסוף שנת 2007. אך סעיף המלאי של החברה עלה מ-91.4 מיליון שקל בשנה שעברה ל-123 מיליון שקל בשנת 2008. כמו כן, נציין, כי החברה צברה הפסדים לצורכי מס בסך של כ-168 מיליון שקל.

אחד הנתונים המעניינים בדוחות עשות הוא דווקא הערכת שמאי, גיא צדיק שמעות מקרקעין, למתחם "עשות אשקלון" עליו ממקומם מפעל החברה. השמאי העריך את המתחם בשטח של 105,436 מ"ר בשווי של 59.25 מיליון שקל פלוס מע"מ- יותר ממחצית משוויה של החברה בבורסה.

עדכונים על החוזים החדשים?

ב-15 בפברואר זינקה מניית עשות ב-165% לאחר שדיווחה כי התקשרה בהסכם עם יצרן מנועים אמריקני מתחום התעופה על פיו תספק החברה החל משנת 2009 ולמשך כ-10 שנים גלים למנועי סילון. בהסכם נקבע כי בהסכמה הדדית קיימת אפשרות להארכתו מעבר לתקופה זו. ההיקף הכספי הצפוי של העסקה הינו בסך של כ-80 מיליון דולר, בהתאם להזמנות שיקבל הלקוח מלקוחותיו Back to back). בדוחות היום לא הייתה התייחסות להתקדמות החוזה, אך נכתב כי עסקה זו מעמיקה את אחיזתה של החברה בשוק המוצרים לתעופה ואת התמחותה בייצור גלים למנועי סילון.

שבוע לאחר מכן, ב-22 בפברואר, זינקה מניית עשות ב-126% לאחר שעשות הודיעה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של משא ומתן להתקשרות עם משרד הביטחון בעסקה לייצור ומכירת מערכות לרק"מ, בהיקף כספי צפוי של כ-90 מיליון שקל בשלב ראשון, עם כוונה להגדלה במשך כ-3 שנים, עד להיקף כולל של כ-260 מיליון שקל. מועדי האספקה הצפויים ייפרסו על-פני כ-5 שנים ממועד סיכום העסקה. ביצוע העסקה מותנה בהשלמת המו"מ לשביעות רצון הצדדים וקבלת אישורם של כל האורגנים המוסמכים בחברה על-פי דין. גם כאן, לא נכתב בדוחות איך מתקדמת העסקה.

פרט מעניין מהדוחות קשור להסכם שיש לעשות בתחומי ייצור הממסרות וחודרני שריון. ע"פ ההסכם מכירת מוצרים ללקוחות אחרים, לבד ממשרד הביטחון (ממסרות) ותעש (חודרני שריון), טעונה אישור מראש על כך של משרד הביטחון או תעש, לפי העניין. הסכמים אלו יוצרים תלות מסוימת בתעש ובמשרד הביטחון. אך מתברר כי ממחר יפוגו ההסכמים ומהדוחות עולה, כי עד כה לא נדרשה החברה להשגת חידוש לאישורים. לכן, עם ביטול הסכם לייצור חודרני שריון עם תעש, תפחת במידה מסוימת התלות בתעש.

התשואות על אגרות החוב צונחות

במאי 2007 הנפיקה עשות 80,000,000 ש"ח ע.נ. איגרות חוב (סדרה א), צמודות (קרן וריבית) למדד. תמורת ההנפקה נטו עמדה על סך של כ-76.3 מיליון שקל. איגרות החוב עומדות לפירעון בחמישה תשלומים שנתיים שווים, ביום 31 לחודש מאי של כל אחת מהשנים 2014-2010 (כולל), כאשר תשלום הריבית הראשון נעשה ביום 30 בנובמבר 2007.

איגרות החוב (סדרה א) מדורגות בדירוג Baa עם אופק שלילי מאז אוגוסט 2008. בעקבות ההודעות שפרסמה החברה בפברואר ירדה התשואה לפדיון של אגרות החוב מיותר מ-17% ל-7% כיום. בהקשר הזה, נציין כי ב-22 בפברואר אישרה החברה תכנית לרכישה עצמית של איגרות החוב בהיקף כספי כולל של עד 40 מיליון שקל.

ע"פ הדוחות בסוף 2008 העסיקה החברה 395 עובדים, כאשר בשנתיים האחרונות לא חלו שינויים מהותיים במצבת העובדים. נציין, כי העובדים בחברה מועסקים במספר הסכמי העסקה.

הזמנות מחייבות נכון ל-31 בדצמבר 2008

עשות אשקלון עוסקת בעיקר בייצור מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים, תעופתיים, אוטומוטיביים כבדים ותעשייתיים, וכן מוצרים מטונגסטן מסונטר לשימושים בשווקים הצבאיים, התעופתיים ולשוק תעשיית הרכב הכבד.

צבר ההזמנות של התחום הצבאי כולל את המוצרים (המערכות) הבאים:

מערכות ממסרות לרק"מ, מערכות מתלים, הינעים סופיים, מוצרים מטונגסטן

ופריטים נוספים (בטבלה להלן - באלפי שקלים)

עיקר צבר ההזמנות של התחום הצבאי לשנת 2009 הינו עבור פרויקט

המרכבה ופרויקט הנמר.

צבר ההזמנות של התחום האזרחי (באלפי שקלים) נכון ליום 31.12.2008

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.