550% זינוק בחודש - מוצדק? עשות דיווחה על הפסד, המשקיעים מסתכלים קדימה

החברה רשמה הפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בשנה שעברה. שמאי מעריך את מפעל החברה ב-59 מיליון שקל. Bizportal חיפש נתונים מהדוחות ובדק ומה קורה עם החוזים החדשים
אריאל אטיאס |

חברת עשות אשקלון, שפרצה לתודעת המשקיעים במהלך חודש פברואר השנה כאשר דיווחה על משא ומתן מתקדם לסגירת עסקה עם משרד הביטחון הישראלי ועל עסקת נוספת עם לקוח אמריקני, פרסמה היום את תוצאותיה לשנת 2008 כולה.

במהלך שנה שעברה ירדו הכנסות עשות אשקלון, העוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין, ומוצרים ממתכת כבדה, בשיעור של 9.9% לסך של 207.1 מיליון שקל מהכנסות בסך של 230 מיליון שקל בשנת 2007. בשורה התחתונה, החברה עברה להפסד בסך של 8.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 1.82 מיליון שקל בשנת 2007.

יתרת המזומנים ושווי מזומנים של עשות אשקלון עלו במהלך השנה ל-42.3 מיליון שקל מ-22.57 מיליון שקל בשנת 2007. כאשר המזומנים נטו, שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-31 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי בסך של 27.3 מיליון שקל בשנת 2007.

מפעל החברה מוערך ב-59.25 מיליון שקל

מהמאזן של החברה עולה, כי סך הנכסים של החברה ליום 31 בדצמבר 2008 עמד על כ-332.7 מיליון שקל לעומת כ-288.5 מיליון שקל בסוף שנת 2007. אך סעיף המלאי של החברה עלה מ-91.4 מיליון שקל בשנה שעברה ל-123 מיליון שקל בשנת 2008. כמו כן, נציין, כי החברה צברה הפסדים לצורכי מס בסך של כ-168 מיליון שקל.

אחד הנתונים המעניינים בדוחות עשות הוא דווקא הערכת שמאי, גיא צדיק שמעות מקרקעין, למתחם "עשות אשקלון" עליו ממקומם מפעל החברה. השמאי העריך את המתחם בשטח של 105,436 מ"ר בשווי של 59.25 מיליון שקל פלוס מע"מ- יותר ממחצית משוויה של החברה בבורסה.

עדכונים על החוזים החדשים?

ב-15 בפברואר זינקה מניית עשות ב-165% לאחר שדיווחה כי התקשרה בהסכם עם יצרן מנועים אמריקני מתחום התעופה על פיו תספק החברה החל משנת 2009 ולמשך כ-10 שנים גלים למנועי סילון. בהסכם נקבע כי בהסכמה הדדית קיימת אפשרות להארכתו מעבר לתקופה זו. ההיקף הכספי הצפוי של העסקה הינו בסך של כ-80 מיליון דולר, בהתאם להזמנות שיקבל הלקוח מלקוחותיו Back to back). בדוחות היום לא הייתה התייחסות להתקדמות החוזה, אך נכתב כי עסקה זו מעמיקה את אחיזתה של החברה בשוק המוצרים לתעופה ואת התמחותה בייצור גלים למנועי סילון.

שבוע לאחר מכן, ב-22 בפברואר, זינקה מניית עשות ב-126% לאחר שעשות הודיעה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של משא ומתן להתקשרות עם משרד הביטחון בעסקה לייצור ומכירת מערכות לרק"מ, בהיקף כספי צפוי של כ-90 מיליון שקל בשלב ראשון, עם כוונה להגדלה במשך כ-3 שנים, עד להיקף כולל של כ-260 מיליון שקל. מועדי האספקה הצפויים ייפרסו על-פני כ-5 שנים ממועד סיכום העסקה. ביצוע העסקה מותנה בהשלמת המו"מ לשביעות רצון הצדדים וקבלת אישורם של כל האורגנים המוסמכים בחברה על-פי דין. גם כאן, לא נכתב בדוחות איך מתקדמת העסקה.

פרט מעניין מהדוחות קשור להסכם שיש לעשות בתחומי ייצור הממסרות וחודרני שריון. ע"פ ההסכם מכירת מוצרים ללקוחות אחרים, לבד ממשרד הביטחון (ממסרות) ותעש (חודרני שריון), טעונה אישור מראש על כך של משרד הביטחון או תעש, לפי העניין. הסכמים אלו יוצרים תלות מסוימת בתעש ובמשרד הביטחון. אך מתברר כי ממחר יפוגו ההסכמים ומהדוחות עולה, כי עד כה לא נדרשה החברה להשגת חידוש לאישורים. לכן, עם ביטול הסכם לייצור חודרני שריון עם תעש, תפחת במידה מסוימת התלות בתעש.

התשואות על אגרות החוב צונחות

במאי 2007 הנפיקה עשות 80,000,000 ש"ח ע.נ. איגרות חוב (סדרה א), צמודות (קרן וריבית) למדד. תמורת ההנפקה נטו עמדה על סך של כ-76.3 מיליון שקל. איגרות החוב עומדות לפירעון בחמישה תשלומים שנתיים שווים, ביום 31 לחודש מאי של כל אחת מהשנים 2014-2010 (כולל), כאשר תשלום הריבית הראשון נעשה ביום 30 בנובמבר 2007.

איגרות החוב (סדרה א) מדורגות בדירוג Baa עם אופק שלילי מאז אוגוסט 2008. בעקבות ההודעות שפרסמה החברה בפברואר ירדה התשואה לפדיון של אגרות החוב מיותר מ-17% ל-7% כיום. בהקשר הזה, נציין כי ב-22 בפברואר אישרה החברה תכנית לרכישה עצמית של איגרות החוב בהיקף כספי כולל של עד 40 מיליון שקל.

ע"פ הדוחות בסוף 2008 העסיקה החברה 395 עובדים, כאשר בשנתיים האחרונות לא חלו שינויים מהותיים במצבת העובדים. נציין, כי העובדים בחברה מועסקים במספר הסכמי העסקה.

הזמנות מחייבות נכון ל-31 בדצמבר 2008

עשות אשקלון עוסקת בעיקר בייצור מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים, תעופתיים, אוטומוטיביים כבדים ותעשייתיים, וכן מוצרים מטונגסטן מסונטר לשימושים בשווקים הצבאיים, התעופתיים ולשוק תעשיית הרכב הכבד.

צבר ההזמנות של התחום הצבאי כולל את המוצרים (המערכות) הבאים:

מערכות ממסרות לרק"מ, מערכות מתלים, הינעים סופיים, מוצרים מטונגסטן

ופריטים נוספים (בטבלה להלן - באלפי שקלים)

עיקר צבר ההזמנות של התחום הצבאי לשנת 2009 הינו עבור פרויקט

המרכבה ופרויקט הנמר.

צבר ההזמנות של התחום האזרחי (באלפי שקלים) נכון ליום 31.12.2008

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.