אמות השקעות משביחה הפרוטפוליו: רוכשת מאלקטרה נדל"ן נכסים בתשואה מעל 8%
אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו שבשליטת גרשון זלקינד, הודיעה היום על מכירת אחזקותיה ב-3 נכסים מניבים בישראל לחברת אמות השקעות,החברה הבת של אלוני חץ, בתמורה כוללת של כ-288 מיליון שקלים. תזרים המזומנים שינבע לאלקטרה נדל"ן, לפני מס ולאחר ניכוי הלוואות והתחייבויות אחרות, מסתכם בכ-168 מיליון שקלים.
מדובר בבנייני משרדים בשטח כולל של כ-31,000 מ"ר (חלק החברה) וכ-900 חניות והם מניבים שכר דירה שנתי נטו (NOI) בסך של כ-24.8 מיליון שקלים (חלקה של אלקטרה נדל"ן). אלקטרה נדל"ן לא צפויה לרשום רווח או הפסד מהותי נוסף מעבר לזה שיירשם בדו"חותיה הכספיים לסיכום שנת 2008.
שלושת הנכסים הנמכרים הינם 49% ממניות חברת זיויאל השקעות (ו-50% מזכויות ההצבעה בחברה) המחזיקה נכס ברחוב הברזל ברמת החייל בתל-אביב,50% ממניות חברה המחזיקה בזכויות בנכס ברחוב משכית בהרצליה פיתוח וכן 50% מזכויות בנכס ברחוב זרחין באזור תעשיה חדש רעננה צפון.
הבניינים מושכרים בתפוסה של 100% לדיירים שונים ולתקופות שונות, כשבין השוכרים חברות כגון ורינט, קומברס, אלווריון, נייס, סאפ ועוד.
אלקטרה נדל"ן מדווחת על העסקה למימוש הנכסים האמורים כחודש לאחר שדיווחה דווקא על עסקה לרכישת נכסים באירופה. כזכור, בחודש שעבר דיווחה אלקטרה נדל"ן על השלמת השלב השני של עסקת "הורנבאך", עליה דיווחה במאי 2006. במסגרת שלב זה, רכשה החברה, יחד עם שותפים, שלושה מרכזי קניות בהולנד ובלוקסמבורג בתמורה כוללת של כ-314 מיליון שקלים, כאשר חלקה של החברה בעיסקה עמד על 45%. בסך הכל, עם השלמת העסקה, מחזיקה החברה כ-45% מ-7 מרכזים בגרמניה הולנד ולוקסמבורג.
"בעסקה הנוכחית נוצרה בפנינו הזדמנות לממש נכסים מניבים בישראל, שאת הקמתם השלמנו לפני מספר שנים, ובאופן טבעי גם מגיעה העת לממשם. מעבר לכך, העיסקה מניבה לנו תזרים מזומנים של כ-168 מיליון שקל לאחר פרעון התחייבויות, סכום שעשוי לשמש אותנו במסגרת פעילותנו השוטפת בישראל ובחו"ל. במקביל, אנו ממשיכים לפעול לרכישה ו/או למימוש של נכסים נוספים, בהתאם להזדמנויות שיעמדו בפני החברה", ציין שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן.
הרכישה כפופה למספר תנאים מתלים לרבות השלמת בדיקת נאותות. באם תסתיים בדיקת הנאותות לשביעות רצון החברה, יחתמו הצדדים על חוזי רכישה מפורטים ככל האפשר עד 31.3.09.
"אנו שמחים לדווח על עסקה לרכישת חלק משלושה נכסים מניבים איכותיים הנמצאים באזורי ביקוש מרכזיים. הנכסים מושכרים במלואם לשוכרים איתנים. מחירי השכירות בנכסים כבר משקפים את רוח תקופה זו ולכן אנו מעריכים כי הם מגלמים בתוכם פוטנציאל רב עבורנו", ציין אבי מוסלר, מנכ"ל אמות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
משק כספי סגור פירושו שההכנסות מתחום מסוים, במקרה הזה מים, יופנו רק לשירותים הקשורים אליו, כמו תחזוקת תשתיות, השקעה בצנרת וטיפול במים. הדרישה לשמור על משק כזה מבטיחה שהכספים לא יזלגו לתחומים אחרים, וכך מוודאת שההתייעלות תשרת ישירות את הצרכנים.
מי עומד מאחורי יוזמת החקיקה והעבודה המקצועית שקדמה לה?
הצעת החוק מקודמת על ידי שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, אך היא מבוססת על עבודת מטה מקצועית של משרד האנרגיה בראשות מנכ"ל המשרד יוסי דיין. לצידם פעלו גם זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.
כיצד משפיעה הצעת החוק על תעריפי המים לצרכנים?
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
המהלך צפוי להוזיל את תעריפי המים בטווח הארוך, בזכות ביטול תקורות מיותרות וצמצום מנגנונים כפולים. במשרד האנרגיה סבורים שהתייעלות מבנית וניהולית תביא להפחתת עלויות ותחזיר את משק המים לניהול יעיל, ששומר על טובת הציבור.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה התנאים שיאפשרו לרשות מקומית לנהל את משק המים בעצמה?
רשות מקומית תוכל לוותר על תאגיד מים ולנהל את התחום בעצמה, רק אם תעמוד בקריטריונים כלכליים ותפעוליים שייקבעו על ידי משרד האנרגיה. בין הדרישות: ניהול תקין, יכולת כספית, התחייבות לשקיפות ושמירה על משק כספי סגור.
מה הייתה הביקורת הציבורית המרכזית כלפי תאגידי המים?
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
