אמות השקעות משביחה הפרוטפוליו: רוכשת מאלקטרה נדל"ן נכסים בתשואה מעל 8%
אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו שבשליטת גרשון זלקינד, הודיעה היום על מכירת אחזקותיה ב-3 נכסים מניבים בישראל לחברת אמות השקעות,החברה הבת של אלוני חץ, בתמורה כוללת של כ-288 מיליון שקלים. תזרים המזומנים שינבע לאלקטרה נדל"ן, לפני מס ולאחר ניכוי הלוואות והתחייבויות אחרות, מסתכם בכ-168 מיליון שקלים.
מדובר בבנייני משרדים בשטח כולל של כ-31,000 מ"ר (חלק החברה) וכ-900 חניות והם מניבים שכר דירה שנתי נטו (NOI) בסך של כ-24.8 מיליון שקלים (חלקה של אלקטרה נדל"ן). אלקטרה נדל"ן לא צפויה לרשום רווח או הפסד מהותי נוסף מעבר לזה שיירשם בדו"חותיה הכספיים לסיכום שנת 2008.
שלושת הנכסים הנמכרים הינם 49% ממניות חברת זיויאל השקעות (ו-50% מזכויות ההצבעה בחברה) המחזיקה נכס ברחוב הברזל ברמת החייל בתל-אביב,50% ממניות חברה המחזיקה בזכויות בנכס ברחוב משכית בהרצליה פיתוח וכן 50% מזכויות בנכס ברחוב זרחין באזור תעשיה חדש רעננה צפון.
הבניינים מושכרים בתפוסה של 100% לדיירים שונים ולתקופות שונות, כשבין השוכרים חברות כגון ורינט, קומברס, אלווריון, נייס, סאפ ועוד.
אלקטרה נדל"ן מדווחת על העסקה למימוש הנכסים האמורים כחודש לאחר שדיווחה דווקא על עסקה לרכישת נכסים באירופה. כזכור, בחודש שעבר דיווחה אלקטרה נדל"ן על השלמת השלב השני של עסקת "הורנבאך", עליה דיווחה במאי 2006. במסגרת שלב זה, רכשה החברה, יחד עם שותפים, שלושה מרכזי קניות בהולנד ובלוקסמבורג בתמורה כוללת של כ-314 מיליון שקלים, כאשר חלקה של החברה בעיסקה עמד על 45%. בסך הכל, עם השלמת העסקה, מחזיקה החברה כ-45% מ-7 מרכזים בגרמניה הולנד ולוקסמבורג.
"בעסקה הנוכחית נוצרה בפנינו הזדמנות לממש נכסים מניבים בישראל, שאת הקמתם השלמנו לפני מספר שנים, ובאופן טבעי גם מגיעה העת לממשם. מעבר לכך, העיסקה מניבה לנו תזרים מזומנים של כ-168 מיליון שקל לאחר פרעון התחייבויות, סכום שעשוי לשמש אותנו במסגרת פעילותנו השוטפת בישראל ובחו"ל. במקביל, אנו ממשיכים לפעול לרכישה ו/או למימוש של נכסים נוספים, בהתאם להזדמנויות שיעמדו בפני החברה", ציין שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן.
הרכישה כפופה למספר תנאים מתלים לרבות השלמת בדיקת נאותות. באם תסתיים בדיקת הנאותות לשביעות רצון החברה, יחתמו הצדדים על חוזי רכישה מפורטים ככל האפשר עד 31.3.09.
"אנו שמחים לדווח על עסקה לרכישת חלק משלושה נכסים מניבים איכותיים הנמצאים באזורי ביקוש מרכזיים. הנכסים מושכרים במלואם לשוכרים איתנים. מחירי השכירות בנכסים כבר משקפים את רוח תקופה זו ולכן אנו מעריכים כי הם מגלמים בתוכם פוטנציאל רב עבורנו", ציין אבי מוסלר, מנכ"ל אמות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
