אמות השקעות משביחה הפרוטפוליו: רוכשת מאלקטרה נדל"ן נכסים בתשואה מעל 8%
אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו שבשליטת גרשון זלקינד, הודיעה היום על מכירת אחזקותיה ב-3 נכסים מניבים בישראל לחברת אמות השקעות,החברה הבת של אלוני חץ, בתמורה כוללת של כ-288 מיליון שקלים. תזרים המזומנים שינבע לאלקטרה נדל"ן, לפני מס ולאחר ניכוי הלוואות והתחייבויות אחרות, מסתכם בכ-168 מיליון שקלים.
מדובר בבנייני משרדים בשטח כולל של כ-31,000 מ"ר (חלק החברה) וכ-900 חניות והם מניבים שכר דירה שנתי נטו (NOI) בסך של כ-24.8 מיליון שקלים (חלקה של אלקטרה נדל"ן). אלקטרה נדל"ן לא צפויה לרשום רווח או הפסד מהותי נוסף מעבר לזה שיירשם בדו"חותיה הכספיים לסיכום שנת 2008.
שלושת הנכסים הנמכרים הינם 49% ממניות חברת זיויאל השקעות (ו-50% מזכויות ההצבעה בחברה) המחזיקה נכס ברחוב הברזל ברמת החייל בתל-אביב,50% ממניות חברה המחזיקה בזכויות בנכס ברחוב משכית בהרצליה פיתוח וכן 50% מזכויות בנכס ברחוב זרחין באזור תעשיה חדש רעננה צפון.
הבניינים מושכרים בתפוסה של 100% לדיירים שונים ולתקופות שונות, כשבין השוכרים חברות כגון ורינט, קומברס, אלווריון, נייס, סאפ ועוד.
אלקטרה נדל"ן מדווחת על העסקה למימוש הנכסים האמורים כחודש לאחר שדיווחה דווקא על עסקה לרכישת נכסים באירופה. כזכור, בחודש שעבר דיווחה אלקטרה נדל"ן על השלמת השלב השני של עסקת "הורנבאך", עליה דיווחה במאי 2006. במסגרת שלב זה, רכשה החברה, יחד עם שותפים, שלושה מרכזי קניות בהולנד ובלוקסמבורג בתמורה כוללת של כ-314 מיליון שקלים, כאשר חלקה של החברה בעיסקה עמד על 45%. בסך הכל, עם השלמת העסקה, מחזיקה החברה כ-45% מ-7 מרכזים בגרמניה הולנד ולוקסמבורג.
"בעסקה הנוכחית נוצרה בפנינו הזדמנות לממש נכסים מניבים בישראל, שאת הקמתם השלמנו לפני מספר שנים, ובאופן טבעי גם מגיעה העת לממשם. מעבר לכך, העיסקה מניבה לנו תזרים מזומנים של כ-168 מיליון שקל לאחר פרעון התחייבויות, סכום שעשוי לשמש אותנו במסגרת פעילותנו השוטפת בישראל ובחו"ל. במקביל, אנו ממשיכים לפעול לרכישה ו/או למימוש של נכסים נוספים, בהתאם להזדמנויות שיעמדו בפני החברה", ציין שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן.
הרכישה כפופה למספר תנאים מתלים לרבות השלמת בדיקת נאותות. באם תסתיים בדיקת הנאותות לשביעות רצון החברה, יחתמו הצדדים על חוזי רכישה מפורטים ככל האפשר עד 31.3.09.
"אנו שמחים לדווח על עסקה לרכישת חלק משלושה נכסים מניבים איכותיים הנמצאים באזורי ביקוש מרכזיים. הנכסים מושכרים במלואם לשוכרים איתנים. מחירי השכירות בנכסים כבר משקפים את רוח תקופה זו ולכן אנו מעריכים כי הם מגלמים בתוכם פוטנציאל רב עבורנו", ציין אבי מוסלר, מנכ"ל אמות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
