אמות השקעות משביחה הפרוטפוליו: רוכשת מאלקטרה נדל"ן נכסים בתשואה מעל 8%

תזרים המזומנים שנובע לאלקטרה נדל"ן לפני מס ולאחר ניכוי הלוואות והתחייבות עומד על כ-168 מיליון שקלים.
איריס בר טל |

אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו שבשליטת גרשון זלקינד, הודיעה היום על מכירת אחזקותיה ב-3 נכסים מניבים בישראל לחברת אמות השקעות,החברה הבת של אלוני חץ, בתמורה כוללת של כ-288 מיליון שקלים. תזרים המזומנים שינבע לאלקטרה נדל"ן, לפני מס ולאחר ניכוי הלוואות והתחייבויות אחרות, מסתכם בכ-168 מיליון שקלים.

מדובר בבנייני משרדים בשטח כולל של כ-31,000 מ"ר (חלק החברה) וכ-900 חניות והם מניבים שכר דירה שנתי נטו (NOI) בסך של כ-24.8 מיליון שקלים (חלקה של אלקטרה נדל"ן). אלקטרה נדל"ן לא צפויה לרשום רווח או הפסד מהותי נוסף מעבר לזה שיירשם בדו"חותיה הכספיים לסיכום שנת 2008.

שלושת הנכסים הנמכרים הינם 49% ממניות חברת זיויאל השקעות (ו-50% מזכויות ההצבעה בחברה) המחזיקה נכס ברחוב הברזל ברמת החייל בתל-אביב,50% ממניות חברה המחזיקה בזכויות בנכס ברחוב משכית בהרצליה פיתוח וכן 50% מזכויות בנכס ברחוב זרחין באזור תעשיה חדש רעננה צפון.

הבניינים מושכרים בתפוסה של 100% לדיירים שונים ולתקופות שונות, כשבין השוכרים חברות כגון ורינט, קומברס, אלווריון, נייס, סאפ ועוד.

אלקטרה נדל"ן מדווחת על העסקה למימוש הנכסים האמורים כחודש לאחר שדיווחה דווקא על עסקה לרכישת נכסים באירופה. כזכור, בחודש שעבר דיווחה אלקטרה נדל"ן על השלמת השלב השני של עסקת "הורנבאך", עליה דיווחה במאי 2006. במסגרת שלב זה, רכשה החברה, יחד עם שותפים, שלושה מרכזי קניות בהולנד ובלוקסמבורג בתמורה כוללת של כ-314 מיליון שקלים, כאשר חלקה של החברה בעיסקה עמד על 45%. בסך הכל, עם השלמת העסקה, מחזיקה החברה כ-45% מ-7 מרכזים בגרמניה הולנד ולוקסמבורג.

"בעסקה הנוכחית נוצרה בפנינו הזדמנות לממש נכסים מניבים בישראל, שאת הקמתם השלמנו לפני מספר שנים, ובאופן טבעי גם מגיעה העת לממשם. מעבר לכך, העיסקה מניבה לנו תזרים מזומנים של כ-168 מיליון שקל לאחר פרעון התחייבויות, סכום שעשוי לשמש אותנו במסגרת פעילותנו השוטפת בישראל ובחו"ל. במקביל, אנו ממשיכים לפעול לרכישה ו/או למימוש של נכסים נוספים, בהתאם להזדמנויות שיעמדו בפני החברה", ציין שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן.

הרכישה כפופה למספר תנאים מתלים לרבות השלמת בדיקת נאותות. באם תסתיים בדיקת הנאותות לשביעות רצון החברה, יחתמו הצדדים על חוזי רכישה מפורטים ככל האפשר עד 31.3.09.

"אנו שמחים לדווח על עסקה לרכישת חלק משלושה נכסים מניבים איכותיים הנמצאים באזורי ביקוש מרכזיים. הנכסים מושכרים במלואם לשוכרים איתנים. מחירי השכירות בנכסים כבר משקפים את רוח תקופה זו ולכן אנו מעריכים כי הם מגלמים בתוכם פוטנציאל רב עבורנו", ציין אבי מוסלר, מנכ"ל אמות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.