העתיד ירוק: כשליש מהציבור מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק

מסקר גיאוקרטוגרפיה עולה כי הציבור מוכן לשלם תוספת של 2.6% עד 3.5% בעבור בית ירוק
איריס בר טל |

כשליש מהציבור הישראלי מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק, בעוד של 50% מהציבור חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, כך עולה מסקר שערכה גיאורטוגרפיה בעבור המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, לקראת כנס הנדסה אזרחית ירוקה שייערך היום בקמפוס באר שבע.

לשאלה כמה הייתם מוכנים לשלם עבור בית ירוק? השיבו כ-25% מהנשאלים כי היו מוכנים לשלם כ-3.5% תוספת לדירה ממוצעת, שתכלול מזגן חסכוני, בידוד של הבניין והדירה וכדומה. כ-10% מוכנים לשלם תוספת של כ-2.6%.

הסקר נערך בקרב 500 משיבים, גברים ונשים, בגיל 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. הסקר נערך בשבוע הראשון של חודש פברואר 2009.

עוד עולה מהסקר כי למחצית מהציבור הישראלי חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, זאת למרות שרמת המודעות של הציבור לבנייה ירוקה ולמרכיביה עדיין נמוכים מאוד: כ-16% בלבד מכירים את הנושא או שמעו עליו, בעוד שכ-62% אינם מכירים את הנושא כלל או כמעט ולא שמעו עליו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הנכונות לרכוש בית ירוק גדלה לשיעור של קרוב ל-60% מהציבור, לאחר שהוסברו מאפייני הבנייה הירוקה ויתרונותיה.

מעניין לציין כי מי שאינם מכירים את נושא הבנייה הירוקה והחכמה הם בעיקר: בני 55 ומעלה, בעלי השכלה והכנסה נמוכים ועולים חדשים. לעומת זאת המודעות לבית ירוק וחכם גבוהה יותר בקרב הצעירים עד גיל 35.

"עתיד כדור הארץ ומשאביו בידינו וכולנו מצווים להבטיח ולשמר אותם, לנו ולדורות הבאים, כל אחד בתחומי עיסוקו. ההנדסה האזרחית בתחומיה השונים נרתמה גם היא בשנים האחרונות לנושא, בייזום, בתכנון ופיתוח של פרויקטים ירוקים כמו בנייה בלבני אדמה מיוצבים, שכונות בבנייה ירוקה, מערכות לאיגום ולשימור מים, שימור קרקע, סילוק מזהמים, ניצול אנרגיות של שמש, רוח וזרימה ושימוש במערכות תחבורה שקטות", מציין ד"ר אורי צדקה, יו"ר הכנס ודיקן המחלקה להנדסה אזרחית במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים, מציינת: "הבנייה הירוקה עומדת להפוך לסטנדרט פופולארי בתוך פחות מחמש שנים. מרבית היזמים לא ייבנו יותר בניינים ללא תקן של בניין ירוק. הביקוש לבנייה הירוקה יגיע הן מצד רוכשי הדירות והן מצד מגורמי התכנון ובראשן הרשויות המקומיות".

להערכת דגני, הבנייה הירוקה תחדור בישראל בקצב דומה לחדירה בקרב רוכשי הדירות האמריקנים. שם כבר מדברים על בית ירוק כבית עדיף, כלומר כבית שיש לו עדיפות בעיני הקונה בעת תהליך הרכישה וההשוואה בין בנייני פרויקטים שונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.