העתיד ירוק: כשליש מהציבור מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק
כשליש מהציבור הישראלי מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק, בעוד של 50% מהציבור חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, כך עולה מסקר שערכה גיאורטוגרפיה בעבור המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, לקראת כנס הנדסה אזרחית ירוקה שייערך היום בקמפוס באר שבע.
לשאלה כמה הייתם מוכנים לשלם עבור בית ירוק? השיבו כ-25% מהנשאלים כי היו מוכנים לשלם כ-3.5% תוספת לדירה ממוצעת, שתכלול מזגן חסכוני, בידוד של הבניין והדירה וכדומה. כ-10% מוכנים לשלם תוספת של כ-2.6%.
הסקר נערך בקרב 500 משיבים, גברים ונשים, בגיל 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. הסקר נערך בשבוע הראשון של חודש פברואר 2009.
עוד עולה מהסקר כי למחצית מהציבור הישראלי חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, זאת למרות שרמת המודעות של הציבור לבנייה ירוקה ולמרכיביה עדיין נמוכים מאוד: כ-16% בלבד מכירים את הנושא או שמעו עליו, בעוד שכ-62% אינם מכירים את הנושא כלל או כמעט ולא שמעו עליו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הנכונות לרכוש בית ירוק גדלה לשיעור של קרוב ל-60% מהציבור, לאחר שהוסברו מאפייני הבנייה הירוקה ויתרונותיה.
מעניין לציין כי מי שאינם מכירים את נושא הבנייה הירוקה והחכמה הם בעיקר: בני 55 ומעלה, בעלי השכלה והכנסה נמוכים ועולים חדשים. לעומת זאת המודעות לבית ירוק וחכם גבוהה יותר בקרב הצעירים עד גיל 35.
"עתיד כדור הארץ ומשאביו בידינו וכולנו מצווים להבטיח ולשמר אותם, לנו ולדורות הבאים, כל אחד בתחומי עיסוקו. ההנדסה האזרחית בתחומיה השונים נרתמה גם היא בשנים האחרונות לנושא, בייזום, בתכנון ופיתוח של פרויקטים ירוקים כמו בנייה בלבני אדמה מיוצבים, שכונות בבנייה ירוקה, מערכות לאיגום ולשימור מים, שימור קרקע, סילוק מזהמים, ניצול אנרגיות של שמש, רוח וזרימה ושימוש במערכות תחבורה שקטות", מציין ד"ר אורי צדקה, יו"ר הכנס ודיקן המחלקה להנדסה אזרחית במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.
ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים, מציינת: "הבנייה הירוקה עומדת להפוך לסטנדרט פופולארי בתוך פחות מחמש שנים. מרבית היזמים לא ייבנו יותר בניינים ללא תקן של בניין ירוק. הביקוש לבנייה הירוקה יגיע הן מצד רוכשי הדירות והן מצד מגורמי התכנון ובראשן הרשויות המקומיות".
להערכת דגני, הבנייה הירוקה תחדור בישראל בקצב דומה לחדירה בקרב רוכשי הדירות האמריקנים. שם כבר מדברים על בית ירוק כבית עדיף, כלומר כבית שיש לו עדיפות בעיני הקונה בעת תהליך הרכישה וההשוואה בין בנייני פרויקטים שונים".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
