העתיד ירוק: כשליש מהציבור מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק
כשליש מהציבור הישראלי מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק, בעוד של 50% מהציבור חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, כך עולה מסקר שערכה גיאורטוגרפיה בעבור המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, לקראת כנס הנדסה אזרחית ירוקה שייערך היום בקמפוס באר שבע.
לשאלה כמה הייתם מוכנים לשלם עבור בית ירוק? השיבו כ-25% מהנשאלים כי היו מוכנים לשלם כ-3.5% תוספת לדירה ממוצעת, שתכלול מזגן חסכוני, בידוד של הבניין והדירה וכדומה. כ-10% מוכנים לשלם תוספת של כ-2.6%.
הסקר נערך בקרב 500 משיבים, גברים ונשים, בגיל 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. הסקר נערך בשבוע הראשון של חודש פברואר 2009.
עוד עולה מהסקר כי למחצית מהציבור הישראלי חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, זאת למרות שרמת המודעות של הציבור לבנייה ירוקה ולמרכיביה עדיין נמוכים מאוד: כ-16% בלבד מכירים את הנושא או שמעו עליו, בעוד שכ-62% אינם מכירים את הנושא כלל או כמעט ולא שמעו עליו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הנכונות לרכוש בית ירוק גדלה לשיעור של קרוב ל-60% מהציבור, לאחר שהוסברו מאפייני הבנייה הירוקה ויתרונותיה.
מעניין לציין כי מי שאינם מכירים את נושא הבנייה הירוקה והחכמה הם בעיקר: בני 55 ומעלה, בעלי השכלה והכנסה נמוכים ועולים חדשים. לעומת זאת המודעות לבית ירוק וחכם גבוהה יותר בקרב הצעירים עד גיל 35.
"עתיד כדור הארץ ומשאביו בידינו וכולנו מצווים להבטיח ולשמר אותם, לנו ולדורות הבאים, כל אחד בתחומי עיסוקו. ההנדסה האזרחית בתחומיה השונים נרתמה גם היא בשנים האחרונות לנושא, בייזום, בתכנון ופיתוח של פרויקטים ירוקים כמו בנייה בלבני אדמה מיוצבים, שכונות בבנייה ירוקה, מערכות לאיגום ולשימור מים, שימור קרקע, סילוק מזהמים, ניצול אנרגיות של שמש, רוח וזרימה ושימוש במערכות תחבורה שקטות", מציין ד"ר אורי צדקה, יו"ר הכנס ודיקן המחלקה להנדסה אזרחית במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.
ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים, מציינת: "הבנייה הירוקה עומדת להפוך לסטנדרט פופולארי בתוך פחות מחמש שנים. מרבית היזמים לא ייבנו יותר בניינים ללא תקן של בניין ירוק. הביקוש לבנייה הירוקה יגיע הן מצד רוכשי הדירות והן מצד מגורמי התכנון ובראשן הרשויות המקומיות".
להערכת דגני, הבנייה הירוקה תחדור בישראל בקצב דומה לחדירה בקרב רוכשי הדירות האמריקנים. שם כבר מדברים על בית ירוק כבית עדיף, כלומר כבית שיש לו עדיפות בעיני הקונה בעת תהליך הרכישה וההשוואה בין בנייני פרויקטים שונים".
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הונאה פונזי (דאליאי)הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
הונאת פונזי כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
