העתיד ירוק: כשליש מהציבור מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק

מסקר גיאוקרטוגרפיה עולה כי הציבור מוכן לשלם תוספת של 2.6% עד 3.5% בעבור בית ירוק
איריס בר טל |

כשליש מהציבור הישראלי מוכן לשלם יותר בעבור בית ירוק, בעוד של 50% מהציבור חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, כך עולה מסקר שערכה גיאורטוגרפיה בעבור המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, לקראת כנס הנדסה אזרחית ירוקה שייערך היום בקמפוס באר שבע.

לשאלה כמה הייתם מוכנים לשלם עבור בית ירוק? השיבו כ-25% מהנשאלים כי היו מוכנים לשלם כ-3.5% תוספת לדירה ממוצעת, שתכלול מזגן חסכוני, בידוד של הבניין והדירה וכדומה. כ-10% מוכנים לשלם תוספת של כ-2.6%.

הסקר נערך בקרב 500 משיבים, גברים ונשים, בגיל 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. הסקר נערך בשבוע הראשון של חודש פברואר 2009.

עוד עולה מהסקר כי למחצית מהציבור הישראלי חשוב שהבית שירכוש יהיה בית ירוק, זאת למרות שרמת המודעות של הציבור לבנייה ירוקה ולמרכיביה עדיין נמוכים מאוד: כ-16% בלבד מכירים את הנושא או שמעו עליו, בעוד שכ-62% אינם מכירים את הנושא כלל או כמעט ולא שמעו עליו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הנכונות לרכוש בית ירוק גדלה לשיעור של קרוב ל-60% מהציבור, לאחר שהוסברו מאפייני הבנייה הירוקה ויתרונותיה.

מעניין לציין כי מי שאינם מכירים את נושא הבנייה הירוקה והחכמה הם בעיקר: בני 55 ומעלה, בעלי השכלה והכנסה נמוכים ועולים חדשים. לעומת זאת המודעות לבית ירוק וחכם גבוהה יותר בקרב הצעירים עד גיל 35.

"עתיד כדור הארץ ומשאביו בידינו וכולנו מצווים להבטיח ולשמר אותם, לנו ולדורות הבאים, כל אחד בתחומי עיסוקו. ההנדסה האזרחית בתחומיה השונים נרתמה גם היא בשנים האחרונות לנושא, בייזום, בתכנון ופיתוח של פרויקטים ירוקים כמו בנייה בלבני אדמה מיוצבים, שכונות בבנייה ירוקה, מערכות לאיגום ולשימור מים, שימור קרקע, סילוק מזהמים, ניצול אנרגיות של שמש, רוח וזרימה ושימוש במערכות תחבורה שקטות", מציין ד"ר אורי צדקה, יו"ר הכנס ודיקן המחלקה להנדסה אזרחית במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים, מציינת: "הבנייה הירוקה עומדת להפוך לסטנדרט פופולארי בתוך פחות מחמש שנים. מרבית היזמים לא ייבנו יותר בניינים ללא תקן של בניין ירוק. הביקוש לבנייה הירוקה יגיע הן מצד רוכשי הדירות והן מצד מגורמי התכנון ובראשן הרשויות המקומיות".

להערכת דגני, הבנייה הירוקה תחדור בישראל בקצב דומה לחדירה בקרב רוכשי הדירות האמריקנים. שם כבר מדברים על בית ירוק כבית עדיף, כלומר כבית שיש לו עדיפות בעיני הקונה בעת תהליך הרכישה וההשוואה בין בנייני פרויקטים שונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".