ההורים ישלמו ביוקר: 1,600 בתי ספר יושבתו עקב הבחירות המקומיות ומשרדי הממשלה לא נותנים פתרון
אחת ל-5 שנים מתקיימות בחירות מוניציפליות ברחבי הארץ ואחת ל-5 שנים ציבור ההורים בישראל נוכח לדעת מחדש כמה לא אחראית ומתסכלת התנהלות הממשלה ומשרדיה השונים האחראים על ארגון הבחירות.
מחר, יום ג' בשבוע יצטרכו אלפי הורים ברחבי הארץ להתמודד עם הבעיה של ילדים שאינם יכולים להגיע ללימודים בבתי הספר בכל הארץ מכיוון שאלו מושבתים לטובת הבחירות המוניציפליות.
המשמעות היא למעשה, מצב בו הורים יצטרכו למצוא בעצמם סידור חלופי לילדיהם בגילאי יסודי שיישארו בבית, במקרים רבים להפסיד יום עבודה ולספוג את ההפסד הכספי בעצמם משום שיום זה אינו מוגדר כיום שבתון. הכתובת לאשמים במצב מועברת מאחד לשני ובסוף מוצאת את דרכה למשרד החינוך, למשרד הפנים ולממשלה שחוזרת על אותו סיפור מידי 5 שנים.
"זו חוצפה ממדרגה ראשונה"
"להשבית כך יום לימודים זו חוצפה ממדרגה ראשונה. לא ייתכן שאני (כהורה) שחייבת לעבוד משום שאין יום שבתון צריכה למצוא סידור חלופי לילדים". כך לדברי רחלי מחולון, אם שתצטרך להמציא סידור חלופי לילדה בגיל יסודי.
אם נוספת מפתח-תקוה טוענת, כי "לא מספיק שבית הספר מושבת, גם הצהרונים, מהם הממוקמים בבתי ספר אינם עובדים, דבר שמצריך הוצאה מיותרת שאין בגינה החזר. אנו כהורים מצפים ממערכת החינוך, העירייה או כל גוף שאחראי על קביעת הקלפי בבתי הספר למצוא סידור חלופי ו/או לשפות אותנו על ההפסד והנזק".
"זו המדינה שצריכה לדאוג להורים, לא אנחנו"
דובר עיריית פ"ת בתגובה לנושא: "לנו אין שום Say בעניין הזה. מדובר בכמות לא מבוטלת של תלמידים ולנו אין אין שום אפשרות לתת לזה מענה. מדובר בתכתיב ממשלתי ולנו בתור רשות מקומית אין מה לעשות. זו המדינה שצריכה לדאוג לבייביסיטר או לפיצוי כספי להורים".
אריה ניר, מזכיר ועדת הבחירות בפ"ת מוסר: "אנחנו פועלים על-פי הנחיות משרד הפנים והמפקח הארצי על הבחירות מטעם משרד הפנים".
"כל 5 שנים זה חוזר מחדש, כאילו זו פעם ראשונה"
ניר, שהיה שותף גם לבחירות המוניציפליות הקודמות מוסיף ואומר, "לא רק שלא למדו כלום מפעם שעברה, אלא עוד מתחילים בכך שאומרים שהלימודים יתקיימן כרגיל, אח"כ רואים את מס' הקלפיות שמוצבים בבתי הספר ואז מבינים שבית ספר שאליו צריכים להגיע 5,000 איש להצביע, לא יכול לנהל לימודים מכיוון שזה בלתי אפשרי. כל 5 שנים זה חוזר על עצמו כאילו זו פעם ראשונה".
בעלי התפקידים המעורבים בבחירות המוניציפליות טוענים, כי "המדינה משחקת משחק מכוער וטומנת את ראשה בחול. הסיבה היא סירובה לשלם לאותם אלפי הורים פיצוי כספי של מיליוני שקלים המגיע להם בעקבות אובדן יום העבודה. במקום שיכריזו על יום שבתון, לא מעלים את הנושא אפילו לדיון".
בפנייה למשרד הפנים לתגובה נאמר כי "האחראים למצב הם משרד החינוך והם אלו שצריכים לתת את המענה להורים ביום הבחירות".
משרד החינוך מבחינתו, לא מתעכב יותר מדי על תשובות ענייניות לשאלות, מדוע אין היערכות מוקדמת לטיפול במצבים כאלו? או מדוע הורים צריכים לשאת בהוצאה הכספית עקב הבחירות ומסתפק בתגובה רשמית, כללית ושאינה מספקת.
משרד החינוך: "אם זה יתאפשר יהיו פעילויות לילדים מטעם בתי הספר"
"בימים אלה התפרסם חוזר מנכ"ל בנוגע ליום הבחירות המוניציפאליות. חוזר מנכ"ל זה מציין, כי בבתי ספר בהם יוצבו קלפיות לא יתקיימו לימודים למעט בתי ספר בהם ישנה הפרדה מוחלטת בין שטח בית הספר לשטח הקלפיות".
"ביום הבחירות המוניציפאליות יוצבו קלפיות בכ – 1600 בתי ספר ברחבי הארץ, ובאותם בתי ספר כאמור לא יתקיימו לימודים".
הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.
