דן הלמן: "המשבר הריאלי רק מתחיל וזו הסיבה לכך ששוקי המניות לא מצליחים לתקן"
"המשבר הריאלי רק מתחיל וזו הסיבה לכך ששוקי המניות בעולם לא מצליחים לתקן". כך אומר דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות. להערכתו, הירידות בשווקים המתפתחים יימשכו גם בתקופה הקרובה.
"בשבועות האחרונים היינו עדים להתרחבות המשבר מחוץ לגבולות המערב כאשר יותר ויותר מדינות מבקשות סיוע מקרן המטבע העולמית. איסלנד (המדינה המערבית הראשונה שמבקשת ומקבלת סיוע מקרן המטבע העולמי מאז שנות ה-70) והונגריה כבר קיבלו מענק. בלרוס, אוקראינה ופקיסטן נמצאות בדיונים. מדינות אלו לא יהיו האחרונות" מעריך הלמן.
לדבריו, משבר האשראי פוגע בצורה חזקה במדינות המתפתחות. כך למשל ראינו השבוע את תחילת קריסתה של ארגנטינה ואם שופטים על פי התנהגות המטבעות גם טורקיה ודרום אפריקה בבעיה קשה והרשימה רק מתארכת.
הלמן מציין כי הגל הנוכחי של המשבר, מקורו בפאניקה שמתחילה במגזר קרנות הגידור שאיננו תחת רגולציה ונראה כי אלפי קרנות גידור נכנסו לחדלות פירעון ולא יכולות לשלם למשקיעים שלהם אפילו חלק מהקרן. "התחזית האופטימית בענף מדבר על מחיקה של מחצית משוק קרנות הגידור" אומר הלמן.
ומה בשוק הסולידי? לדברי הלמן, הורדת הריביות של הבנקים המרכזיים משפיעה על איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר בלבד ולכן צפויה ירידה באג"ח הממשלתיות ארוכות הטווח".
לדבריו, עלות תוכניות החילוץ השונות בצירוף ירידה מהכנסות ממיסים בכלל מדינות המערב, יובילו לשלב האחרון והגדול מכולם במשבר הפיננסי והוא ירידה במחירי איגרות החוב הממשלתיות הארוכות. גם בישראל נחווה תהליך דומה בשנה הקרובה. "חשוב להדגיש כי הן ירידות הריבית של הבנקים המרכזיים והן הבריחה לחוף מבטחים משפיעות בעיקר על איגרות חוב ממשלתיות לטווח הקצר ולא אגרות החוב הארוכות". מוסיף הלמן.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
