דן הלמן: "המשבר הריאלי רק מתחיל וזו הסיבה לכך ששוקי המניות לא מצליחים לתקן"
"המשבר הריאלי רק מתחיל וזו הסיבה לכך ששוקי המניות בעולם לא מצליחים לתקן". כך אומר דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות. להערכתו, הירידות בשווקים המתפתחים יימשכו גם בתקופה הקרובה.
"בשבועות האחרונים היינו עדים להתרחבות המשבר מחוץ לגבולות המערב כאשר יותר ויותר מדינות מבקשות סיוע מקרן המטבע העולמית. איסלנד (המדינה המערבית הראשונה שמבקשת ומקבלת סיוע מקרן המטבע העולמי מאז שנות ה-70) והונגריה כבר קיבלו מענק. בלרוס, אוקראינה ופקיסטן נמצאות בדיונים. מדינות אלו לא יהיו האחרונות" מעריך הלמן.
לדבריו, משבר האשראי פוגע בצורה חזקה במדינות המתפתחות. כך למשל ראינו השבוע את תחילת קריסתה של ארגנטינה ואם שופטים על פי התנהגות המטבעות גם טורקיה ודרום אפריקה בבעיה קשה והרשימה רק מתארכת.
הלמן מציין כי הגל הנוכחי של המשבר, מקורו בפאניקה שמתחילה במגזר קרנות הגידור שאיננו תחת רגולציה ונראה כי אלפי קרנות גידור נכנסו לחדלות פירעון ולא יכולות לשלם למשקיעים שלהם אפילו חלק מהקרן. "התחזית האופטימית בענף מדבר על מחיקה של מחצית משוק קרנות הגידור" אומר הלמן.
ומה בשוק הסולידי? לדברי הלמן, הורדת הריביות של הבנקים המרכזיים משפיעה על איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר בלבד ולכן צפויה ירידה באג"ח הממשלתיות ארוכות הטווח".
לדבריו, עלות תוכניות החילוץ השונות בצירוף ירידה מהכנסות ממיסים בכלל מדינות המערב, יובילו לשלב האחרון והגדול מכולם במשבר הפיננסי והוא ירידה במחירי איגרות החוב הממשלתיות הארוכות. גם בישראל נחווה תהליך דומה בשנה הקרובה. "חשוב להדגיש כי הן ירידות הריבית של הבנקים המרכזיים והן הבריחה לחוף מבטחים משפיעות בעיקר על איגרות חוב ממשלתיות לטווח הקצר ולא אגרות החוב הארוכות". מוסיף הלמן.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
