דן הלמן: "המשבר הריאלי רק מתחיל וזו הסיבה לכך ששוקי המניות לא מצליחים לתקן"
"המשבר הריאלי רק מתחיל וזו הסיבה לכך ששוקי המניות בעולם לא מצליחים לתקן". כך אומר דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות. להערכתו, הירידות בשווקים המתפתחים יימשכו גם בתקופה הקרובה.
"בשבועות האחרונים היינו עדים להתרחבות המשבר מחוץ לגבולות המערב כאשר יותר ויותר מדינות מבקשות סיוע מקרן המטבע העולמית. איסלנד (המדינה המערבית הראשונה שמבקשת ומקבלת סיוע מקרן המטבע העולמי מאז שנות ה-70) והונגריה כבר קיבלו מענק. בלרוס, אוקראינה ופקיסטן נמצאות בדיונים. מדינות אלו לא יהיו האחרונות" מעריך הלמן.
לדבריו, משבר האשראי פוגע בצורה חזקה במדינות המתפתחות. כך למשל ראינו השבוע את תחילת קריסתה של ארגנטינה ואם שופטים על פי התנהגות המטבעות גם טורקיה ודרום אפריקה בבעיה קשה והרשימה רק מתארכת.
הלמן מציין כי הגל הנוכחי של המשבר, מקורו בפאניקה שמתחילה במגזר קרנות הגידור שאיננו תחת רגולציה ונראה כי אלפי קרנות גידור נכנסו לחדלות פירעון ולא יכולות לשלם למשקיעים שלהם אפילו חלק מהקרן. "התחזית האופטימית בענף מדבר על מחיקה של מחצית משוק קרנות הגידור" אומר הלמן.
ומה בשוק הסולידי? לדברי הלמן, הורדת הריביות של הבנקים המרכזיים משפיעה על איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר בלבד ולכן צפויה ירידה באג"ח הממשלתיות ארוכות הטווח".
לדבריו, עלות תוכניות החילוץ השונות בצירוף ירידה מהכנסות ממיסים בכלל מדינות המערב, יובילו לשלב האחרון והגדול מכולם במשבר הפיננסי והוא ירידה במחירי איגרות החוב הממשלתיות הארוכות. גם בישראל נחווה תהליך דומה בשנה הקרובה. "חשוב להדגיש כי הן ירידות הריבית של הבנקים המרכזיים והן הבריחה לחוף מבטחים משפיעות בעיקר על איגרות חוב ממשלתיות לטווח הקצר ולא אגרות החוב הארוכות". מוסיף הלמן.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
