מה לחברות כמו כי"ל ומכתשים אגן ולמשבר האשראי?
צלילת הסחורות החקלאיות בשבועות האחרונים מותירה את משקיעי האגרו-כימיה בצד הכואב יותר של המשבר. נציגות סקטור האגרו-כימיה בשוק הישראלי, כיל ומכתשים אגן, הלכו יד ביד בשלושת החודשים האחרונים ועד הבוקר מחקו משוויין 48%, לא פחות. לשם ההשוואה, בשלושת החודשים האלו איבד מדד הבנקים 28% "בלבד".
במבט ראשון העניין נראה תמוה, שכן התגברות מחנק האשראי ומצוקת הנזילות הגלובלית הייתה אמורה לפגוע במוסדות פיננסיים בראש ובראשונה. מה לחברות בתחום החקלאי הנהנות ממאזן חזק, תזרים מזומנים יציב ומינוף נמוך ולמצוקת האשראי?
ההסבר הרווח הוא כי הצורך של גופי השקעה פיננסיים בשוקי הסחורות לייצר נזילות מוביל למימוש רוחבי של השקעותיהן. ברקע אף נשמעות הערכות כי אנו חוזים בהתפוצצותה של בועת סחורות. המשקיעים שהתרגלו לשמוע טיעונים מנצחים כגון "העולם הרי חייב לאכול" (מציאות הנכונה תמיד), צופים אחוזי אימה בתירס ובסויה עת נשחקים יום ביומו. שאלת מיליון הדולר היא מתי תיעצרנה נפילות מחירי הסחורות ? מה יהיה מחיר שיווי המשקל הכלכלי בשוק זה?
אנו מאמינים כי בורסת הסחורות של שיקגו יכול לסייע רבות במציאת התשובה לשאלה זו. החל מ-1924 החל הCFTC, הגוף המפקח על המסחר בסחורות בארה"ב, לפרסם דוחות המאפשרים לזהות את היקף ההשקעות הספקולטיביות בסחורות. הבורסה מסווגת את המשקיעים בסחורות לשתי קטגוריות בניסיון למפות את מאפייני ההשקעה בסחורות. הסוג הראשון הוא משקיעים מסחריים, קרי כאלו העוסקים בפועל במסחר ובייצור הסחורות המדוברות. בקטגוריה זו בד"כ נשמר האיזון בין פוזיציות לונג לשורט.
הסוג השני הינם משקיעים לא-מסחריים, שם מרוכך לספקולנטים. ניתוח קטגוריה זו מלמד על הכיוון שבחרו המשקיעים הפיננסיים בסחורות והיקף ההשקעה. עודף פוזיציות הלונג בקטגוריה זו משמש אינדיקציה להיקף ההשקעה הספקולטיבית בסחורות.
ה-CFTC עוקב ומפרסם נתונים אלו לאור ההיסטוריה הארוכה של ארה"ב עם בועות במחירי הסחורות. כבר בראשית המאה הקודמת התנפחה לה בועת כותנה בארה"ב, שהסתיימה בהתרסקות שוק הכותנה ב-1908. דרך אגב, התנפצות בועה זו רוששה את ג'סי ליוורמור, אחד המשקיעים המפורסמים בהיסטוריה וגיבורו של הספר "זיכרונותיו של סוחר מניות מוול-סטריט".
נתמקד בסחורה החביבה עלינו, התירס. כל חוזה על תירס שקול ל-5,000 בושל. בתחילת יולי השנה עמד עודף פוזיציות הלונג הספקולטיביות בתירס על 340 אלף חוזים. מדובר על חוזים לרכישת 1.7 מיליארד בושל תירס, כמעט 15% (!) מהיקף הייצור העולמי. שלא במפתיע, בחודש זה הגיע התירס לשיא כל הזמנים תוך שהוא נושק ל-8 דולר לבושל. אולם נתח כה גדול של השקעה ספקולטיבית היווה איתות אזהרה חד-משמעי בנוגע לתקפות המחיר. הרי מדובר בידיים חלשות המועדות לבריחה עם התהפכות המגמה.
מאז כידוע, הטרנד התחלף. המשבר הפיננסי והצורך הנואש לנזילות הוביל לסגירה מסיבית של פוזיציות לונג ספקולטיביות בסחורות. עודף פוזיציות הלונג הספקולטיביות בתירס רשם יחידה חדה ל-135 אלף חוזים בלבד. אולם לא היינו מזדרזים לברך על המוגמר ולמהר ולהכריז על סופן של הירידות בתירס. מדובר ברמה גבוהה מבחינה היסטורית השקולה ל-5.5% מתפוקת התירס העולמית. עדיין קיימת שכבת שומן ספקולטיבית בשוק. להערכתנו רק ירידה של פוזיציות הלונג לרמה הנמוכה מ-50 אלף חוזים תסמן את ניקוי השוק ותאפשר לכוחות הביקוש וההיצע לקבוע מחיר כלכלי עמיד לסחורות החקלאיות.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
