האטה בשוק הנדל"ן? ביקושי שיא לפרויקט מגורים של תשובה בטורונטו
חברת אלעד קנדה, מקבוצת אלעד גרופ, זרוע ההשקעות הפרטית של יצחק תשובה, השיקה בסוף השבוע בטורונטו את פרויקט "אמרלד סיטי" ודיווחה כי בתוך שעות נרשמו במשרד המכירות 1600 איש, אשר הביעו רצונם לרכוש דירות בפרוייקט.
מדובר על ביקושי שיא לרכישת 464 הדירות בשלב הראשון של פרויקט המגורים של תשובה בטורונטו, קנדה. הקומפלס יכיל 2,300 דירות והיקף המכירות הצפוי הוא כ-750 מיליון דולר קנדי (2.31 מיליארד שקלים) כאשר כל המימון הדרוש לפרויקט כבר הושג, ועל הקרקע לא קיים כל חוב. פרוייקט הנבנה באחד האזורים המרכזיים והמבוקשים של טורונטו, יהווה חלק מקומפלקס 2300 דירות בסטנדרט בנייה גבוה ובאבזור יוקרתי.
"קנדה נחשבת כיום לאי של שקט ויציבות כלכלית, וזאת בין השאר בשל איתנות המערכת הפיננסית שלה, מצבורי הנפט הגדולים והמחצבים הטבעיים שברשותה. הביקושים בשוק הדירות בטורונטו עלו מאוד בשנים האחרונות וזאת בעקבות מדיניות הממשלה הקנדית המעודדת הגירה של בעלי מקצועות חופשיים". אמר עוזי לוי, מנכ"ל אלעד קנדה, וציין כי להערכתו הם מהווים את פלח השוק העיקרי של הרוכשים הפוטנציאליים של דירות הפרויקט.
יצויין כי בשבוע שעבר דרג הפורום הכלכלי העולמי את המערכת הפיננסית של קנדה במקום הראשון מבין כל מדינות העולם תוך ציון החוזק והאיתנות הפיננסית של קנדה ביחס לשאר המדינות
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
