בליהמן ברדרס פסימיים על ארה"ב: "אובדן הצמיחה בשנים הקרובות יהיה חמור מ-2001 ו-1990"
בליהמן ברדרס חושפים היום באופן קצת מפתיע קמצוץ של חששות מן השטח. בסקירתם העולמית התייחסו למצב בכלכלה האמריקנית, כאשר מגלים הכלכלנים את התמונה העגומה שעולה משיחות עם הלקוחות - חשש מסטגפלציה - שילוב של אינפלציה גבוהה וצמיחה מתונה.
רק בשבוע שעבר הזכירו הכלכלנים שהחששות מוגזמים והמצב שונה בתכלית מזה שהיה בתחילת שנות ה-70 וסוף שנות ה-80. בליהמן מדגישים את היות המערכת הבנקאית הנוכחית שונה מזאת שהיתה קיימת בעבר. אין יותר מדיניות מוניטרית שקטה, כמו כן ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקני היתה מוקדמת בשל למידת ההיסטוריה ותופעות הסטגפלציה בעבר.
מאידך, “השקפת הצמיחה בכלכלה האמריקנית ממשיכה להידרדר. נתוני המשרות של חודש פברואר הראו על חודש שני של ירידה. נתוני חלשים כמו אלה של מדד מנהלי הרכש מעידים כי ביטחון הצרכנים נפל לתוך טריטורית המיתון. אם לא די בכך, מחירי האנרגיה מוסיפים להאמיר מעלה, יחד עם גידול מתון בשכר, ישנו איום רציני על הצריכה.
הדיבורים על סטגפלציה הינם תובנה נוספת של חוסר ביטחון. הדבר החשוב יותר הוא שוק הנדל"ן שמוסיף להיחלש. הירידה החדה במחירי הבתים הואצה במהלך הרבעון האחרון של 2007, ובליהמן ברדרס מטילים ספק ביכולת הקונים לבלום את ירידות המחירים. גורסים כי הרוכשים ימתינו לירידות נוספות בטרם יחליטו לרכוש בתים.
בתוך כך, האנליסטים בליהמן מעריכים כי יתכנו ניסיונות להפחתות מיסים במטרה למנוע מיתון, קרי צעדים פיסקאלים תומכים. באופן זהיר מעריכים בענקית הפיננסים שהמיתון בכלכלה האמריקנית יתרחש במהלך המחצית הראשונה של השנה, או במילים אחרות במהלך הרבעון הראשון והשני תרשם צמיחה שלילית. מכאן, שהתחזיות הקודמות והאופטימיות לצמיחה של 0.5%, הוחלפו בהערכות חדשות.
"מהמבט הפונדמנטלי, הכלכלה האמריקנית צפויה לחוות תקופה ממושכת של צמיחה חלשה, עלייה בשיעור האבטלה והפחתות ריבית נוספות מצד ה'פד'," אומר ראש מחלקת המחקר העולמית בליהמן, Paul Sheard. בטווח הארוך צופים בליהמן כי הסוגייה של מיתון או לא היא איננה חשובה, אלא הנקודה המשמעותית יותר נוגעת להפסד הצמיחה העתידי כתוצאה מהתנאים הנוכחיים. בענקית הפיננסים מעריכים כי אובדן הצמיחה בשנתיים הקרובות (2008-2009) יהיה חמור יותר מתקופות המיתון הקודמות ב-1990 ו-2001.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
.jpg)
הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2024 שממצאיו פורסמו היום, מעלה גם כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה, ואילו הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות היא נמוכה - בייחוד בקרב נשים. לגבי הכסף שנותר לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות, בני 65 ומעלה דיווחו על המצב הטוב ביותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את ממצאי הסקר החברתי ל-2024, שנערך בקרב 6,907 נשאלים בני 20 ומעלה ומייצג כ-6.3 מיליון תושבים. הסקר בחן הרגלים פיננסיים, רמת שביעות הרצון הכלכלית ויכולת התמודדות עם הוצאות, ומצייר תמונה מורכבת של זהירות מול קושי כלכלי וחוסר נכונות לקחת סיכונים פיננסיים.
הנתון הבולט ביותר בסקר הוא רמת האחריות בתשלום חשבונות. הציון הממוצע שניתן לביטוי “אני נוהג לשלם את החשבונות בזמן” הגיע ל-4.6 מתוך 5 - הגבוה ביותר מבין המדדים. הפערים בין נשים וגברים כמעט שלא קיימים, וגם בקרב קבוצות הגיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים. יהודים קיבלו ציון ממוצע זהה (4.6), בעוד שבקרב המגזר הערבי נרשם ממוצע מעט נמוך יותר - 4.3.
כמו כן, עולה מהסקר כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה: ממוצע התשובות עמד על 4.3. בקרב המגזר הערבי נמדד ציון גבוה יותר (4.5) לעומת היהודים (4.2). מנגד, הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות קיבלה את הציון הנמוך ביותר - 2.0 בלבד בממוצע. גם כאן יש פער מגדרי מובהק: גברים עם ממוצע 2.3 לעומת 1.8 בקרב נשים. בקבוצת הצעירים (44-20) הממוצע גבוה מעט יותר - 2.3 אך הוא יורד ככל שהגיל עולה.
שביעות רצון כלכלית - בינונית ומפוצלת
כשנשאלו אם הם מרוצים ממצבם הכלכלי, הממוצע של המשיבים הגיע ל-3.4. בקרב יהודים נרשם ציון גבוה יותר (3.5) לעומת ערבים (3.1) - פער של 0.4 נקודות. גברים הביעו מעט יותר שביעות רצון מנשים (3.5 מול 3.3). למרות זאת, רבים דיווחו שהמצב הכלכלי מגביל אותם: ציון 3.1 בממוצע, עם פער ניכר בין יהודים (2.9) לערבים (3.9).
- התמ"ג צמח ב-3.4% ברבעון הראשון של 2025
- שיפור במדד אמון הצרכנים - אך הציבור עדיין פסימי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי השאלה אם נותר כסף לאחר כיסוי ההוצאות החודשיות הקבועות, הממוצע הגיע ל-3.3. הצעירים (44-20) דיווחו על ממוצע של 3.4, גילאי הביניים (45–64) על 3.0 בלבד, ואילו בני 65 ומעלה דיווחו על 3.5, כלומר הפנסיונרים מדווחים על מצב יציב יחסית. גם כאן קיים פער מגזרי: יהודים עם ממוצע 3.4 לעומת 2.8 בקרב ערבים.