המשק הישראלי מציג התאוששות מתונה ברבעון הראשון של 2025, כאשר התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בקצב שנתי של 3.4%, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום. הצמיחה קרובה לתחזית העדכנית של בנק ישראל שעמדה על 3.5%, אך נמוכה מתחזיות קודמות שצפו צמיחה של 4%-5%. בבנק ישראל ציפו להתאוששות מהירה יותר לאור ההנחה שהמלחמה תסתיים, אך בפועל הנתונים משקפים שיפור איטי ומבוקר.

התוצר לנפש צמח ב-2.2% בחישוב שנתי, נתון המעיד על שיפור לאחר שנתיים מאתגרות: ב-2024 הצמיחה לנפש הייתה שלילית, וב-2023 לא נרשם שינוי כלל. מדובר בשינוי חיובי המעיד על עלייה ברמת החיים הכלכלית של תושבי המדינה. עם זאת, במקביל לצמיחה בתוצר, נרשמה ירידה בצריכה הפרטית של 5% בחישוב שנתי, נתון שמצביע על ירידה בביטחון הצרכני, במיוחד לאחר עלייה של 4.1% בסוף 2024. כאשר מתמקדים בצריכה הפרטית לנפש, הירידה אף חדה יותר ועומדת על 6.1%. ירידה זו באה לידי ביטוי בעיקר ברכישות מוצרים בני קיימה, עם ירידה דרמטית של 66.5% בחישוב שנתי.

הירידה המשמעותית בצריכה מוסברת בחלקה בהקדמת רכישות לרבעון הרביעי של 2024, בעיקר בתחום הרכב הפרטי. השינוי במיסוי שנכנס לתוקף בתחילת 2025 הוביל לכך שאזרחים רבים העדיפו לרכוש רכבים בסוף השנה הקודמת. כתוצאה מכך, נרשמה ירידה חדה של 98.2% בהשקעה בכלי תחבורה יבשתיים ברבעון הראשון של 2025, בהשוואה לשנה הקודמת. בתחום המוצרים בני קיימה למחצה (כגון הלבשה, הנעלה וטקסטיל לבית) נרשמה ירידה מתונה יותר של 21.4% בחישוב שנתי. מנגד, הצריכה השוטפת לנפש דווקא עלתה ב-4.1%, כאשר קטגוריות כמו מזון, משקאות ושירותים אישיים שמרו על רמת ביקוש גבוהה.

המגזר העסקי הפגין עוצמה יחסית עם צמיחה של 4.4% בחישוב שנתי, נתון המעיד על התאוששות משמעותית לאחר ירידה של 0.7% במהלך 2024. הצמיחה העסקית כוללת גם עלייה של 11.7% בהשקעות לעומת הרבעון הראשון של 2024, כולל גידול של 44.8% בהשקעות בבנייה. לעומת זאת, ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-0.2%, שינוי מגמה לאחר עלייה חדה של 8.8% ברבעון האחרון של 2024. גם בתחום הביטחוני נרשמה ירידה משמעותית של 15.6% בהוצאה ברבעון הראשון של 2025, לאחר זינוק של 49.2% ברבעון הקודם, נתון שמעיד על התאמה תקציבית אחרי עלייה חריגה בסוף 2024.

• עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
• שיפור קל ביחס לאומדן הקודם: התמ"ג עלה ב-2.1%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 6.2% ביצוא בחישוב שנתי, אך רק 1.5% בחישוב רבעוני. בהשוואה לרבעון הראשון של 2024, מדובר בעלייה של 3.3%. יחד עם זאת, כשמכלילים את יצוא היהלומים ואת חברות ההזנק, נרשמה דווקא ירידה של 1.8% ביצוא הכולל. בעוד יצוא הסחורות ירד ב-1.4% בחישוב שנתי (ללא יהלומים), יצוא השירותים ללא תיירות וחברות הזנק עלה ב-10.5%. אולם, אם כוללים את חברות ההזנק והתיירות, יצוא השירותים נותר כמעט ללא שינוי (עלייה של 0.9%).

למרות נתוני הצמיחה המעודדים, יש לקחת בחשבון את האתגרים הכלכליים שממשיכים ללוות את המשק הישראלי. העלייה בתמ"ג והצמיחה בתוצר לנפש מעידות על מגמת שיפור מסוימת, אך הירידה החדה בצריכה הפרטית מצביעה על כך שהציבור הישראלי נותר זהיר. הירידה של 66.5% ברכישות מוצרים בני קיימה משקפת מעבר מהוצאות גדולות להוצאות בסיסיות בלבד, סימן מובהק לחשש כלכלי ולחוסר ודאות באשר לעתיד.

לצד ההתאוששות הכלכלית, יוקר המחיה נותר סוגיה מרכזית. מדד המחירים לצרכן שעלה בחדות ב-1.1% בחודש אפריל, לעומת צפי לעלייה של 0.6%, מהווה גורם מעיק במיוחד עבור הציבור. האינפלציה השנתית שהגיעה ל-3.6% מעידה כי הלחץ על מחירי המוצרים והשירותים רחוק מלהסתיים. העלייה החדה במחירי הטיסות (15.9%) והשינויים במתודולוגיית חישוב מחירי הכרטיסים רק מוסיפים לעמימות בתחזיות הכלכליות. בנוסף, העלייה בשכר הדירה (2.7% בחידוש חוזה, 4.7% בשוכר חדש) מצביעה על לחץ מתמשך בשוק הדיור, מה שמכביד על משקי הבית, במיוחד בתקופה שבה רמות האינפלציה ממשיכות לטפס.

• כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
• כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...

בעקבות מדד המחירים החריג, הסיכוי להורדת ריבית מצד בנק ישראל התרחק משמעותית. שמירה על ריבית גבוהה הכרחית כדי לרסן את האינפלציה, אך מצד שני היא מכבידה על הצריכה הפרטית ועל המגזר העסקי.