ביל גרוס על המיליארד של MBIA: "רק סם הרגעה לטווח-הקצר"
חברת MBIA, מבטחת אגרות החוב הגדול בעולם, הודיעה אמש, כי גייסה 1 מיליארד דולר בהון במאמץ להימנע מהורדת דרוג הטריפל A (דרוג AAA). התוכנית שבוצעה ע"י ג'י.פי.מורגן וליהמן ברדרס וכמו כן, נתמכה ע"י קבוצת הרכישה Warburg Pincus, הוכרזה רק ביום רביעי האחרון כאשר MBIA אמרה, כי הגדילה את ההפסד התפעולי שלה (אחרי מס) לרבעון שהסתיים בדצמבר ב-65 מיליון דולר ל-472.8 מיליון דולר.
מבטחות אג"ח הם חברות הערבות לתשלומי הריבית והקרן אותם מבטיחות חברות המנפיקות אגרות חוב, למחזיקים האג"ח. רוכשי האג"ח עושים ביטוח על-מנת להגן מפני הסיכון, כי חברה מסויימת לא תוכל לעמוד בהתחיבויותיה כלפיהן.
בבלומברג דווח כי MBIA הגדילה את המכירה מהתכנון הראשוני ל-750 מיליון דולר למרות, כי קיבלה מחיר בנמוך יותר ממה שתכננה תחילה. יריבים כגון, Ambac עדיין לא פרסמו תוכניות למציאת הון חדש. הבנקים מקיימים שיחות על עסקה שעשויה לחלץ את Ambac, וכמו כן את מבטחת האג"ח FGIC.
בין בן ברננקי לביל גרוס
נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אמר ביום רביעי, כי להורדת ההמלצות למבטחות האג"ח יכולות להיות "השלכות שליליות" על השווקים הפיננסים וכמו כן על הכלכלה האמריקנית.
במאמר נפרד שפורסם בפייננשל טיימס (FT), אמר ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם - פימקו, כי "כל גלגלי ההצלה שזורקים למבטחות האג"ח מספקות רק סם הרגעה לטווח-קצר למונולינס (מונח המתייחס למבטחות האג"ח) ולא יפתרו את הבעיה האמיתית".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
