ביל גרוס על המיליארד של MBIA: "רק סם הרגעה לטווח-הקצר"

מבטחת אגרות החוב הגדול בעולם גייסה אמש מיליארד דולר במאמץ להימנע מהורדת הדרוג. נגיד ה'פד', בן ברננקי: להורדת הדרוג יכולות להיות "השלכות שליליות"
אריאל אטיאס |

חברת MBIA, מבטחת אגרות החוב הגדול בעולם, הודיעה אמש, כי גייסה 1 מיליארד דולר בהון במאמץ להימנע מהורדת דרוג הטריפל A (דרוג AAA). התוכנית שבוצעה ע"י ג'י.פי.מורגן וליהמן ברדרס וכמו כן, נתמכה ע"י קבוצת הרכישה Warburg Pincus, הוכרזה רק ביום רביעי האחרון כאשר MBIA אמרה, כי הגדילה את ההפסד התפעולי שלה (אחרי מס) לרבעון שהסתיים בדצמבר ב-65 מיליון דולר ל-472.8 מיליון דולר.

מבטחות אג"ח הם חברות הערבות לתשלומי הריבית והקרן אותם מבטיחות חברות המנפיקות אגרות חוב, למחזיקים האג"ח. רוכשי האג"ח עושים ביטוח על-מנת להגן מפני הסיכון, כי חברה מסויימת לא תוכל לעמוד בהתחיבויותיה כלפיהן.

בבלומברג דווח כי MBIA הגדילה את המכירה מהתכנון הראשוני ל-750 מיליון דולר למרות, כי קיבלה מחיר בנמוך יותר ממה שתכננה תחילה. יריבים כגון, Ambac עדיין לא פרסמו תוכניות למציאת הון חדש. הבנקים מקיימים שיחות על עסקה שעשויה לחלץ את Ambac, וכמו כן את מבטחת האג"ח FGIC.

בין בן ברננקי לביל גרוס

נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אמר ביום רביעי, כי להורדת ההמלצות למבטחות האג"ח יכולות להיות "השלכות שליליות" על השווקים הפיננסים וכמו כן על הכלכלה האמריקנית.

במאמר נפרד שפורסם בפייננשל טיימס (FT), אמר ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם - פימקו, כי "כל גלגלי ההצלה שזורקים למבטחות האג"ח מספקות רק סם הרגעה לטווח-קצר למונולינס (מונח המתייחס למבטחות האג"ח) ולא יפתרו את הבעיה האמיתית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צינורות פלסטיק.נטפים קרקע חקלאות
צילום: יח"צ

נזקי הבצורת 2025: נפתח מסלול פיצוי לחקלאים באזורים מוכרזים

רשות המסים וקרן הפיצויים פותחות הגשת תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הזכאות 2025 לחקלאים המגדלים גידולי שדה בשדות בעל באזורים שהוגדרו בצו הבצורת, כאשר שיעור הפיצוי ייקבע לפי היקף ההפסד, אזור הגידול וסוג היבול



ליאור דנקנר |

רשות המסים, באמצעות קרן הפיצויים, מדווחת כי ניתן להגיש תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הגידול האחרונה, יוני 2024 עד יוני 2025. הבסיס הוא צו בצורת שבו הוגדרו האזורים המוכרים והגידולים הזכאים, ושהפיצוי בהם נגזר מגודל ההפסד בפועל ומהשיוך הגיאוגרפי, עם הבחנה מסוימת לטובת תושבי הנגב. הצו הנוכחי מצטרף לשורה של שנות יובש שבהן הופעל מנגנון פיצויים דומה, כחלק מהניסיון לייצב הכנסה לחקלאים בעונות שבהן פגיעת מזג האוויר חורגת מהסיכון המקובל בענף.

בשנים האחרונות הוכרזו כמה אירועי בצורת אזוריים, בעיקר בנגב ובבקעת הירדן, אך ההכרזה לשנת הזכאות 2025 מתייחסת לרצף יובש שנמשך כבר מעונת 2023-2024 במספר אזורי גידול. עבור חלק מהמשקים מדובר בשנה שנייה או שלישית של תנודות חדות במשקעים, כך שהפיצויים הופכים בפועל לכלי משלים לניהול סיכונים, לצד ביטוחי היבול וההתאמות בגידולים. מנגד, ההכרזה מוגבלת לאזורים וגידולים מסוימים, ולכן לא כל חקלאי שנפגע מעוצמת היובש ימצא את עצמו בתוך המטרייה הרשמית.


מי זכאי לפיצויים ומה נחשב אזור נפגע

לפי הצו, אזורי הבצורת לשנת הגידול כוללים חלקים מצפון הארץ, את בקעת הירדן וגב ההר, את הנגב כהגדרתו בתקנות, וכן אזורים נוספים בדרום המוגדרים באמצעות צירי תנועה מרכזיים. הפיצוי חל על שדות בעל בלבד, ולא על גידולי השקיה, והוא משלים את מנגנון הביטוח המסחרי שבו משתמשים חלק מהמשקים.

ברשימת הגידולים שנכללים במנגנון הפיצוי מופיעים גידולי שדה מרכזיים כמו חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה (חומוס), חריע, קינואה ושיבולת שועל. לכל גידול ואזור יש שיעורי פיצוי ותקרות שטח נפרדות, כך שהיקף הסיוע בפועל עשוי להיות שונה ממשק למשק, גם אם כולם חוו תנאי מזג אוויר דומים.