ביל גרוס על המיליארד של MBIA: "רק סם הרגעה לטווח-הקצר"

מבטחת אגרות החוב הגדול בעולם גייסה אמש מיליארד דולר במאמץ להימנע מהורדת הדרוג. נגיד ה'פד', בן ברננקי: להורדת הדרוג יכולות להיות "השלכות שליליות"
אריאל אטיאס |

חברת MBIA, מבטחת אגרות החוב הגדול בעולם, הודיעה אמש, כי גייסה 1 מיליארד דולר בהון במאמץ להימנע מהורדת דרוג הטריפל A (דרוג AAA). התוכנית שבוצעה ע"י ג'י.פי.מורגן וליהמן ברדרס וכמו כן, נתמכה ע"י קבוצת הרכישה Warburg Pincus, הוכרזה רק ביום רביעי האחרון כאשר MBIA אמרה, כי הגדילה את ההפסד התפעולי שלה (אחרי מס) לרבעון שהסתיים בדצמבר ב-65 מיליון דולר ל-472.8 מיליון דולר.

מבטחות אג"ח הם חברות הערבות לתשלומי הריבית והקרן אותם מבטיחות חברות המנפיקות אגרות חוב, למחזיקים האג"ח. רוכשי האג"ח עושים ביטוח על-מנת להגן מפני הסיכון, כי חברה מסויימת לא תוכל לעמוד בהתחיבויותיה כלפיהן.

בבלומברג דווח כי MBIA הגדילה את המכירה מהתכנון הראשוני ל-750 מיליון דולר למרות, כי קיבלה מחיר בנמוך יותר ממה שתכננה תחילה. יריבים כגון, Ambac עדיין לא פרסמו תוכניות למציאת הון חדש. הבנקים מקיימים שיחות על עסקה שעשויה לחלץ את Ambac, וכמו כן את מבטחת האג"ח FGIC.

בין בן ברננקי לביל גרוס

נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אמר ביום רביעי, כי להורדת ההמלצות למבטחות האג"ח יכולות להיות "השלכות שליליות" על השווקים הפיננסים וכמו כן על הכלכלה האמריקנית.

במאמר נפרד שפורסם בפייננשל טיימס (FT), אמר ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם - פימקו, כי "כל גלגלי ההצלה שזורקים למבטחות האג"ח מספקות רק סם הרגעה לטווח-קצר למונולינס (מונח המתייחס למבטחות האג"ח) ולא יפתרו את הבעיה האמיתית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

מקור: עיבוד BDO לנתוני דוחות כספיים בנקים


העבודה של BDO

מחקר שבוצע עבור איגוד הבנקים על ידי BDO מחזק, לטענתם, את הטענה לפגיעה ישירה בציבור. לפי המחקר, מס בגובה של מיליארד שקל על הבנקים משמעותו אובדן ערך של כ-9.5 מיליארד שקל לציבור, פגיעה מיידית בכספי החיסכון והפנסיה. בנוסף, על בסיס מודל בינלאומי שהותאם לנתוני המשק הישראלי, נמצא כי מס כזה צפוי לצמצם את היקף האשראי בכ-7.9 מיליארד שקל ולייקר את האשראי בכ-1.3 מיליארד שקל. באיגוד מציינים כי למרות המשמעות הרחבה של נתונים אלה, בדו"ח הוועדה אין כל ניסיון לאמוד את ההשפעה על שוק האשראי.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

במסמך שהגיש האיגוד נבחנת גם רווחיות הבנקים, שלטענת כותבי הדו"ח היא העילה המרכזית להטלת המס. לטענת איגוד הבנקים, הנתונים מצביעים על תמונה שונה לחלוטין. הרווחיות בישראל אינה חריגה, לא ביחס לעבר ולא בהשוואה לשווקים אחרים. עוד נטען כי הגידול ברווחים אינו נובע משיעור התמסורת, אלא משילוב של התייעלות משמעותית במערכת הבנקאית, גידול חד בהיקפי הפעילות ועלייה בפרמיית הסיכון של המשק. בנוסף, באיגוד מצביעים על כך ששיעור גלגול הריבית למשקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בעולם. נתונים אלה, כך נטען, מופיעים גם בדו"ח עצמו, אך המסקנות שנגזרו מהם אינן תואמות את הממצאים.