המספר היומי - 2.5 טריליון דולר נמחקו משוק האג"ח העולמי במרץ

שוק האג"ח העולמי, שנחשב בדרך כלל לעוגן של יציבות בזמני אי ודאות, חווה בחודש האחרון טלטלה חריגה. לפי נתוני בלומברג, היקף השוק ירד מכ-77 טריליון דולר בסוף פברואר לכ-74.4 טריליון דולר, ירידה של כ-3.1% תוך זמן קצר יחסית. מדובר בירידה החדה ביותר מאז 2022, אז העלאות ריבית אגרסיביות בארה״ב לחצו על השוק.

מדובר בשוק עצום שכולל חוב ממשלתי, חוב קונצרני ונכסים מגובי חוב כמעט בכל מדינה בעולם. ארה״ב לבדה מחזיקה אג"ח בהיקף של של מעל 25 טריליון דולר, יפן סביב 10 טריליון דולר, ואירופה במצטבר בעוד עשרות טריליונים, כך שכל תנודה בשוק הזה משפיעה על מערכת פיננסית עולמית שלמה.

זינוק במחירי הנפט דוחף את האג"ח למטה

הירידות באג"ח מגיעות במקביל לעלייה חדה במחירי הנפט, על רקע ההסלמה במלחמה מול איראן והאיומים סביב מצר הורמוז. זה מייצר לחץ אינפלציוני, וכאן נכנס המנגנון המרכזי שמסביר את הירידות. כאשר האינפלציה עולה, התשלומים הקבועים של האג"ח נשחקים בערכם הריאלי כי למעשה המשקיעים מקבלים את אותו סכום, אבל כוח הקנייה שלו נמוך יותר. במקביל, השוק מתחיל לתמחר כבר אפשרות לעליות ריבית נוספות מצד הפד והבנקים המרכזיים, וזה מוריד את מחירי האג"ח הקיימות.

מדובר בשילוב בעייתי של אינפלציה גבוהה וצמיחה חלשה, מצב שמכונה סטגפלציה. זה תרחיש שהשווקים לא אוהבים, אבל נראה שלפחות בחלקו הוא כבר מתומחר.

• תשואות האג"ח מזנקות ברקע ההסלמה במזרח התיכון
• המספר היומי - 30 טריליון דולר, היקף שוק האג"ח האמריקאי שמטולטל מבפנים ומבחוץ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדרך כלל, יש מעין איזון בין מניות לאג"ח. כאשר שוק המניות יורד בגלל סיכון גיאופוליטי, הכסף זורם לאג"ח שנחשבות בטוחות יותר. אבל הפעם זה לא קורה. לפי הנתונים, שוק המניות העולמי איבד כ-11.5 טריליון דולר בתקופה האחרונה. כלומר, גם המניות וגם האג"ח יורדות במקביל. איך אפשר להסביר את זה? נראה כי הפעם המשקיעים לא מוצאים מקלט ברור. האג"ח נפגעות מהאינפלציה והריבית, והמניות נפגעות מהחשש להאטה כלכלית ומההסלמה הביטחונית.

אז לאן הכסף הולך?

אבל הכסף לא נעלם. אם הוא יוצא גם מהמניות וגם מהאג"ח, אז לאן הוא מנותב? האפשרות הראשונה היא מזומן ופיקדונות, במיוחד בדולר, כסוג של ישיבה על הגדר לקראת ההתפתחויות. אפשרות שנייה היא סחורות, כולל נפט וזהב, שנהנים מסביבה אינפלציונית, והאפשרות השלישית היא שהכסף הולך לנכסים קצרים מאוד, כמו מק"מ ואג"ח קצרות טווח, שפחות רגישות לשינויים בריבית.

כרגע לא נראה שיש יעד אחד ברור שמרכז את הזרימה והמשקיעים מתרכזים בפיזור ובהקטנת סיכון. במקביל, התנודתיות בשווקים עולה, והתגובה של הבנקים המרכזיים הופכת לגורם מרכזי. אם הריבית תחזור לעלות - והסיכוי לכך הולך ועולה ככל שהמלחמה מתמשכת - הלחץ על שוק האג"ח רק יגבר, והתשואות ימשיכו לטפס, מה שיוביל להפסדים נוספים למחזיקי אג"ח ארוכות. מצד שני, אם יגיעו סימנים ראשונים להפסקת אש או להקלה במתיחות סביב מצר הורמוז, מחירי הנפט יכוים להתמתן, האינפלציה תירגע, והשווקים יוכלו להתאושש במהירות.

• וול סטריט מעט נרגעת - עליות של 1.5% בנאסד"ק, הנה המניות הבולטות
• איך ייתכן שהזהב "הסולידי" צנח כ-20% בשבועיים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חברת הרחפנים שמזנקת יותר מ-300% ביום המסחר הראשון שלה