שוק הסחורות: איך לעשות כסף ממתכות תעשייתיות
עלייה חדה במחירי המתכות התעשייתיות, עלייה במחירי הסחורות החקלאיות וירידה במחירי האנרגיה אפיינה את שוק הסחורות בשבוע האחרון. הירידה במחירי האנרגיה מובנת על רקע החששות ממיתון בארצות הברית, המלווה בירידה בביקוש לנפט ומוצריו. אולם איך אפשר להסביר את העלייה החדה במחירי המתכות התעשייתיות בשבוע האחרון, לאחר שבדרך כלל מחירם יורד חדות כאשר יש ירידה בפעילות הכלכלית העולמית והביקוש אליהן יורד בהתאם? כל זאת אנסה להסביר בהמשך.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות עלה ב-0.75%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית חדה של 4.87% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ועלייה שבועית של 3.75% במדד מניות הנאסד"ק.
מתכות תעשייתיות
מחירי המתכות התעשייתיות עלו עלייה חדה בשבוע שעבר: האבץ ב-11.8%, האלומיניום ב- 7.8%, העופרת ב-7.3%, הבדיל ב-3.7%, הנחושת ב-2.8% והניקל ב-2.6%. מתחילת שנת 2008 כבר עלו מחיר האלומיניום ב-13.8%, מחיר העופרת ב-12.4% ומחיר הנחושת ב-10.0%. כל זאת על רקע משבר בבנייה הפרטית ועל רקע ירידה בצמיחה הכלכלית בארצות הברית, שהתבטאה בגידול של 0.6% בלבד בתוצר המקומי הגולמי ברבעון האחרון בשנת 2007, שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז יציאת הכלכלה האמריקאית ממיתון בשנת 2002.
ההסבר לסתירה הזאת כביכול נובע מהביקוש ההולך וגובר למתכות תעשייתיות בכלכלות המתעוררות ובעיקר בסין ומהירידה בתפוקה בגלל משבר אספקת החשמל בסין ובדרום אפריקה.
אם נבחן לדוגמה את הנחושת, צריכתה גדלה בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2007 ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2006, זאת למרות ירידה של 3% בצריכה ביבשת אמריקה באותה תקופה. כיום ארצות הברית צורכת רק 12.4% מצריכת הנחושת העולמית, לעומת 21.5% בשנת 2000. לשם השוואה, סין צורכת כיום כ-22.7% מהצריכה העולמית, לעומת 12.8% בשנת 2000.
מחסור באספקת חשמל בסין ובדרום אפריקה גרם להפסקת הייצור בכמה מפעלים שם, בייחוד במפעלי האלומיניום: תהליך האלקטרוליזה להפקת אלומיניום צורך כמות גדולה של חשמל ומהווה 29% מהוצאות הייצור; לפיכך מפעלי הפקת אלומיניום רבים ממוקמים ליד תחנות כוח הידרואלקטריות. אזורים מסוימים בסין סובלים כעת מהבצורת החמורה ביותר ב-50 השנים האחרונות, ועונת הגשמים מתחילה שם רק בחודשים מארס-אפריל, כך שאין זרימה מספקת של מים כדי להפעיל תחנות כוח הידרואלקטריות באזורים האלו בתפוקה מלאה. נוסף על כך מחסור בפחם ועלייה משמעותית במחירו פוגעים אף הם בייצור החשמל בסין, כיוון שפחם הוא מקור האנרגיה העיקרי בסין להפקת חשמל.
על פי ההערכה, היה שיעור ההפסדים בעקבות מחסור בחשמל בייצור האלומיניום בסין בחודש ינואר השנה 5,000 טון ליום, וההפסד המוערך לשנת 2008 כולה הוא 550,000 טון, כ-1.3% מכלל התפוקה העולמית. מכיוון שעודף התפוקה על הצריכה המחושב לשנת 2008 הוא 320,000 טון בלבד, יכול להיווצר מחסור באלומיניום השנה, דבר שיכול להביא לעלייה נוספת במחירו.
דרום אפריקה סובלת אף היא ממחסור בחשמל, כך שגם שם הופסקו פעולות ייצור של מתכות ופעולות כרייה במכרות, זאת גם הסיבה להמשך העלייה במחיר הפלטינה בשבוע האחרון. הפסדי ייצור הנחושת בדרום אפריקה בעקבות מחסור בחשמל בחודש ינואר היו 3,650 טון ליום, ובסין – 1,860 טון ביום.
איך משקיעים
תעודות סל:
תעודת הסל למתכות תעשייתיות, ,PowerShares DB Base Metals עוקבת אחר מחירי האלומיניום, האבץ והנחושת בחלוקה שווה; והיא נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEX בסימול DBB. החברה האחראית היא Deutsche Bank, ודמי הניהול – 0.75% לשנה.
תעודות סל לאלומיניום, לנחושת, לניקל ולאבץ כל אחת בנפרד, הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities. תעודות הסל מתומחרות בדולרים ונסחרות בבורסות העיקריות באירופה, דמי הניהול הם 0.49% לשנה בלבד.
חברות ציבוריות:
חברת ,Alcoa שמרכזה בעיר ניו יורק, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול .AA אלקואה היא החברה המובילה בעולם בייצור אלומיניום. שווי השוק שלה הוא 28.4 מיליארד דולר, והיא נסחרת במכפיל רווח של 11.6. תשואת הדיבידנד שהחברה מחלקת למחזיקים במניותיה היא 2.1% לשנה. אלקואה היא אחת משלושים החברות התעשייתיות החשובות המרכיבות את מדד הדאו ג'ונס המפורסם.
החברה הסינית Aluminum Corp. of China נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ACH. החברה עוסקת בייצור אלומיניום בסין. שווי השוק שלה הוא 4.5 מיליארד דולר, והיא נסחרת במכפיל רווח של 16.6. תשואת הדיבידנד שהחברה מחלקת למחזיקים במניותיה היא 0.9% לשנה.
חברת Freeport-McMoRan Copper & Gold, שמרכזה בעיר פניקס, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול FCX. החברה מפיקה נחושת, זהב וכסף מהמכרות שלה ברחבי העולם, שרובם באינדונזיה. שווי השוק של החברה הוא 35.2 מיליארד דולר, והיא נסחרת במכפיל רווח של 12.3. תשואת הדיבידנד שהחברה מחלקת למחזיקים במניותיה היא 2.0% לשנה.
חברת Southern Copper, שמרכזה בעיר פניקס, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PCU. החברה מפיקה נחושת, אבץ, מוליבדן וכסף מהמכרות שלה שבפרו ובמקסיקו. שווי השוק של החברה הוא 29.0 מיליארד דולר, והיא נסחרת במכפיל רווח של 13.1. החברה מחלקת דיבידנד גבוה למחזיקים במניותיה, התשואה הנוכחית היא 6.0% לשנה.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: אבץ – 11.8%, חזיר קפוא – 9.3%, פלדיום –8.2%, אלומיניום – 7.8%, חזיר לפיטום – 7.6%, עופרת – 1.3%, קפה – 5.8%, פלטינה – 5.4%, קקאו – 5.2%, שיבולת שועל – 4.9%, שמן סויה – 4.1%, בדיל – 3.7%, סויה – 3.6%, סוכר – 3.4%, בקר לפיטום – 3.3%, נחושת – 2.8%, ניקל – 2.6%, כסף – 2.3% וחיטה – 1.1%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: בנזין – 3.3%, גז טבעי – 3.0%, נפט להסקה – 2.8%, אתנול – 2.5% ונפט – 1.9%.
* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.