הוחמר המאבק בגניבות החקלאיות: העונשים על הגניבות יוכפלו

הצעת חוק למאבק בגניבות חקלאיות עברה בכנסת בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה והועברה לועדת חוק, חוקה ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת דוד רותם, שי חרמש ואורית נוקד בסיוע מקצועי של התאחדות חקלאי ישראל וחתמו עליה בסך הכל 31 חברי כנסת.

על פי הצעת החוק יוכפל העונש המקסימלי על פשיעה חקלאית לשבע שנים, במקום שלוש עד ארבע שנים כיום. הצעת החוק יוצרת הגדרה רחבה שלא היתה קיימת עד כה בחוק העונשין לגבי פשיעה חקלאית כולל גניבת ציוד חקלאי, בעלי חיים, יבול חקלאי על מנת ליחד את הפשיעה החקלאית מהפשיעה הרגילה. כן מטפלת הצעת החוק בהשחתת שדות חקלאיים, חממות וציוד על מנת להתיש את כוחו של החקלאי ולגרום לו להפסיק את עיסוקו – תופעה שמתרחשת באזורים רבים בארץ.

ההצעה מחמירה את הטיפול במסייעים לגנבים, שמהווים נדבך מרכזי במנגנון המאפשר את הגניבות החקלאיות. על פי ההצעה כל אדם שמחזיק או משנע תוצרת חקלאית ללא האישורים או התעודות הנדרשות מטעם הרשויות המוסמכות יחשב כמי שידע שהוא מחזיק רכוש גנוב. חקיקה זו תשים קץ למצב שבו מחזיקי רכוש גנוב "מתממים" לאחר תפיסתם.

עוד קובעת הצעת החוק שבתי משפט יוסמכו לפסוק לחקלאים שפגעו פיצויים ללא הערכת נזק. כיום, נדרש החקלאי להוכיח את הנזק שנגרם לו בהליך ממושך ומתיש שמעכב את ההליך הפלילי כולו. פסיקת הפיצויים תהיה כלי הרתעה נוסף בפני החקלאים.

הצעת החוק הוכנה לאחר עבודת מטה של יוסטה בלייר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ועו"ד עידן אבוהב, שמעניק יעוץ משפטי להתאחדות בנושא ההתמודדות עם גניבות חקלאיות ובהתיעצות עם מזכירי ארגוני המגדלים. במסגרת עבודת ההכנה אותרו נקודות התורפה בחקיקה הקיימת שאינן מאפשרות למערכת החוק להתמודד כראוי עם מכת הגניבות.